הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

מלחמת התרבויות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 832

מלחמת התרבויות

לאחרונה אמר מנהיג מוסלמי מצרי כי בעולם מתחוללת מלחמת תרבויות. המהומות מסביב לקריקטורות שהתפרסמו נגד האיסלם בעיתון בדנמרק, אשר מנקודת מבט מערבית אינן אלא ביטוי לבעיית חופש הביטוי הן, מנקודת מבט דתית, קצה הקרחון של הדרמה העולמית המעסיקה מליוני מאמינים, המוכנים להרוג למען אמונתם. לפיכך, משמעותה של מלחמת ההשקפות הדתיות היא מלחמה בין התרבויות.

יש במערב אי הבנה יסודית לגבי עומק הדברים עבור המאמין הדתי. אחרי זמן ארוך שבו נוצרה במערב הפרדה בין דת ומדינה שכחו האזרחים החפשיים במערב כי השמירה על עניני הדת מהווה נושא קרדינלי במטווה חייו של המאמין הדתי – ודבר זה עלול להוביל לאי הבנה שמשמעותה המעשית מספר גדול של קרבנות אדם. נקודות המגע שבין הדתות הניבו מתחים וסכסוכים לאורך ההסטוריה ואלה לא שככו עד ימינו: מקוסובו ועד נצרת לא שכך להטם של הרגשות הבין-דתיים , אך גם בתוך הדתות רבים הסכסוכים מניבי העימותים, כמו בין הקתולים לפרוטסטנטים, או בין הסונים לשיעים. כל אלה, הגובים מחיר דמים יקר, הם נושא "חם".

הנצרות הקתולית, המנסה לשמור על חזות תרבותית אובייקטיבית, שאיננה מעורבת או מתערבת במתרחש בעולם, יוצאת לעתים מגדרה, כמו במקרה של הסרט "צופן דא וינצ'י". אז מתגלה הכנסיה כארגון שידו מונחת על הדופק מבחינת מה שמתרחש בעולם מבחינה רוחנית, והיא מקפידה להצהיר על שמירת אינטרסים בנושא:

הותיקן: להחרים צופן דה וינצ'י"

יוסי בר, רומא 30.4.06

הותיקן הכריז בסוף השבוע מלחמה נגד הסרט שצפוי לצאת לאקרנים ברחבי העולם ב-19 במאי. "יש להחרים את הסרט", הכריז אתמול אחד ממקורביו של האפיפיור. "מדובר באוסף של השמצות, הכפשות, עלבונות ושקרים כלפי הכנסיה, האמונה הנוצרית ומאמיניה".

הכס הקדוש החליט לצאת למאבק לאחר שסוני, מפיצת הסרט, הודיעה שהיא מסרבת להיענות לבקשתו להקרין בתחילת הסרט כתובית שלפיה "מדובר בהמצאה חסרת בסיס ובפרי הדמיון."

"אם השקרים והעלבונות שמופיעים בסרט היו מופנים כלפי השואה או הקוראן, הם היו גורמים למרד עולמי, אמר אתמול מזכיר המשרד העוסק באידיאולוגיה של הוותיקן, אנג'לו אמאטו.

לתדהמת רבים, דווקא לא-נוצרים הצטרפו לעמדתה זו של הכנסיה, כאשר ממשלת מצרים (!) החליטה לצאת כנגד הפצת הספר והסרט בתחומה:

ישו פוגש את סינדרלה

צבי בראל, "הארץ" 20.6.06 מספר על ההתייחסות ליצירה "צופן דא וינצ'י":

הקרנתו של "צופן דא וינצ'י" נאסרה במצרים וגם עותקי הספר נאספו מהחנויות. הנוצרים שהתנגדו להקרנת הסרט זכו לשיתוף פעולה לא צפוי של האחים המוסלמים

בהמשך, כתבה המסבירה את הדרמה שנמנעה: "אזרחי מצרים יכולים להירגע. ברגע האחרון נחסכו עוד מהומות בין הקופטים לבין המוסלמים. ההפגנות שהוכנו הוקפאו, עד לתירוץ הבא."

