שלום על ישראל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 905
שלום על ישראל
בין תרבויות האדם מתחרות זו בזו שלוש הדתות המונותאיסטיות במידת שפיכות הדמים הרבה ביותר שהנחילו לעולם. לדבר זה יש קשר לעובדה שהשלום ומגמת אי הלוחמה מהווים לפחות את האידיאל המוצהר של דתות אלה; ביהדות, הראשונה בהן, בה מוערך השלום כערך חיובי, יש הסטוריה של חילוקי דעות, אך מעולם לא היתה שפיכות דמים אמצעי דתי. הנצרות, לעומתה, השתמשה באלימות ושפיכות דמים כאחד מהאמצעים הבולטים שבהם קידמה את רעיונותיה – והאיסלם הכריז במפורש על כך שלמי שאינו מחזיק בערכיו אין זכות קיום.
במידה וחיסולם של סכסוכים רוויי דם תוך-חברתיים הוא מסימניה של קידמה תרבותית, מציגה היהדות את ההישג הגדול ביותר הידוע לאנושות בתחום זה. על המידה שבה עומדת השיטה היהודית באמת מידה זו של אנושיות תעיד עובדה שחילוקי הדעות הפנימיות הקיימות בתוך העולם היהודי הדתי, הקיים כבר כמה אלפי שנים, הוסדרו בין חבריו בדרך טהורה מאלימות קטלנית בדרגה של מלחמת אחים. ליהודי המאמין אין ענין או נחיצות בהתפשטותה של היהדות כמו בנצרות או באיסלם בדרך ההפחדה או החרב.
בעובדה זו בולטת היהדות בהסטוריה העולמית של הדתות ובכלל. יחסית למקרים הנודעים, כמו אלה של הנצרות והאסלם, הרי שלמרות ההצהרה הגלומה בשמן (=השלום), מעולם לא פסקו מתוכן המאבקים שותתי הדם ומלחמות הדמים. ולא רק שמלחמות דת היו תמיד נחלת חלקן של סיפורי הדתות הללו, אלא שהוא גם עדיין נמשך; בנצרות וגם באסלם ממשיכים ההבדלים הגדולים בין תפיסות הכיוונים השונים של מאמיניהן להיות כאלה של חיים ומוות – ולמרבה האבסורד ממשיכות דתות אלה, אשר מאז ומתמיד הביאו סבל גדול על המאמין היהודי, להתנהג כלפי היהודי בימינו כאילו הן יכולות ללמד אותו פרק בשלום.
לאור עובדה זו ברור כי אם מבין שלוש דתות אלה יש אחת המתאימה להדריך את השתיים האחרות בדרך השלום, אין זו אלא היהדות, אשר שאר השתיים צריכות לפנות לה מקום אחרי שיכירו בכך שמבחינה עובדתית הוכיחה היהדות כי בה עצמה מצליח השלום להתקיים כשהוא מיושם באופן שדוחה את המלחמה בכלל ואת המלחמה הדתית בפרט. כפי שמראות העובדות, רק ביהדות יכול להתקיים שלום בתנאים של אי הסכמה הדדדית בין פלגים רעיוניים.