הסכסוך העקרוני

 

הסכסוך העקרוני

ברואנדה נהרגו 800,000 איש ב94. פצצה אחת הרגה 68 אנשים בשוק במלחמת בוסניה. במלחמת האזרחים בתימן נהרגו השנה 30,000 איש. המסקנה: אם בכמות עסקינן, כל המלחמות הללו שמות "בכיס הקטן" את מלחמות ישראל ואת הסכסוך במזרח התיכון.

מדוע אין הן מסעירות יותר מאשר גרימת זעזועים רגשיים לרגשניים שבאוכלוסיית הפסוודו-אינטלקטואלים שלנו? מכיוון שאלה הם "סכסוכים פנימיים" ואילו הסכסוך במזרח התיכון הוא, כנראה, הסכסוך ה"חיצוני" ביותר.

מה "חיצוני" בו? כנראה העובדה שהוא הסכסוך הפוליטי הקרוב ביותר לשאלות העקרוניות המהותיות שעליהן נשענת התרבות העולמית ובהן היא מתחבטת. בעיקר מדובר במצב היחיד בעולם שבו גובלת דמוקרטיה בסגנון מערבי בדיקטטורות בסגנון העולם השלישי.

לפיכך, המלחמות שבהן קוטלים זה את זה מוסלמים, אפריקאים, קומוניסטים או אף נוצרים, גם אם מדובר בעשרות או מאות אלפי קרבנות, נתפסות בתודעה הבינלאומית כמלחמות פנימיות ביחס לסכסוך במזרח התיכון. בסכסוך זה מייצגת ישראל מבחינה מהותית, עקרונית וסמלית, את העולם החופשי נגד העולם השלישי, את היהדות נגד אויביה ובכלל את העמדה הקדמית של החופש במלחמתו נגד הדיקטטורה העולמית.

נתונים נוספים