"מדובר בסרט "צופן דא וינצ'י, שהקרנתו נאסרה במצרים אחרי ששר התרבות גם טרח לאסוף את כל עותקי הספר מן המדפים." מסכם בראל. הוא מספר ש"את הויכוח הציבורי החלו כמה חברי פרלמנט קופטים..." הם תבעו בפרלמנט המצרי להחרים את "הספר שמעליב את את האמונה הנוצרית".

בראיון, איש דת מצרי קופטי בכיר אמר: "...הבעיה אינה הספר כשלעצמו, אלא העובדה ש"אין אצלנו חופש מחשבה ובגרות תרבותית כאלה שיאפשרו לנו לדון באופן אובייקטיבי, ללא לעג של צד אחד למשנהו..."

להפתעת רבים, הצטרפו לגישה גם נציגי הגוף הדתי המוסלמי האחים המוסלמים ודווח כי "דוברים של האחים המוסלמים אמרו שהסרט הזה דומה באופיו לקריקטורות שצוירו בדנמרק נגד הנביא מוחמד וכי "מלחמת התרבויות מאיימת יותר מן המלחמה הגרעינית." עד כדי כך.

עבור הכותב, המייצג במובן זה את ההשקפה המערבית-חילונית, אין ממש בסכנת מלחמת התרבויות, ובודאי שהיא איננה גדולה יותר מסכנתה של מלחמה גרעינית. עבור אנשי הדת המלחמה התרבותית היא המתחוללת במלוא עוזה על פני הארץ. אובייקטיבית, יש חשיבות מן המעלה הראשונה בהבנת הקשר בין מושא האמונה הדתי ללוז התרבות הנתונה ומכך למלחמה – גרעינית או קונוונציונלית.

עבור אנשי דת מאמינים הבעייה חורגת מתחום חופש ההבעה. במערב, שבו הופרדה במידה ניכרת הדת מן המדינה, אין רוב האזרחים מבינים את העומק הרגשי ואת הקרבה בין רעיונות דתיים לשורש החיים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אצל אנשי אמונה. הרגשות, שבאו לידי ביטוי בהפגנות, ושדוכאו במערב על ידי כוחות השיטור, אינם יכולים להיות מטואטאים מתחת לפני השטח ברחבי העולם.

ההפתעה לגבי השיתופיות בין הארגון המוסלמי לנוצרי, על אף הניגוד הדתי ביניהם, שייכת רק למי שרואה את המעטה הרעיוני החיצוני המבדיל בין הדתות. אך יש להבחין בכך שנציגי הדתות שותפים בהשקפתם לגבי רצינות רעיונות הדת וחשיבותם לגבי החיים, אשר כל התקפה עליהם פירושה התקפה התובעת מהמאמינים פעולה להגנה עצמית.

הפרה הקדושה וההמבורגר

סימנים רבים ומגוונים לעוצמה של עימותים לחיים ולמוות הכרוכים באי ההסכמה בין מאמינים דתיים מתחוללים מדי יום ביומו על פני העולם כולו. זוהי אמת שעל לא-מאמינים להכיר בה אם הם מעוניינים במבט ריאליסטי על העולם.

בעולם המערבי נפוצה בזמנו האמירה שמה שעבור אחד הוא פרה קדושה עבור השני הוא המבורגר. אמירה זו מבטאת את השקפתו של איש המערב המודרני לגבי ההבדל הבין-דתי. אך לעתים קרובות מדי מוצא עצמו לאחרונה נוצרי במצב שבו הבדלי השקפות אלה יכולים לקבוע את גורל חייו.

