מעמדה המוסרי של המלחמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 970
מעמדה המוסרי של המלחמה
פתיחה במלחמה היא מעשה פשע שאל לו להיות מקובל בחברה מוסרית.
מלחמה יזומה איננה אלא הרחבה של התקפת כנופיית פושעים כנגד חפים מפשע. לפיכך, מדינה מוסרית איננה מתייחסת אל פתיחת מלחמה נגדה כאל מעשה מוסרי ואיננה נוהגת במלחמה עפ"י מוסכמות כלשהן, כמקובל במלחמות זמננו. המלחמה ה"מוסכמת" של ימינו, שבה שני הצדדים מצייתים למגבלות חיצוניות, היא צורה של הכרה בזכות הפושע/ים שפתח/ו במלחמה.
כדי לסיים מלחמה שלא היא פתחה בה, רשאית מדינה מוסרית לנקוט, ללא הגבלה, בכל האמצעים שנראים לה, כדי לסיים את המתקפה נגדה – ושומה עליה, עד כמה שביכלתה, לכוון את התגוננותה, כמתקפה, כנגד האחראים ליזמת המלחמה באופן אישי.
כך, מוסריותה האמיתית של המלחמה מבוססת על צדק, כלומר: על הענשת האחראים לפתיחתה. הגדרה זו גם כוללת אבחנה בין המוסרי והלא-מוסרי בה, כדלהלן: המוסרי הוא זה שלא פתח בה (הצד המתגונן) והצד הלא-מוסרי הוא זה שהתחיל בה.
בתנאי ימינו – ובמיוחד עפ"י התפישות השליטות ברעיונות הנפוצים בתרבותנו בענין המלחמה - אין זה מעשי להחיל אחריות שווה ו/או דומה על המפקד ועל המציית לו, אך בתנאים אנושיים אופטימליים, המצב הפוך: אין זה מוסרי או מעשי לראות את החייל המציית כנושא באותה מידת אחריות כמו זו שנושא מי שיזם ותכנן את המלחמה. אף כי אין לפטור את ממלא הפקודה לגמרי מאחריות לפעולתו או לתוצאותיה רק בגלל שנעשתה כציות להוראה מגבוה, יש להעניש ביתר תוקף את יוזם ההוראה.
כמובן שדברים אלה יש לשפוט לגופם – במיוחד כאשר שופטים, קודם כל, את ההקשר הכללי של המלחמה הנתונה. בעשייה זאת יש לקחת בחשבון את מעמדה המוסרי של המלחמה המסויימת, הנקבע, כאמור לעיל, קודם כל עפ"י השאלה באם המדינה המשתתפת בו נקטה במלחמה בלית ברירה, כבמלחמת הגנה, או לא.
הסכסוך בין ישראל ושכנותיה במזרח התיכון הוא, כולו, מלחמה לא מוסרית שנכפתה על ישראל, על ידי שכנותיה וכל התומך בהן. מנקודת מבט זה זכאית ישראל בצדק לכל צורה של התגוננות שהיא מפעילה כנגד אויביה (כולל צורות חריפות של לוחמה לא מוסכמת, שלא הפעילה עדיין) – ואילו אויביה, שביניהן נמנות גם הארצות והמעצמות שתומכות בהן, הן האחראיות לכל טרגדיה שנובעת ממלחמה ארוכה זו, החל מראשיתה.
למותר לציין כי התקפה יזומה של ישראל על אויבותיה (כמו במלחמת ששת הימים, או בפעולות התגמול) היא, ביחס להקשר המלא של אי מוסריות אויבותיה, פעולת התגוננות וככזו פעולה מוסרית וצודקת של לוחם המגן על עצמו ועל ערכיו מפני תוקפנות.
בהקשר הזה יש לציין לשלילה כל סוג של "הבנה" ו/או "סלחנות" למעשי האוייב – בין אם מדובר בחוגים רעיוניים חיצוניים למדינה, מוסלמים או נוצריים באמונתם העויינת, או בחוגים רעיוניים יהודיים/ישראליים התומכים ב"זכויות" האוייב להתקיף את ישראל, ובין אם מדובר "רק" בחיוך של נציגי ישראל, המתרחש על רקע מפגשי מו"מ עם האוייב.
סוג כזה של חיוך, כמו המו"מ עצמו, הוא הצהרה על אי מוסריות ו/או מעשה בגידה, בשל היותו של חיוך כזה מופנה כלפי מי שהשתתף ברצח יהודים, אזרחי מדינת ישראל, בהקשר של מלחמה לא מוסרית.
מנהיגים ראויים למדינת ישראל, כאלה שגם ייצגו את המוסר הראוי, יהיו אלה אשר יתבעו מכל אוייב, של היהודים בכלל ושל מדינת ישראל בפרט, לקחת אחריות על מעשי התוקפנות שלו – או אלה שבהם תמך – ולשלם בהתאם לפשעיו.
אזרחיה של מדינת ישראל של היום סובלים לא רק את פגעי חמישים-מאה שנות המלחמה שהושתו עליהם אויביהם השכנים, אלא גם את הנזקים בנפש וברכוש שסבלו מצד מדינות במקומות רבים ושונים בעולם, החל מארצות אירופה שבהן בוצעה החרמה לא צודקת של רכוש יהודי שעדיין לא הושב לבעליו – וכלה בארצות ערב, שבהן המצב דומה.
לא מן הנמנע שהאיבה והתוקפנות שיש לאומות רבות אלה כלפי ישראל, החפה מפשע, מקורו בתביעה הפוטנציאלית (בכוח) הזו, אשר מנהיגיהן (וסביר שאף נתיניהן) חוששים ממנה, להשבת החובות שלעיל לעם היהודי.
למותר לציין גם כי העולם מציין כמעט מאה שנה לקיומם של בתי משפט בינלאומיים וערכאות משפטיות כלל-עולמיות, המיועדים להסדרים בין מדינות, אשר מטרתם המוצהרת היא מניעת אלימות ומלחמות בין אומות ופתירת סכסוכים בדרכי שלום. על רקע זה אין הצדקה לתוקפנותן של מדינות ערב, אשר שבות ומתקיפות ו/או תומכות בהתקפות על מדינת ישראל – וגם לא לתומכיהן בעולם. מנקודת מבט זו ניתן לציין, כי כל עוד קיימות במות שיפוט עולמיות, שעליהן ניתן היה להציג תביעה נגד ה"כיבוש" הישראלי או טענה דומה כנגד כל אי מוסריות-כביכול של ישראל, יש בהתקפה המתגברת, בת חמישים השנה ויותר, על מדינת ישראל, משום אי מוסריות המכתימה, היום, לא רק רבות מתומכות האלימות נגד ישראל, אלא גם רבים ממנהיגיה של ישראל, אשר משתפים פעולה עם אי מוסריות זו בכניעתם לה.
אם וכאשר תזרח בצדק קרנה של מדינת ישראל כמדינה המוסרית ביותר בעולם של היום, יהיה במעמדה משום מעמד של מורה, המלמד את העולם כולו את המוסריות הגלומה במלחמה המוסרית, זו של אלה המשיבים מלחמה שערה וכופים על הלא-מוסריים שפתחו בה את התוצאות הצודקות וההכרחיות של תוקפנותם.