האתיקה של המלחמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 879
האתיקה של המלחמה
איך ובאיזו דרך קשורה מוסריות למלחמה?
מכלול עשיר של נושאים נוגעים לקשר בין אתיקה למלחמה. בימינו, במיוחד, מעורבות ברבים מהסכסוכים הפוליטיים שעל פני כדור הארץ שאלות אתיות מורכבות, שיש להן השלכות על תוצאותיהן של מלחמות העולם. האתיקה בכלל ואתיקת המלחמה בפרט הוא מדע פילוסופי בעל השלכות רבות, אשר יקבע את גורל עתיד האנושות.
לאורך ההסטוריה האנושית היו תרבויות אנוש שראו במלחמה ביטוי של אי מוסריות והיו, לעומתן, תרבויות שהתבססו עליה כעל יסוד מובנה בקיומן. קארל מרכס, למשל, דיבר על מלחמת מעמדות; ברוח זו, לאור התיאוריה הקומוניסטית, נלחם תמיד הפרולטר בקפיטליסט. האיסלם נלחם נגד הכופרים כדי להפיץ את דתו, הנצרות, למשל, שוללת את המלחמה, על אף שהעמים הנוצריים כבשו את העולם כולו.
מלחמות ודעות
בסכסוכים המתקיימים היום בעולם יש, מחוץ למצב המלחמתי העובדתי בשדה הקרב, גם מלחמה רעיונית קבועה בין גישות שונות לגבי מלחמה. למלחמה עקרונית-רוחנית זו יש, דרך ההחלטות והמדיניות, השפעה מכרעת על הנעשה במלחמה הפיזית. את גילוייו של עימות זה לגבי צדק ניתן לראות ברבות ממלחמות זמננו, הן בשדה הקרב והן בגישה הציבורית לגביהן.
אינפלציה בדעת הקהל
היום, בשל התקשורת הגלובלית אשר קושרת יחדיו את כל חלקי העולם, יש לצדה של כל מלחמה דעת הקהל אשר מצדיקה, שוללת אותה – או אדישה כלפיה. דעת קהל זו מבוססת, ברבים מן המקרים, על פילוסופיה מוסרית כזו או אחרת, ובמדיניות המודרנית, אשר דעת הקהל היא אחת מאושיותיה, יש לפילוסופיה זו חשיבות רבה, ואנשי המדיניות לוקחים אותה בחשבון במהלכיהם. במאה האחרונה התגבר והגיע לעוצמה גדולה מעמדה של דעת הקהל – ולא באופן מקרי היא נוטה יותר ויותר נגד גוש המעצמות הגדולות, אשר כונו עד לפני זמן לא ארוך "העולם החפשי". אלה, אשר במלחמת העולם השניה, נהנו ממעמד של פרסטיז'ה מוסרית – כמו ארה"ב בפעולתה במלחמות העולם מעבר לים – נתפסות היום, אם הן מבקשות לפעול מחוץ לאירופה ו/או אמריקה, כביטוי של "קולוניאליזם", המלה הגסה אשר השמאל העולמי מכנה בה כל פעולה מעצמתית אשר אינה נראית לו.
ההיבט הישראלי
גם ישראל סובלת מנחת זרועה של גישה זו; בדור הראשון של קיום המדינה נתפסה ישראל על ידי דעת הקהל העולמי – כנראה בשל המחשבה שמדובר במדינה של פליטי חרב שניצלו מהשמדה - כמהות מדינית חיובית מבחינה מוסרית. ככזו, יכולה היתה ישראל אף להתנהג כמרכז אימפריאליסטי בזעיר אנפין – היא סייעה בתחומי כלכלה ובטחון רבים לרבות מהמדינות הנחשלות בעולם השלישי. אך ה"רומן" הקצר הזה עם דעת הקהל העולמית התערער עם התגברות העימות בינה לבין אויבותיה בעולם הערבי.
