פתרונות לסכסוך ואידיאולוגיות מוטעות

פתרונות לסכסוך ואידיאולוגיות מוטעות

הפתרון הסופי לסכסוך או לטירור הוא נצחון, אך נצחון זה לא יוכל להיות צבאי כולו: הנצחון חייב יהיה להיות נצחון רוחני, משמע רעיוני. ביסודו של הסכסוך נמצא עימות רעיוני, וכל עוד לא ייושב סכסוך זה מבחינה רעיונית, לא יהיה לו קץ אמיתי. עימות אנושי, המבוסס על עימות רעיוני, יוכל להסתיים רק עם הצעת פתרון מלא ושלם לבעיה ברמה רעיונית.

ויש להבחין בין נצחון רעיוני לבין רעיונות מטורפים נוסח השמאל הסהרורי בנוסח "לשבת לשולחן הדיונים". כי לא מדובר בדוגמה אלא בפתרון אמיתי ומסויים: אם הצד הטועה יישר דרכיו בהתאם למציאות הוא ירוויח את הפסקת הפסדיו במערכה ואולי אף את חייו. אם לא, הוא מסתכן בהשמדה.

רומא או מצרים העתיקה אינן קיימות היום יותר, כי האידיאולוגיה שביסודן נוצחה. זה לא היה תהליך של יום או של קרב אחד, אך זו עובדה שרעיונות שאינם מתאימים למציאות מנוצחים ונעלמים מעל פני האדמה. לפיכך, אם אדם המחזיק ברעיון לא מציאותי חכם מספיק לנטוש את הרעיון לפני שזה גורם לו להטיח את ראשו בחומת המציאות, טוב – ואם לאו, יישמד האדם עם רעיונו.

כך יקרה בודאי לרעיונות השמאל, ובסופו של דבר לרעיונות האיסלם והנצרות. הם יתפשו בעתיד את המקום שאותו תופשות האידיאולוגיות שעמדו ביסוד התרבויות העתיקות. הן יוערכו, אולי, על חלק מתרומתן לעולם, אך ייתפשו, כמכלול, כתרבויות לא מעשיות, שהובילו את חלקי האנושות שחוו אותן, לנזקים ואסונות.

נתונים נוספים