הפילוסופיה שביסוד מלחמות הדת
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1040
Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE st1\:*{behavior:url(#ieooui) } /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
הפילוסופיה שביסוד מלחמות הדת
הבעיה והטעות היסודית של ההתייחסות לדת היא שהיא נתפשת פוליטית במקום מטפיסית; דבר זה מוביל לעימותים בין המחזיקים בהבנות שונות של מושג האל. היהודי הדתי, המאמין באל, מחזיק במטפיסיקה של הקשר מלא – וזו, במיוחד בהקשר היהודי, המשמעות האמיתית של דת ושל אמונה. האמונה באל פירושה קבלת קיומם המאוחד והפעיל של כוחות הרוח, ששני היבטיה היסודיים הם ידיעה (תפישה, קשר, תבונה, אינטיליגנציה, איחוד) ובחירה (הפרדה, ברירה, מיון).
בפועל, אלוהים הוא מושג יעיל ביותר; באמצעותו ניתן לאחד תפישה מטפיסית עם אפיסטמולוגית ואתית ועל ידי כך לראות את המציאות כשלם. מנקודת מבט אסתטית יש כאן הפשטה שהקונקרטיזציה שלה מתייחסת לכל הקיים כאחדות. מבחינה פילוסופית, הנלחמים נגד אלוהים נלחמים נגד יכולתו של האדם לאחד. התוצאה היא שהקוראים לעצמם אתאיסטים חיים בעולם לא מאוחד. הכחשת האל אינה שונה, בהקשר זה, מהכחשת המופשט על ידי החמרניים או מהכחשת העולם החמרי על ידי הטוענים לרוח.
כמו מושג האלוהים, מלחמות דת רבות מבוססות על גישת הדת הנוצרית, אשר עד היום גורמת למאבקים פוליטיים רבים בשל הנסיון לכפות את עצמה על אלה שלא מאמינים בה באופן המנוגד לאמונתם. למעשה, האמונה היהודית, המקובלת על ידי הנצרות כלא נכונה, היא התבונית ביניהן בהיותה צמודה לאובייקטיביות, בתיתה לעולם אלוהים פילוסופי – מהות רוחנית שקיומה אינו ניתן להכחשה ואשר תואם את חוקי הטבע כמחוקקם.
הנצרות אחראית לעיקור העקרון המופשט, ההגותי, שנמצא ביסוד המושג היהודי של האל.
תנועה שלילית של דת ופילוסופיה הביאו, על ידי ההשפעה הנוצרית, לכך שמושג האל יהיה בלתי-תבוני בהגדרה וככזה, שלא ניתן יהיה להשיגו באמצעות השכל האנושי.
מנקודת מבטו של החוקר האובייקטיבי אלוהים הוא עובדה מדעית – או, לפחות, כך הוא צריך להתייחס אליו. החשיבה הפילוסופית צריכה להתייחס למושג האל בצורה שמבקרת אותו פילוסופית, כלומר בוחנת את הנתונים המסופקים אודותיו על ידי המחזיקים בקיומו כבעובדה – אך לא יותר מכך; הפילוסופיה עשויה למצוא סתירה בתיאוריה מסויימת של האל (או בכל התיאוריות) ואז לבטלו על יסוד לוגי, אך אם אין היא מוצאת סתירה, עוברת בדיקת הנושא לידיים מדעיות, מפורטות ומסויימות יותר. כאן נכנס לתמונה המדע, שתפקידו לבחון עובדתית את התיאוריה אם ואחרי שהאפשרות התיאורטית של קיום האל קיבלה ביסוס פילוסופי.
במקרה של אלוהים, קיימות תיאוריות רבות, שונות ומגוונות. לחלק מהן אין יסוד משכנע והן מסתבכות בסתירה פילוסופית ו/או מדעית. בחלק אחר עשוי להימצא ידע נכון חלקי, אשר ככזה יש בו, בהקשרים מסויימים, תועלת.
התיאוריה היהודית מוסרת ידע חלקי לגבי האל, אך איננה מסבירה אותו כלל. הופעת היהדות מתרחשת בתקופה טרום-פילוסופית, שבה האל נתפש בתרבות כהנחת יסוד ראשונית מקובלת, ואין היא מוצאת לנכון להוכיחו אלא להציג את דרך פעולתו. לכך מוקדשים, למעשה, כתבי היהדות ופעולתו מומחשת בביטויים כמו "יד אלוהים" שאינם נזקקים להוכחה מדעית או הסבר נוסף.