המלחמות המתחוללות בעולם היום כוללות את זו שהציבור הישראלי, באופן טבעי, מעוניין בה יותר מכל: המלחמה במזרח התיכון. לפני מאה שנה, כשעדיין לא היתה מדינת ישראל בנמצא, היתה ברורה צדקתו של הצד הישראלי אל מול המתקפות העוינות של הערבים. היום, כשישראל מהווה מעצמה מקומית המייצגת תחכום צבאי, נמצאה עמדתו המוסרית של עם ישראל בארצו שנויה במחלוקת, הן לגבי עקרונות המלחמה באופן כללי והן לגבי צורת הפעולה בה.
אמת המידה הנוצרית
יש התולים שינוי זה בעמדת דעת הקהל בכך שישראל שינתה עמדה מוסרית בעצם שינוי מעמד עוצמתה הצבאית מחולשה לעוצמה ובכך ממעמד של מתגוננת למתקיפה. רעיון זה – ששינוי עוצמה הוא גם שינוי במעמד מוסרי - הוא תואם של האתיקה הנוצרית. אתיקה זו, יש לדעת, היא אחת מהמשפיעות ביותר והמרכזית מבין שיטות המוסר השליטות בעולם של היום; לפי השיטה המוסרית הנוצרית, החולשה או העוצמה בשדה הקרב הן הקובעות, כשלעצמן, את מידת הצדק והמוסריות במלחמה: לפי האתיקה הנוצרית, הצד החלש הוא הצודק והצד החזק הוא הלא-צודק.
המאבק על כתר החולשה.
לאורה של אמת מידה זו מנסים הצדדים המעורבים היום במלחמה להציג עצמם כחלשים כדי לזכות במעמד של מוסריים. זו אחת מהסיבות הראשיות לכך שהסכסוך במזרח התיכון הביא לצידוד בישראל כל עוד היא ניהלה מלחמה של "מעטים מול רבים" שבהם היוו הישראלים את המעטים. זו גם הסיבה לכך שאויבי ישראל מנהלים, מזה שנות דור, תעמולה שמטרתה להציג את עצמם כחלשים, כדי לזכות מעמד של צד מוסרי במאבק המזרח-תיכוני.
האתיקה של המלחמה
איך ובאיזו דרך קשורה מוסריות למלחמה?
מכלול עשיר של נושאים נוגעים לקשר בין אתיקה למלחמה. בימינו, במיוחד, מעורבות ברבים מהסכסוכים הפוליטיים שעל פני כדור הארץ שאלות אתיות מורכבות, שיש להן השלכות על תוצאותיהן של מלחמות העולם. האתיקה בכלל ואתיקת המלחמה בפרט הוא מדע פילוסופי בעל השלכות רבות, אשר יקבע את גורל עתיד האנושות.
לאורך ההסטוריה האנושית היו תרבויות אנוש שראו במלחמה ביטוי של אי מוסריות והיו, לעומתן, תרבויות שהתבססו עליה כעל יסוד מובנה בקיומן. קארל מרכס, למשל, דיבר על מלחמת מעמדות; ברוח זו, לאור התיאוריה הקומוניסטית, נלחם תמיד הפרולטר בקפיטליסט. האיסלם נלחם נגד הכופרים כדי להפיץ את דתו, הנצרות, למשל, שוללת את המלחמה, על אף שהעמים הנוצריים כבשו את העולם כולו.
מלחמות ודעות
בסכסוכים המתקיימים היום בעולם יש, מחוץ למצב המלחמתי העובדתי בשדה הקרב, גם מלחמה רעיונית קבועה בין גישות שונות לגבי מלחמה. למלחמה עקרונית-רוחנית זו יש, דרך ההחלטות והמדיניות, השפעה מכרעת על הנעשה במלחמה הפיזית. את גילוייו של עימות זה לגבי צדק ניתן לראות ברבות ממלחמות זמננו, הן בשדה הקרב והן בגישה הציבורית לגביהן.
