צדק יהודי, נוצרי ומוסלמי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 977
צדק יהודי, נוצרי ומוסלמי
הצדק שעליו ממליצות המגמות הדתית שמקורן במשפחה שמקורה באם מסורת ישראל מייצג שלוש גישות מיוחדות לנושא המשפט, אשר מבטאות כל אחת בפני עצמה מגמה תרבותית בפני עצמה הקיימת גם במציאות החברתית-תרבותית האנושית וגם סוג התייחסות מיוחד למציאות, המבסס הסטוריה עצמאית. שלושת מגמות אלה מייצגות שושלות מחשבתיות אשר ייצרו מורשות חשיבה שונות ונבדלות לגבי המציאות:
הראשונה מבין השלוש היא מסורת ישראל, המייצגת את הגישה השכלתנית היהודית, שביסודה ההנחה, ההכרה והידיעה שיש במציאות אמת מוחלטת ובלתי מעורערת, הבאה לידי ביטוי כפתרון חד-משמעי של כל סוגיה, ויכוח, עימות או בעיה נתונה, החל מתחום המתימטיקה והחשבונאות המדעית וכלה בתחום הפילוסופיה, הרעיונות והמשפט. בעולם העובדתי – גורסת גישה זו – יש רק פתרון אחד נכון לכל עימות ולא יתכנו סתירות וניגודים במציאות. ברוח גישה זו מבוססת כל המסורת ההגותית היהודית על גישה של חוכמה המועברת מדור לדור, המסיימת כל דיון בפסק הלכה מחייב. הצדק בגישה זו מבוסס על השכל הישר, ההגיון, או עובדות מציאות כאלה או אחרות התומכות בצדק ומביסות או סותרות את הנחות הטיעונים המנוגדים.
למול הרציונליות היהודית שמציגה בסיכום כל דילמה פתרון המכוון לפסיקה הלכתית הרואה את האמת המוחלטת, המבטלת ומסלקת כל ברירה אחרת וכל טיעון שונה ממנה כחסרי תוקף התפתחה בעולם המערבי המגמה הנוצרית במחשבה. מסורת זו הציגה את הגישה המדעית המוחלטת כביטוי של העולם התבוני שעל פיו ישק דבר בתחומים של מדעיות הנוגעת לבניה, תכנון והיסק. עד ימינו קיימת גישה זו במדעים ה"ריאליים" ולצידה קיימת גישה שהתפתחה בתחומי החשיבה ה"הומניים", שבהם פותחו טיעונים הכוללים את "הזכות לטעות" ביחד עם הגות הנוגעת לקיומן של אמיתות שמוחלטותן פחותה ביחס, שבהן תרמה הנצרות לפתרון סכסוכים בצורה של דיאלקטיקה קבועה. גישה זו הנציחה את קיומו, בנושאים מסויימים, של ויכוח נצחי ללא פתרון חד משמעי. בפילוסופיה מהווה הפוסט-מודרניזם את הצורה המודרנית שלו ובעולם הפוליטי מונצחת גישה זו על ידי ממסד הפרלמנטריזם המערבי, המניח עימות מתמיד בין שתי גישות מתנגדות דרך קבע.
מגמת האיסלם, שהיתה המאוחרת בהתפתחותה מבין השלוש, נטלה את הפוסט-מודרניזם ואימצתהו לכדי גרסה עצמאית, המוחזקת בידי המסורת המוסלמית הקלאסית: אני צודק באופן מוחלט כי הידע שבידי נובע מגורמים כמו ספרי קודש, כוח הזרוע או תמיכה חיצונית אחרת שמבוססים על מקור עליון שאינו ניתן לפקפוק. המוסלמי יכול להרשות לעצמו לקבל את צדקתם של שדות מדע זרים אם הם תואמים לתחומי עשיה "ריאליים" החופפים לתחומי עשיה מקבילים , תוך ראיית האמת הדתית ככזו שעל פיה ישק דבר, ואיננה נצרכת להוכחה או אישוש עובדתי, הגיוני או תבוני, ואני מרשה להתקיים למי שאינו מסכים איתי עד שאוכל לחסל אותו בגלל חילוקי דעות דתיים המקנים לי את הצדק.