מלחמת העולם

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 941

 

מלחמת העולם

המאבק המוסרי הבין-דתי

ישראל תופסת היום מקום מרכזי ביותר בפוליטיקה העולמית; אין תקדים למצב הנוכחי, שבו אזרח ישראלי המקים בית פרטי בארץ ישראל נחשב לגורם המאיים על שלום העולם על ידי אזרחים בשבדיה. בכל העולם הגדול שופטים את מעשיה של ישראל הקטנה ורבים בעולם בני האדם הרחוקים המגלים כלפיה איכפתיות כאילו היתה שכנתם הקרובה. למעשה, בני אומות באירופה, אמריקה, אסיה ואפריקה מוצאים לנכון להביע את דעתם ביחס למדיניות ישראל, לגבש כלפיה עמדה ויש ביניהם הרואים את פעולות ההתישבות של אזרחי ישראל כנוגעים לגורלם עד כדי כך שהם פועלים כדי להשפיע עליהן. רבות הן מדינות העולם המעורבות בעימות הישראלי-ערבי עד כדי תמיכה באחד מהצדדים שבו באמצעות משאביהן וראייתו כבעל חשיבות איסטרטגית עבורן, על אף שהן נמצאות במרחק גדול ממנו. הדבר מלמד עד כמה נתון כל העולם של היום במצב של עימות מקיף – ועד כמה מהווה ישראל גורם מרכזי בו.

מדובר במאבק כלל-עולמי מוסרי במהותו, שבו מה שמתרחש במזרח התיכון משקף את עקרונותיהם הראשיים של הצדדים המעורבים בו. מעבר למה שתופש העולם הפוליטי כסכסוכי גבולות, שטחים ופיזור אוכלוסין, מאבקי העולם הזה הם מוסריים במהותם וכזו היא גם מלחמת העולם הנוכחית. מכיוון שבימינו מגלמות הדתות את ההבדלים המוסריים העקרוניים שקיימים בין התפיסות התרבותיות השולטות בעולם, הרי שביסודו של דבר, מלחמת העולם המתחוללת בעולם של ימינו היא מלחמה בין-דתית.

אין זה מקרה שעין הסערה של מלחמה עולמית זו, הכורכת את היהדות, הנצרות והאיסלם, היא ארץ ישראל הקטנה. הסכסוך המזרח תיכוני חורג בהרבה מזה של סכסוך קרקעות ולכן הוא ממקד אליו את תשומת לבו של העולם כולו. סלע המחלוקת הרשמי המוצהר של סכסוך זה, ארץ ישראל, מרכז סביבו את בני היהדות, הנצרות והאיסלם. אך אין זאת בשל חשיבותה של ארץ ישראל מבחינה טריטוריאלית או איסטרטגית אלא בשל ההתייחסות המסורת הדתית כלפיה, שביסודה הבחנה מוסרית; מה שמוצג כסכסוך קרקעות בעל אופי חומרי אינו אלא מאבק רוחני מסביב לשאלת היסוד המוסרית שקיימת בבסיס כל הקיום האנושי: זכות הקנין. בשל היותה של זכות זו התנאי המעשי לקיום שאר זכויות האדם, כמו חיים וחירות, מבטאת היא את מעמדו המעשי של האדם בכל חברה נתונה.

בשל הענין והמעורבות הרבה שמעורר הסכסוך המזרח תיכוני, מהווה העימות המתחולל לגבי שטחי ארץ ישראל יסוד לדיון כלל-עולמי בזכות הקנין על הארץ. מכיוון שמעבר להבדלים הרבים הקיימים בין מאות דתות, אסכולות וגישות פוליטות הממלאות את העולם, מבטאת כל אחת מאלה גישה מסוימת כלפי נושא הקנין – מה שיקרה במזרח התיכון יטיל את משקלו כפסק דינה של בוררות-על בסוגיה זו. נצחונו של אחד הצדדים במאבק זה ייתפס – וגם יהיה - נצחונה העקרוני של שיטת המוסר שלו.

