עיקר וטפל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 902
עיקר וטפל
על שרשי ההטעייה הנוצרית-שמאלנית
מעניין לשים לב שבמקביל לכך שישנה עלייה מתמדת בטרור המתאבדים האיסלמי, יש רבים – ולאו דווקא מוסלמים - המגינים על האיסלם באמירה שלא מדובר ברעיון המוסלמי "ממש" אלא ב"פרשנות מסויימת שלו.
אותה טענה נשמעת רבות גם בהגנה על תפישות סוציאליסטיות וקומוניסטיות, כלומר: זה לא הדבר עצמו אלא רק פרשנות מסויימת שלו. גרסה אחרת של אותו רעיון היא שה"מיישמים" אשמים, אך הרעיון מצויין; בהתאמה, רבים הם הטוענים כי הקומוניזם הוא רעיון מעולה, אך יישומו הדוגמטי הוא המקור לטרגדיה של שפכי הדם המלווים את מהפכותיו וכיו"ב.
נראה שמקורה המסורתי של הגנה זו – ואולי התחום הנפוץ ביותר שבו היא מופיעה מזה מאות רבות של שנים – הוא התורה הנוצרית; רב ועצום הוא מספרם של המאמינים כי עקרונות הנצרות מוסריים, אך היא לוקה ביישומם.
האמת היא שהנצרות מכילה, בדיוק בנושא זה, מלכוד רעיוני מתוחכם: היא מגדירה את "העולם הזה", עקרונית, כמקום רע, שבו "דברים אינם מצליחים" ומתוקף כך הרי שכבר בהנחת המוצא של הרעיון הנוצרי ניתן למצוא את כשלונו המעשי: למעשה, דאגה הנצרות כך ל"כיסוי" של פשעיה נגד המין האנושי. את אי ההתאמה בין תפישתה לבין המציאות היא טופלת על טבעו של העולם ובכלל זה על טבעו של האדם, כלומר: היא, הנצרות, צודקת – האדם הוא שטועה.
את ההגיון המובנה הזה ניתן למצוא בכל הלך המחשבה של אלה התפושים לרעיונות מוטעים שכאלה מאז ועד היום; העקרון השליט בחשיבתם הוא: הרעיון צודק. מה שמוטעה הוא ה"יישום", ה"פרשנות", "אי ההבנה של האדם" וכיו"ב.
כתוצאה מנוסחה זו יכולים כהני דת מוסלמיים נוצריים – ומטיפים סוציאליסטים וקומוניסטיים, שמבחינות רבות הם ממשיכי דרכם - להנות מחסינות מיוחדת במינה, האפיינית לתפישת דתם אצל רבים, אפילו הם אינם מחזיקים בדת או ברעיון זה, כדלקמן:
אנו שומעים תדיר על מעשי זוועה שבוצעו בידי מאמינים נוצריים ומוסלמיים, ועל מסיתים גתיים מקצועיים אשר כיוונו אותם למעשים אלה. בהתאמה לכך אנו שומעים ויודעים על מעשי זוועה רבים אשר בוצעו בשם הקומוניזם, הסוציאליזם ושאר תורות השמאל – אך את כל אלה רואה חלק גדול מן הציבור כ"טפל" ולא כ"עיקר" – כאי הבנה של תיאוריות אלה והחמצה של מטרותיהם האמיתיות.
מאידך, אחראיות כל התורות הללו לכך שאנו שופטים את התיאוריות המתנגדות להם עפ"י מחדליהן-לכאורה, מבלי להחיל את אותה "הנחה" או להפעיל את החסינות שלעיל. למשל: הנצרות הביאה אותנו לראות את הגניבה כמעשה יהודי אפייני והשמאל גורם לנו לראות בעל הון כפושע בכוח, אפילו אם לא עשה האיש שום דבר שלילי. מבחינת העולם הנוצרי או המוסלמי, גניבת היהודי היא האפיינית לו, כפי שמבחינת השמאל, "רשעותו" של בעל ההון ו"פגיעתו בחברה" תהיה לעולם חזקה יותר מכל מעשי הצדקה שלו.