דבר זה נכון במיוחד בעולם שבו ארה"ב מוקזת דמם של חייליה בשל סכסוכים בעל אופי דתי בעירק, באפגניסטן, בסומליה ובמקומות רבים אחרים – וכאשר אירן מצטיידת בנשק גרעיני במטרה מוצהרת להשמיד את ריכוז הכוח היהודי במזרח התיכון. מבחינתו של שוטר העולם ושותפיו הסכסוך הוא פוליטי. מבחינתם של אנשי הדת, הסכסוך דתי. ההבדל בין הפרה הקדושה להמבורגר יכול להביא לקרבנם של אנשים רבים על מזבח מאבק להצלת הפרה הקדושה.

בעירק נהרגו מאז מלחמת הכיבוש של ארה"ב למעלה מ-30,000 אזרחים עירקיים. למעשה, רובם נהרגו על יסוד הבדלי התפיסות שבין הכתות הראשיות בעירק, שתיהן מוסלמיות. האמריקנים נהרגים שם, במידה רבה, בגלל בורותם לגבי עוצמת הסוגיה ואי הבנתם את עומק החומרה שבה רואים המוסלמים את ההבדל בין פלגים אלה.

המוסלמים משליטים טרור בכל אחד מתחומי שליטתם ואין הם מכירים במושג "חופש דת" המקובל במערב. כותרת שהתייחסה לנושא זה התפרסמה לפני חדשים מספר:

אפגניסטן: מאמצים לשחרר את המתנצר שצפוי לעונש מוות

סוכנות הידיעות אי. פי. מקאבול: "נשיא אפגניסטן חמיד קרואי חיפש בסוף השבוע דרכים לשחרר אפגני שהתנצר, מבלי להכעיס כוהני דת מוסלמים הקוראים להוציאו להורג, ושולטים בבית המשפט העליון. ארה"ב דרשה בסוף השבוע לשחרר את העצור..."

באפגניסטן, שבה חוסל, פורמלית, לפני שנים מעטות שלטונו של הפלג המוסלמי הקיצוני, הטליבן, ממשיכה המלחמה:

אפגניסטן: 105 הרוגים בהתקפה של הטליבאן

"הארץ" 19.5.06 מדווח על "קרבות, מהקשים ביותר שהתחוללו באפגניסטאן מאז גירוש הטליבאן, התחוללו אתמול בכל רחבי המדינה"

"התקפתם של מאות לוחמי אוייב על עיירה קטנה בדרום המדינה היתה הגדולה ביותר מאז 2001, וציינה הסלמה נוספת במאבק הטליבאן נגד ממשלת הנשיא חמיד קרזאי."

ידיעות אפייניות ברוח זו מגיעות מן העולם כולו. הנה דוגמה לתקרית מסכסוך בין מוסלמים להינדים בקשמיר:

מוסלמים טבחו בעשרות הינדים בחבל קשמיר

סוכנויות הידיעות 2.5.06 מדווחות כי "35 בני אדם נהרגו אתמול בגל אלימות של קיצונים מוסלמים נגד מיעוט הינדי בחבל קשמיר. במקרה אחד, קיצוניים שהתחפשו לחיילים פשטו על אחד הכפרים בחבל, הוציאו תושבים מביתם וירו ב-22 מהם. זהו הפיגוע הקטלני ביותר בקשמיר מאז הפסקת האש בין הודו לפקיסטן בשנת 2003. בנוסף, ...במהלך סוף השבוע נרצחו בחבל גם 13 רועי צאן"

"...ראש ממשלת הודו רמז כי האירועים הנוכחיים לא יעצרו את שני הצדדים מלמצוא פתרון בדרכי שלום..."

בטורקיה, המעורבת מזה דורות במאבק חילוני-דתי, תוך מלחמה פעילה על אופייה החילוני של המדינה, מגיעות לאחרונה ידיעות על התגברות כוחו של האיסלם:

טורקיה: הצבא מזהיר: המשטר החילוני בסכנה

"הארץ" 19.5.06 מספר כי "יממה אחרי שאיסלמי קיצוני ירה למוות בשופט, הזהירו אתמול אנשי צבא ופוליטיקה בטורקיה מפני פגיעה במשטר החילוני במדינה, והבהירו שלא יאפשרו איסלמיזציה של המדינה. כ-40 אלף איש צעדו אתמול באנקרה בקריאה "טורקיה תישאר חילונית".