עובדה היא שהיום מייצגת כל אחת מהדתות המעורבות בשטחי ישראל עמדה מוסרית: בשל העובדה שהאיזון בין דתות אלה קובע את מצב העולם, מייצגת השליטה בארץ עקרונות מוסריים המבטאים את מהותן הן. לעקרונות אלה יש השפעה תרבותית גדולה על מאמינים רבים, אשר מהווים חלק משמעותי של האנושות בזמננו, גם בחלקיה הלא-דתיים. בין היתר הדבר מתבטא, מבחינה עובדתית, בכך שבזמן שמדינת ישראל מחזיקה בשטחי ארץ ישראל בפועל, מנהלים אויביה המוסלמים מלחמה אלימה נגדה ואילו הנוצרים טוענים לזכויות משפטיות המקנות להם שליטה באתרים מסוימים בה.

מבחינה זו גם אומות שלכאורה אינן מונהגות על ידי דת כפופות לשיטת מוסר כלשהי, וכל שיטות המוסר הקיימות מחזיקות בסולם ערכים אשר מתייחס לזכות הקנין, כשיחס זה חושף את מעמדן של כל שאר זכויות האדם בשיטתן. הגוש הקומוניסטי, למשל, מחזיק במוסר נוצרי, כי הקומוניזם כולו אינו אלא שיטה פוליטית השואבת את השראתה מגישת ביטול הקנין הפרטי, שמקורה נוצרי. בהקשר זה, למותר לציין כי חלק גדול מהעולם המערבי מחזיק בגישה המוסרית-פוליטית המאשרת מחד את זכות הקנין הפרטי אך מגבילה אותו בכך שהיא גם תומכת בזכות המדינה על נכסי אזרחיה היחידים.

כך, מתוך התייחסות לסוגיית הקנין, מוגדר היחס בין זכויות הפרט לכלל בכל חברה. בשל חשיבותה העקרונית של ההכרעה בדבר מעמד זכויות הקנין ולפיכך גם מעמדן של שאר זכויות האדם היסודיות בכל שיטה פוליטית בעולם האנושי מושכת המלחמה במזרח התיכון את תשומת לבו של העולם כולו. דבר זה נובע מהעובדה שבמזרח התיכון מתעמתות, דרך שלוש הדתות הראשיות, שלוש שיטות מוסריות המציגות יחס שונה לגבי האדם. תשומת הלב הרבה שמושכת מלחמה זו שבין ישראל לאויביה בולטת על רקע עובדת ההיקף הקטן יחסית שיש לה אל מול מלחמות שנוהלו באותה תקופה במקומות אחרים בעולם; בעוד שמלחמות ישראל גבו במשך למעלה מששים שנה עשרות אלפי נפגעים, נהרגו בזמן הזה מאות אלפי ומליוני בני אדם במלחמות שהתחוללו בין אומות באפריקה, בין מדינות ערביות ובין מדינות קומוניסטיות. מה יכול להיות ההסבר להתבלטות זו של הסכסוך המזרח-תיכוני? שמלחמות אלה נערכו בין מדינות ואומות שהחזיקו באותה דת או רעיון פוליטי ולכן בתפיסת מוסר דומה. לפיכך היו המלחמות ביניהן "פנימיות" ביחס למלחמתה של ישראל. לעומתן, מלחמתה של ישראל מהווה עימות בין דתות שונות ולכן בין שיטות מוסר שונות, מה שהופך אותה למאבק מוסרי עקרוני בעל השלכות לעימות המוסרי הכלל עולמי.

הדבר בולט במיוחד על רקע היות מצבה של ישראל בימינו נושא לדיון כלל עולמי. דיון זה מערב, מחוץ לארצות ערב הגובלות עימה וארגוני הטרור הנלחמים בה, גם מדינות רבות נוספות; חלק ממדינות אלה רואות את ישראל כאויבתן הישירה, כמו מדינות ערב או אירן, וחלק מהן, הנמצא במערב, חברות בארגונים או בגופים המחזיקים באידיאולוגיה אנטי-ישראלית או כוללות נציגים של גופים אשר מתנגדים מבחינה עקרונית למדיניותה של ישראל. כל אלה, החברים בארגונים שנציגויותיהם קיימות בכל העולם, כמו הגוש הקומוניסטי, הותיקן, האו"ם והאיחוד האירופאי, מנהלים במאבק מוסרי נגד ישראל, כשלא תמיד מדובר במאבק מפורש ומוצהר ולעתים מסתתרת ההתנגדות לישראל בלבוש של ידידות מוצהרת כלפיה.

