המלחמה האמיתית

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 861

המלחמה האמיתית

בעיני מי שצופה במה שהתרחש בחודשים האחרונים בנושא הישוב מגרון נוצר רושם הולך ומתחזק כי המאבק הנוכחי על ההתיישבות הוא חלק ממלחמה בין גורמים המעוניינים בשליטה במדינת ישראל ולא, כפי שניתן היה לחשוב, בעימות בין המתיישבים היהודיים לבין הפלסטינים הטוענים לזכות בעלות על הקרקע שבה הם מתגוררים.

יש הרואים את כל המתחולל במאבק הפוליטי הפנימי בין השמאל והימין בישראל ביטוי של הלחצים החיצוניים המופעלים מצד ארה"ב והאיחוד האירופאי על ישראל, וזאת על רקע התביעות מן הדיקטטורות של מזרח אירופה ואסיה ועולם הערבי. אלה האחרונות נתפסות על ידי העולם המערבי כבעלות כוח פוליטי אשר יכול לערער את יציבות העולם כולו – ואת ישראל כגורם קטן ביחס, אשר מחזיק בפוטנציאל להפר את שלוות העולם בגלל גורמים משניים.

אך המלחמה האמיתית היא זו הנמצאת ביסודו של העימות הפוליטי העולמי בין העולם המערבי לעולם השלישי, ביחס ישר לעליית כוחו הפוליטי של האחרון. העולם השלישי, המורכב ממדינות מפגרות, נחשלות, מסוכסכות וחסרות יכולת קיום עצמאי, דורש מן העולם החופשי להגיש לו עזרה ולמעשה סוחט אותו תוך איום על עצם קיומו. למדינות המערב ברור כי סירובן להישמע לתביעות המוסלמים, הקומוניסטים ושאר חלקי העולם שנשלטים על ידי דיקטטורות עלול לעלות להן במחיר של אבדן שליטתן העולמית, שאין הם מעוניינות לשלם.

סוג זה של עימות בין אומות מתקדמות, עצמאיות ויצרניות לעולם של אומות מפגרות, נחשלות, ובעלות מסורת אלימה של ביזה ושוד, תואם באופן מלא את החזון הקומוניסטי; יש התאמה מלאה בין התיאוריה המרכסיסטית של מאבק המעמדות הניטש בין הקפיטליזם לסוציאליזם, כלומר בין העשירים, בעלי ההון והנכסים לבין העניים המנוצלים והמדוכאים, לבין המצב הפוליטי העולמי הנוכחי שבו, כפי שעלול הדבר להיראות לרבים, מתרחש עימות דומה בין עולם של אומות עשירות ועתירות נכסים לעולם הנתון בדלות ודיכוי.

התאמה זו, אשר לכאורה מעניקה הצדקה מוסרית לתביעותיהן של מדינות העולם השלישי מן העולם החופשי, כפי שהיא מצדיקה מבחינה עקרונית גם את ערכי הסוציאליזם, המזכה את השכבות החלשות בחברה ושולל את זכות הקנין של היצרנים, היא בעלת היבט נוסף, חשוב ביותר, אשר לעתים קרובות אין נוטים להזכירו בהקשר זה, והוא ההיבט הדתי.

מן ההיבט הדתי מתעלמים דרך קבע רבים מאנשי המחשבה בעולם, הרואים את העולם הדתי כבלתי רלוונטי לעידן הטכנולוגי, וכחסר משקל מבחינה פוליטית בנושאים כמו כלכלה וחברה בשל היותו בלתי מעודכן בנושא צרכיו של האדם המודרני, אך גישה זו, כשלעצמה, היא בגדר של מיתוס חסר יסוד שרבות הן העובדות הסותרות אותו, ואשר דווקא בשל היותו כזה הוא מכיל קיומו רבים ממאפייניה של הדת, המוקעים על ידי העולם המדעי של זמננו.

ההיבט הדתי של המתחולל בעולם של היום הוא המפתח להבנת המלחמה הגדולה ביותר המתחוללת בו; הוא מתבטא בכך שהעימות הראשי בעולמנו, אשר רוב בני האדם בו הם דתיים, הוא דתי במהותו. מבחינתם של רוב בני האדם, הוא מתחולל בין העולם המוסלמי לעולם הנוצרי, כשהיהדות – מקור שתיהן - מקיימת בו תפקיד לא מבוטל. העולם המוסלמי, המשוסע והמסוכסך בטבעו נמצא במגמה של אימפריאליזם, הכובש את העולם הלא-מוסלמי הן מבחינה מעשית, באמצעות ההגירה הגדולה של המוני מוסלמים לארצות העולם המערבי, והן מבחינה איסטרטגית על ידי גדילה מתמדת של איומו על העולם המערבי, הנשלט על ידי הנצרות.

הנצרות מנהלת מערכת יחסים שנויה במחלוקת עם האיסלם; לכאורה נראה שהמתח ביניהן אינו בעל משקל גדול, אך השנאה הקיימת בין האיסלם לנצרות רושמת בעידן האחרון את דפי הסיום של ספר עלילה עקוב מדם של מלחמת האיסלם נגד הנצרות, אשר החלה עוד בימיו הראשונים של האיסלם. את המאבק ביניהם משלימה צלע היהדות, שהנצרות נלחמה בה מאז לידתה, לכלל משולש שמעולם לא נס ליחו העקרוני והרעיוני מפאת היות ההבדלים בין הדתות אלה המייצגים את ההבדלים בין הכוחות הפעילים במלחמה הגדולה ביותר הקיימת בעולם: זו שבין טוב לרע.

 

נתונים נוספים