הכשל השמאלני: הגיוני ו/או מוסרי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 885
הכשל השמאלני: הגיוני ו/או מוסרי
רבים הם האנשים שקושרים בין רעיונות השמאל לטוב-לב. קשר זה הוא נצחונו של השמאלן. במציאות, באים רעיונות השמאל לידי ביטוי בנזקים כה קשים לאדם, שכדי ליטוע את מקורם בטוב לב יש הכרח לקשור לבביות זו גם לטפשות עמוקה. האפשרות האחרת היא רוע-לב.
את עובדת הסתירה בין טוב לב לרעיונות השמאל – נתן לזהות ולהפריך בקלות:
הכשל הלוגי היסודי של השמאל נמצא בהנחה שלאנשים יהיה יותר אם יקחו מהם יותר.
אנשי השמאל, אשר המדינה האידיאלית, מבחינתם, היא כזו שמספקת לאזרח את צרכיו, בד"כ גם לא חושבים על כך שכדי שיהיה למדינה מה לתת שומה עליה, קודם כל, לקחת.
כשל זה הוא גם הקו המשיק בין הגיון למוסר, שבאמצעותו ניתן להבחין באם השמאלני הנתון לוקה באי הגיון או באי מוסר: אם הוא אינו מזהה את העובדה שכדי לתת יש לקחת, הכשל שלו הוא הגיוני. אם הוא מזהה עובדה זו אך מצדיק אותה, הכשל שלו הוא מוסרי.
כשלים אלה – ובמיוחד המוסרי – הם הדרך הישרה והמהירה לחיסול השלום וליצירת מלחמה, הן בין העמים והן בין קבוצות בתוכה של כל מדינה נתונה.
יהיה ההיבט הכשלי אשר יהיה, התקדמות הרעיון השמאלני של "לקיחה מן העשירים ונתינה לעניים" משמעותה הרס חברתי, גם מבחינה הגיונית וגם מבחינה מוסרית; מבחינה הגיונית, מיסוי הולך וגובר על האוכלוסיה כדי לתת לנזקקים, יוצר יותר ויותר נזקקים ואוכלוסיה שהולכת ונחלשת מבחינה כלכלית. מבחינה מוסרית, הופכת החברה תחת ידה הקשה של הפילוסופיה הסוציאליסטית לחברה שבה קיימת מלחמה פנימית בין קבוצות, המנסות לשרוד ולהתחמק זו מפני זו, כשחסרי הכל נלחמים באלה שעדיין לא איבדו את נכסיהם.
בחברות-המלחמה מהסוג שבונה השמאל, העניים בפועל תרים אחר קיום תוך הריסת זכויות הרכוש של ה"עשירים", בעלי המזון – ואלה האחרונים, בחששם המוצדק מהתרוששות והגעה למצב של רעב, נלחמים על זכותם לרכוש כדי שלא להגיע למצב של עוני.
כך נוצר, בגלל הרעיונות המרכזיים של השמאל, הסוציאליזם ושאר גווניהם של הרעיונות ה"חברתיים", מצב שבו בכל חברה נאבקים "עשירים" נגד "עניים", כלומר נציגים של קבוצות אלה, ובעולם נלחמות המדינות "המפותחות" נגד המדינות "החלשות", כלומר: נציגי המדינות הללו. מכיוון שאין באמת שכבות נפרדות כאלה אך חלק גדול מכוחות הרוח של האנושות שבוי ברעיונות השמאל, מתרחש המאבק במימד של קבוצות לחץ ונציגים של קבוצות אלה, שבו מחליטים נציגים אלה על חלוקת משאבים מקומית וכלל עולמית.