ישראל חופש ויהדות

ישראל חופש ויהדות

על עמדת מדינת ישראל במלחמתה נגד אויביה יש להגן במונחים פילוסופיים אוניברסליים שבראשם זכויות האדם, כי רק בשפת מונחים זו ניתן לתקשר עם העולם הפוליטי הגלובלי, הרואה את עצמו כמעורב במה שמתרחש במוקד הסכסוך במזרח התיכון, מבלי ליצור את הרושם שהיהדות כמוה כשאר הדתות הקיצוניות, אשר אינן מסוגלות לתרגם את גישתה למונחים אוניברסליים.

שני מכשולים דומים עומדים בפני מגמה זו: ניכוס הישות הלאומית היהודית בארץ ישראל על ידי שומרי המצוות וניכוס נושא זכויות האדם על ידי השמאל, ששניהם לא לגיטימיים ולא מדויקים במידה שווה: שניהם מחלישים את אזרחי ישראל החילוניים מלהתמודד כהלכה נגד המשטרים האויבים לישראל, שאם לא הם, יכלו אזרחי ישראל (שומרי מצוות וחילוניים כאחד) לבסס גאווה לאומית תוך הסתמכות על הערכים העובדתיים האובייקטיביים של מדינת ישראל, שבעיקרם החופש היחסי שיש בה אל מול עולם הדיקטטורות של אויביה.

אם לא יבינו שומרי המצוות בישראל את ההבדל המוסרי העקרוני שקיים בין היהדות הצודקת לשמאל שאיננו כזה, הם לא יצליחו לבטא את הדבר באופן נהיר כלפי חוץ. התוצאה תהיה דומה למה שמתרחש היום, כאשר – בגלל שהיהודי הדתי ואיש השמאל מתבצרים בעמדותיהם – הם נראים למתבונן מן הצד דומים זה לזה בכך שאין הם מוכנים לשמוע את קול ההגיון.

זו הנקודה בה נכנסת לתמונה הפילוסופיה של החירות, שיש בה כדי להבהיר לחילוניים ולדתיים כאחד מהי מעלת החופש ואילו ערכים מייצג זה במלחמה המתחוללת בעולם של היום. למידת השפה הפילוסופית יעניק למאמין היהודי את הלשון המתאימה להציג באמצעותה את התשתית הערכית שעליה מבוססת היהדות, תוך הצגת הצדק, הטוב, החירות והשכל שהיא מבטאת.

בשלב הבא, אחרי זיהויים של ערכים אלה כבעלי חשיבות פסיכולוגית ופוליטית, יגיע תורו של החיבור בין החופש למסורת היהודית; אז לא יהיה זה מן הנמנע – ואולי אף מחוייב המציאות – להקדיש את המאמץ המחקרי והרעיוני הנחוץ כדי להוכיח שערך החופש קיים במסורת היהודית באופן אותנטי מקורי מלכתחילה, כלומר מזה דורות רבים לפני שהופיע כערך פוליטי בעולם המערבי.

נתונים נוספים