סוג העימות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 952
סוג העימות
ההתעלמות המערבית מכוונותיהן הדתיות של האומות האיסלמיות במאבקה כנגד ישראל כמוה כהתעלמות מכך שחיות הטרף אוכלות בשר. סוג זה של התעלמות, אשר בגינו כופים כוחות הנצרות הגלומים בלחץ הפוליטי העולמי המופעל בסכסוך המזרח-תיכוני את ישראל להתמודד עם הברברים המוסלמים, כמוהו ככפיית אדם את רעהו להיכנס ליער כשהוא בלתי חמוש ולהיאלץ להתמודד ללא נשק עם חיות הטרף שבו.
האתאיזם המערבי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעמדות הפורמליות של הגישה המודרנית ושל המטריאליזם הסוציאליסטי המקומי הם בדיוק התגלמות הרעיון הסובייקטיביסטי ש"אם לא אחשוב שאלה חיות טרף אז הן לא יהיו חיות טרף" או, במונחים ריאליים, אם לא אקח בחשבון שהעימות הוא דתי (על אף ההסתה העולמית הכללית במסגדים - ולמעשה גם בכנסיות) – אז העימות לא יהיה דתי – ואז ניתן יהיה לפתור את הבעיה כאילו מדובר בעימות "פוליטי" או "כלכלי" בלבד.
הרעיון של עימות "פוליטי" או "כלכלי" מוכר למחזיקיו את האשליה שהבעיה שיוצרת את האיבה או את הסכסוך היא חומרית – דבר שמתאים לתפישה המטריאליסטית שבה מחזיקים שועי העולם החומרי הרואים עצמם, בגין תפישתם החומרנית, כ"ריאליסטיים" או, כפי שנוהגים לקרוא לכך בימינו, כ"ריאל-פוליטיקאים".
מנגד ניצב הרעיון של עימות רוחני – עימות אובייקטיבי כולל המקיף את העימות הדתי הכלל-עולמי, שמשתרע מבחינה פילוסופית ומעשית כאחד על כל הטווח שבין שורשיו המטפיסיים המופשטים ועד ליישומיו בתחומי האתיקה והפוליטיקה המקומיים והכלל-עולמיים.
ומעל כל זה חשוב שלא לשכוח את העובדה שדתיות באה לידי ביטוי במערכת הרגשות האנושיים – וכאשר מדובר בדתיות לא רציונלית, זו איננה מהות שסובלת דיון רציני, שבו ניתן לקיים משא ומתן לקראת שלום אמיתי. מבחינתנו, כישראלים, אין דוגמה חזקה יותר לעובדה זו מאשר העובדה שגם אחרי הסכמי השלום בין ישראל לאויביה, ממשיכים אלה במתקפות חסרות שחר וטעם על אזרחיה, שהצורה היחידה בה ניתן להבינן היא בהתבסס על ההנחות הדתיות שביסודן.