התפשטות עולמית

כל אלה מובילים בכיוון אחד: התעצמותם הצבאית של המוסלמים הקיצוניים בכל החזיתות, בד בבד עם גדילת השפעתם והחזקתם בנקודות המפתח השלטוניות של איזורים רבים בעולם. במונחים בינלאומיים מצביעים הדברים על עליה הולכת וגוברת של סכסוכים על רקע סיבות דתיות ועל התפתחות מלחמות ועימותים צבאיים, המבוססים על הבדלי השקפות דתיות, במוקדים בין לאומיים שונים.

אחד מהגורמים הפעילים המסוכנים ביותר במצב העולם היום הוא חוסר המודעות של ההוגה המערבי לעוצמתה של הדת. הוגה זה רואה את הדת כשריד אנכרוניסטי למנהגים פראיים, כמהות אנתרופולוגית שאינה קשורה לעולם של היום קשר אקטואלי – ובכך טעותו. בלי קשר לשאלה אם הדת היא חדשנית או מיושנת, עובדה היא שרוב בני האדם החיים בעולם הם דתיים. משמעות הדבר היא שהדת משמשת עבור רוב בני האדם, במיוחד כשמדובר בהמון תושבי המדינות הלא-מפותחות, כצורה היחידה של אידיאולוגיה.

משמעות הדת

עבור אדם מאמין אין הדת מנותקת מפעולת החיים ומתכניה; הדת קובעת את ה"עשה" וה"אל תעשה" בכל תחומי החיים של המאמין. יש הבדל גדול בין מידת מעורבותה של כל דת בחיי היחיד המאמין בה ובמקרה של הדת המוסלמית יש לעובדה זו משקל מהותי, שהוא בעל השלכות על שכניו של המאמין: בזמן שעבור רוב הדתות אין האידיאולוגיה העומדת מאחורי הדת מיושמת, בהכרח, לאלימות, הציווי הדתי של דת כמו האיסלם מוביל את המאמין לכך ששומה עליו להפיץ את דתו של מוחמד – ו"בחרב". במוקדם או במאוחר, מצווה הנביא המוסלמי, על המוסלמי להפוך את כל העולם האנושי למוסלמי או להשמידו. מבחינה אידיאולוגית, אין רעיונות אלה מאפשרים סובלנות או מתירנות והם מסבירים את הרקע הפסיכולוגי לקרבה הרבה שיש בין המוסלמים לאלימות.

מבחינה מעשית, אי הצבת אלטרנטיבה מהותית לאיסלם פירושה מתן רשיון להתקדמותו ולכיבוש שהוא כופה על העולם. הנצרות הוכיחה את עצמה כמי שמשרתת באופן סביל את העקרון הדתי בעולם, בבלימתה המתמדת כל סוג של התנגדות פעילה להביא את המלחמה שערה אל מקורות המלחמה.

המקרה של ההתקפה על מגדלי התאומים הניו-יורק הוא מקרה קלאסי שבו התעלמה המותקפת מהמשמעות הדתית של ההתקפה בגלל ההשלכות הפרקטיות, כלומר בגלל חוסר רצונה של ארה"ב לפתוח במלחמה שמשמעותה מלחמה על עקרונות האיסלם. בשל כך העדיפה ארה"ב להילחם נגד "הטרור".

זו הסיבה לכך שהמערב הולך ומסתבך בנסיון להתמודד עם האופוזיציה שלו. זה לא ייפסק כל עוד לא יבסס המערב את התנגדותו לטרור על יסודות רעיוניים עקרוניים. זה לא יקרה עד שלא תזוהה העובדה שהטרור איננו אלא זרוע של השקפה תרבותית, אשר עקרונותיה קיימים בדת. על המערב להכיר בכך שבעולם מתחוללת היום מלחמת תרבויות – וזה לא יקרה עד שלא יכירו במערב בכך שהדתות מייצגות, ברעיונות שהן מבטאות, תרבויות.