המלחמה הקרה החדשה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 918
המלחמה הקרה החדשה
מאחורי הקלעים של המתרחש על הבימה הבינלאומית נראה שמתחוללת התקרבות בין מדינות שאין ביניהן שום קשר ישיר, זולת העובדה שהן מתנגדות למדיניות ארה"ב. שאלה חשובה שיש לשאול היא מהו הערך שגורם למדינות כמו צפון קוריאה, ונצואלה, אירן ורוסיה להוות, גם אם לא באופן מוצהר, חזית מאוחדת נגד ארה"ב – ומה ההשלכות לדבר?
לשליטה-לכאורה של ארה"ב בכיפה של ההנהגה העולמית הולכת ומוקמת אופוזיציה של מדינות ועמים שההתנגדות לארה"ב ולערכים שהיא מייצגת היא כל מה שמאחד ביניהן. יותר ויותר נראה מוחשי ניגוד הענינים שבין ארה"ב לרוסיה ולמדינות שבהן היא תומכת. דוגמה לכך ניתן לראות בכותרת שהופיעה לאחרונה בתקשורת:
רוסיה: ארה"ב פתחה ב"מלחמה קרה" שניה
(אורלי אזולאי, "ידיעות אחרונות" 7.5.06) מוסרת כי "מוסקבה האשימה בסוף השבוע את וושינגטון בפתיחת "מלחמה קרה" שניה, בעקבות ביקורתו של סגן נשיא אמריקה, מיום חמישי, נגד "סחטנות האנרגיה" של רוסיה "המטילה אימה על שכנותיה".
כמו כן נמסר בכתבה כי:
"דיק צ'ייני, שביקורתו הופנתה בעיקר לנשיא פוטין, אמר כי אם רוסיה לא תשקול מחדש את מעשיה תפגע ארה"ב ביחסי רוסיה עם מדינות אחרות.
ההחלטה בבית הלבן לצאת במתקפה פומבית נגד רוסיה ולרמוז על הסכנה להמשך שיתוף הפעולה הכלכלי עם ארה"ב נבעה מההבנה שאין סיכוי שרוסיה תתמוך בהצעת ארה"ב, בריטניה וצרפת במועצת הבטחון, הקוראת להטלת סנקציות על איראן אם זו לא תפסיק את תכניתה הגרעינית.
רוסיה וסין הודיעו בסוף השבוע כי הן מתנגדות להחלטה... או להגדרתה של אירן כאיום לשלום ולבטחון העולמי.
בארה"ב נשמעים קולות גוברים הקוראים לבוש להחרים את פגישת מנהיגי 8 המדינות המתועשות , שתיערך בקרוב ברוסיה."
למעשה, ניתן ללמוד מן הדברים כי ארה"ב מוצאת את עצמה מול חזית הכוללת את רוסיה, סין ואירן. מדינות אלה אינן מחוברות בברית הגנה אך הן משתתפות ביציאה נגד האינטרסים האמריקניים ובמובן זה הן מהוות "מקל בגלגלים" של כל תנועה פוליטית מתוכננת מצד ארה"ב.
ההתנגדות ל"השתלטות" של ארה"ב על העולם, כפי שמדינות רבות קוראות למדיניות ארה"ב, מתבצעת על רקע מהלכים פוליטיים שונים שמבצעת רוסיה, אשר מתרחשים במסווה של פעילות פנימית רוסית. חלק מפעילות זו היא כלכלית, אך השלכותיה רבות על איזוניו הכלכליים של המצב הפוליטי העולמי. רוסיה איננה מכוונת את פעולותיה הדיפלומטיות ישירות נגד ארה"ב. את זה היא משאירה למדינות קטנות יותר, אשר אינן מהוות איום על ארה"ב: צפון קוריאה, ונצואלה ואירן הן דוגמאות למדינות כאלה, אשר מנהיגיהן מתבטאים פעם אחר פעם בתקשורת העולמית נגד "כוונות ההתפשטות של אמריקה".
לכאורה, אין למדינות כמו אירן או ונצואלה השפעה משמעותית על המדיניות העולמית, אך מה שמשותף ביניהן לבין רוסיה, למשל, הוא המשקל המצטבר שיש להחלטותיהן בעניני כלכלה על המצב העולמי בתחום האנרגיה. מבחינה זו, ההכשלה הכמעט קבועה שמציבה רוסיה לפני מהלכיה של ארה"ב בועידות הבינלאומיות השונות, שבאמצעותן מנסה ארה"ב לבלום את מהלכיהן הפוליטיים של מדינות כמו ונצואלה ואירן, מתנגדות קלאסיות שלה, מהווה, למעשה, שיתוף פעולה עימן – והכשרת קרקע לתחרות בין גושית.
מנקודת מבט זו קשה שלא להבחין במתח בין-גושי חדש שהולך ונוצר בין ארה"ב ומתנגדותיה בעולם. מי שרואה את המתח העולמי הזה במונחים של "בעד" ו"נגד" אינו יכול להחמיץ את העובדה שעל אף שרוסיה איננה יוצאת בהצהרות אנטי אמריקאיות מפורשות, מעשיה מסתכמים בהנהגת ההתנגדות למדיניות ארה"ב. מבחינה זו אין הבדל בין יצירת אלטרנטיבה בתחום הכלכלה – כמו יצירת הענק גזפרום – או הימנעות מתמיכה מפעולותיה של ארה"ב המנסות לבלום את שאיפתה של אירן לשליטה בכוח גרעיני; לשתי הפעולות הללו יש משמעות של צמצום כוחה של ארה"ב בעולם.