הצד המוסלמי של הסכסוך במזרח התיכון מנהל עם ישראל מלחמה קרה מזה תקופה לא קצרה; אחרי המלחמות שניהלו מדינות ערב וארגוני הטרור נגד מדינת ישראל מאז היווסדה ואחרי עריכת הסכמי השלום בין ישראל למצרים, ירדן וארגוני הטרור, נוצר מצב מבלבל שבו, מחד, לכאורה תמה המלחמה אך מאידך היא נמשכת, על אף הסכמים אלה. לא רק שהסכמי הפסקת אש עם ארגוני הטרור מופרים תדיר, גם השלום המוסכם איננו כזה של יחסי שלום שבהם קיים שיתוף פעולה בין-אזרחי מלא, שבו אזרחי ישראל ואזרחי מדינות ערב אלה נעים באופן חופשי בין המדינות וסוחרים ביניהם. משמעות הדבר היא כי אף על פי שמדינת ישראל ומצרים, ירדן והרשות הפלשתינית הכירו ברווחיות שיש בהצגת שאיפה לשלום קבל העולם, אין מבחינתם עדיין הסכמה מלאה לגבי מוסריות השלום. במדינות מצרים וירדן רבים הם הגורמים אשר רואים בשלילה את ישראל ומתנגדים למצב השלום הרשמי השורר בין מדינותיהם לבינה.

במלים אחרות, אין ההסכמה הפוליטית-תקשורתית על שלום מקובלת על הצדדים כאמיתית. זה נובע משטחיותו השקרית של מה שהעולם הפוליטי המערבי-שמאלני מכנה "תהליך השלום". על אף היות ההסכמה לגביו חתומה קבל העולם כולו, אין היא נוגעת בעקרונות היסוד המוסריים המעורבים עד כדי הכרעה אמיתית. נקודת התורפה של הסכמי השלום שנכפו על ישראל נעוצה בתפיסתו של המוסר היהודי על ידי האיסלם והנצרות גם יחד כשלילי, על אף שמבחינה מדינית אין הדבר מוצהר כי בעולם הפוליטי לא נהוג לעסוק בפרהסיה במוסר דתי. עם זאת, מסביר הדבר את החשיבות שמעניקים במערב ובעולם הערבי גם יחד להוקעתה המוסרית של ישראל באופן מעשי, כפי שמתבטא הדבר בגישתם הפוליטית המאוחדת נגד ישראל.

לכן, על אף מאמצי ממשלות ישראל נמשך, למעשה, המצב שבו קיים עדיין הסכסוך במזרח-התיכון בשל חוסר בהכרעה מוסרית חד-משמעית לגביו. עקרוניותו המוסרית של מאבק זה יקבע מי, מבין תפיסות המוסר של הדתות הנלחמות על ארץ ישראל – היהדות, הנצרות או האיסלם – תשלוט מבחינה רוחנית בעולם כולו. עד שלא תיקבע הכרעה סופית בסוגיה זו יימשך המצב שבו, מתחת להסכמים החיצוניים לגבי השלום, יימשך המאבק המוסרי על צדקת הדרך ולכן גם המלחמה העולמית.

המאבק המקיף היום את העולם כולו לגבי זכות ההתישבות היהודית בארץ ישראל אינו אלא מאבק מוסרי עקרוני כלל-אנושי על זכות הקנין. סכסוך זה, שבו יש לרבים טענות לבעלות חלקית או מלאה על הארץ, לא יוכרע באלימות אלא בצדק. בזמן שבו המוסלמים בוחרים לקבוע עובדות פוליטיות באמצעות מלחמה ושפיכות דמים והנוצרים מעדיפים את הדיון הפוליטי-משפטי, ברוח המוסדות הבינלאומיים, מעדיפה היהדות את דרך ההגנה הצודקת של זכויות האדם ובכלל זה זכות הקנין. בהכרעה בין גישות דתיות-מוסריות אלה יוכרע גם גורל העולם.

נתונים נוספים