משמעותה של מלחמת פשרה

משמעותה של מלחמת פשרה

בצורת פעולתו המתפשרת נגד הטירור המוסלמי אין העולם הנוצרי משכנע שהוא מאמין בצדקתו המוסרית; במלחמתו של העולם המערבי נגד הטירור המוסלמי, שהגיעה לשיאה אחרי הפיגוע הקשה בבניני התאומים בניו-יורק, העולם הנוצרי מתרעם, בעצם, בטפשותו, על כך שהמוסלמי אינו נלחם כמו ...נוצרי.

פעם אחר פעם – אם בכלל – מבכים דוברי העולם הנוצרי על מעשי רצח של "חפים מפשע" כמו ילדים או אזרחים לא חמושים, מבלי לשים ליבם לכך שבסה"כ הם מלמדים בכך את המוסלמי מה מותר ומה אסור לעשות לפי חוקי המלחמה המוסכמים בעולם ה"תרבותי".

במיוחד מתלונן הנוצרי על ענין תקיעת הסכין בגב, כאילו זאת הבעיה המוסרית, בזמן שהיא טקטיקה לגיטימית של הצודק. בהקשר זה, הסכין בגב שתוקע הצד הצודק מוסרית יותר מהטיל האטומי של הלא-צודק ודווקא ההתחמקות המתמדת מפעולה חד משמעית של המערב נגד הטירור היא ביטוי של הכרה והודאה באי המוסריות העצמית שלו.

דבר זה משמש בעיני המוסלמי כסימן של "על ראש הגנב בוער הכובע", המניע את המשך מלחמתו נגד הנוצרי מתוך תחושת הכרה פנימית שגם בעיני הנוצרי הוא משרת את האל הפנימי או החיצוני. בכך משלימה תבוסתו של העולם המערבי בעמידתו מול המוסלמי מבחינה צבאית איסטרטגית את שיתוף הפעולה עימו בתחומים אחרים.

נתונים נוספים