הריגת "אזרחים חפים מפשע"
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 851
הריגת "אזרחים חפים מפשע"
הריגת "אזרחים חפים מפשע" תוך כדי הגנה עצמית איננה בעיה אתית אמיתית כי מה שלא בחרת בו אינו עומד לבחירתך, ולכן הוא נמצא מחוץ לתחום המוסר, העוסק במה שנבחר.
הטלת האחריות המוסרית – כמו האחריות לבירור - על צידה של ישראל בסכסוך עם הרשות הפלשתינית יוצר את האשליה שפעולתה של ישראל נבחרת בזמן שהיא איננה. שום פעולה צבאית ישראלית לא כוונה מעולם נגד גורמים אזרחיים או כאלה שאינם מהווים סכנה לבטחונם של ישראלים. הפעולות שבאמצעותן בוחרת ישראל להגן על עצמה נבחרות על ידה – והרג מי שלא היתה כוונה לפגוע בו מהווה תאונה, מכיוון שהיא חורגת מגדר התכנון הישראלי.
גם הבחירה בדרך התגובה על אלימות יוצאת מתוך הנחה שהיא מגינה על חיי אדם ולא מאיימת עליהם, כלומר: שהפעולה שבביצועה עלולים, אולי, להיהרג אנשים "חפים מפשע", היא פעולה של הגנה עצמית – ומשמעה שהיא, באופן ודאי, מצילה את חייהם של אנשים שהם חפים מפשע. במלים אחרות: כשיש לפנינו ברירה (שהוטלה עלינו על ידי אויבינו) בין סיכוי להרג אפשרי של אזרח חף מפשע לבין הצלה ודאית של אזרחים חפים מפשע, הבחירה המוסרית הודאית היא האפשרות השניה.
אם, במסגרת פעולה של הגנה עצמית, נפגע מישהו שלא התכוונו לפגוע בו, הרי דבר זה לא יכול להיחשב לרצח יותר משיכולה כל תאונה אחרת להיחשב לרצח. מדובר בתאונה – ואם יש בצבא ספק לגבי מידת האחריות – או חוסר האחריות – של הפוגע, מבצעים משפט לבירור הענין, על ידי הגורמים שתפקידם לבצע בירור מסוג זה, כפי שנמצאים גורמים למטרה זו בכל מערכת מורכבת, שיכולה לבצע תאונות.
אך משפט מסוג זה, אם יש מקום לבצעו, נעשה כראוי לאחר מעשה - לא לפניו. השיפוט המקדים, המוקיע את הצבא הישראלי, העוסק בהגנת העם, על הרג "חפים מפשע", משמעו הוקעה עקרונית של פעולת ההגנה העצמית כהתקפה יזומה והצגתה של פעולת ההגנה העצמית הזו כפעולה שנעשתה מתוך כוונה לפגוע באזרחים עוברי אורח.
מבחינת הצדק, זהו מצב של הגדרת הנאשם כאשם כל עוד לא הוכחה חפותו. מבחינה מוסרית, פירושה חריצת דין לשלילה על דברים שעדיין לא קרו – מקרה מסוכן של רוע או טירוף אמיתי מצד זה שחורץ דין.
מצבה של חברה שנותנת לגיטימציה לסוג זה של חריצת דין של חלק מאנשי הרוח שלה על כוחות ההגנה שלה הוא על גבול ההתאבדות הלאומית. מדובר בהעלאת פרנויה סובייקטיבית לדרגה של השקפה פוליטית אובייקטיבית – ובהודאה על רגש נחיתות מוסרי.
לישראל אין על מה להתנצל בפעולותיה; כולן נעשות במטרה להגן על אנשיה, שהיא חובה מוסרית יסודית של מדינה צודקת. בנוסף לכך, "אזרחים חפים מפשע" הוא מושג שאין לו יסוד במציאות העימות, מכיוון שבמצב הקיים לא קיימת דרך להבחנה בין אזרחים ללא אזרחים ובין חפים מפשע לכאלה שאינם. הדבר חמור במיוחד על רקע העובדה שאויביה של ישראל הם האשמים הבלעדיים בכל הנזקים בנפש וברכוש הנגרמים במלחמה.