אינפלציה בדעת הקהל
היום, בשל התקשורת הגלובלית אשר קושרת יחדיו את כל חלקי העולם, יש לצדה של כל מלחמה דעת הקהל אשר מצדיקה, שוללת אותה – או אדישה כלפיה. דעת קהל זו מבוססת, ברבים מן המקרים, על פילוסופיה מוסרית כזו או אחרת, ובמדיניות המודרנית, אשר דעת הקהל היא אחת מאושיותיה, יש לפילוסופיה זו חשיבות רבה, ואנשי המדיניות לוקחים אותה בחשבון במהלכיהם. במאה האחרונה התגבר והגיע לעוצמה גדולה מעמדה של דעת הקהל – ולא באופן מקרי היא נוטה יותר ויותר נגד גוש המעצמות הגדולות, אשר כונו עד לפני זמן לא ארוך "העולם החפשי". אלה, אשר במלחמת העולם השניה, נהנו ממעמד של פרסטיז'ה מוסרית – כמו ארה"ב בפעולתה במלחמות העולם מעבר לים – נתפסות היום, אם הן מבקשות לפעול מחוץ לאירופה ו/או אמריקה, כביטוי של "קולוניאליזם", המלה הגסה אשר השמאל העולמי מכנה בה כל פעולה מעצמתית אשר אינה נראית לו.
ההיבט הישראלי
גם ישראל סובלת מנחת זרועה של גישה זו; בדור הראשון של קיום המדינה נתפסה ישראל על ידי דעת הקהל העולמי – כנראה בשל המחשבה שמדובר במדינה של פליטי חרב שניצלו מהשמדה - כמהות מדינית חיובית מבחינה מוסרית. ככזו, יכולה היתה ישראל אף להתנהג כמרכז אימפריאליסטי בזעיר אנפין – היא סייעה בתחומי כלכלה ובטחון רבים לרבות מהמדינות הנחשלות בעולם השלישי. אך ה"רומן" הקצר הזה עם דעת הקהל העולמית התערער עם התגברות העימות בינה לבין אויבותיה בעולם הערבי.
המלחמות המתחוללות בעולם היום כוללות את זו שהציבור הישראלי, באופן טבעי, מעוניין בה יותר מכל: המלחמה במזרח התיכון. לפני מאה שנה, כשעדיין לא היתה מדינת ישראל בנמצא, היתה ברורה צדקתו של הצד הישראלי אל מול המתקפות העוינות של הערבים. היום, כשישראל מהווה מעצמה מקומית המייצגת תחכום צבאי, נמצאה עמדתו המוסרית של עם ישראל בארצו שנויה במחלוקת, הן לגבי עקרונות המלחמה באופן כללי והן לגבי צורת הפעולה בה.
אמת המידה הנוצרית
יש התולים שינוי זה בעמדת דעת הקהל בכך שישראל שינתה עמדה מוסרית בעצם שינוי מעמד עוצמתה הצבאית מחולשה לעוצמה ובכך ממעמד של מתגוננת למתקיפה. רעיון זה – ששינוי עוצמה הוא גם שינוי במעמד מוסרי - הוא תואם של האתיקה הנוצרית. אתיקה זו, יש לדעת, היא אחת מהמשפיעות ביותר והמרכזית מבין שיטות המוסר השליטות בעולם של היום; לפי השיטה המוסרית הנוצרית, החולשה או העוצמה בשדה הקרב הן הקובעות, כשלעצמן, את מידת הצדק והמוסריות במלחמה: לפי האתיקה הנוצרית, הצד החלש הוא הצודק והצד החזק הוא הלא-צודק.
המאבק על כתר החולשה.
לאורה של אמת מידה זו מנסים הצדדים המעורבים היום במלחמה להציג עצמם כחלשים כדי לזכות במעמד של מוסריים. זו אחת מהסיבות הראשיות לכך שהסכסוך במזרח התיכון הביא לצידוד בישראל כל עוד היא ניהלה מלחמה של "מעטים מול רבים" שבהם היוו הישראלים את המעטים. זו גם הסיבה לכך שאויבי ישראל מנהלים, מזה שנות דור, תעמולה שמטרתה להציג את עצמם כחלשים, כדי לזכות מעמד של צד מוסרי במאבק המזרח-תיכוני.