סין: צל מחייך על העולם החופשי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1080
סין: צל מחייך על העולם החפשי
ענק מחייך מטיל את צלליתו על העולם החפשי; בלי להיות מודעים לנוכחותו, היא מתבטאת בתחומים רבים בחיינו, החל מהמוצרים הרבים שממלאים את חנויותינו, ועד ליצירות אמנות שחלק מהם פולש לחיינו בצורת סרטים. אך מאחורי כל אלה מנהל הענק החייכן מדיניות קשוחה של פגיעה חמורה בזכויות האדם – ולא מדובר רק בהפרת זכויות יוצרים. כך או כך, מציבה התרבות הסינית אתגר לפני האדם בן זמננו.
חשדהו
בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בתקשורת נחשף ההיבט הבטחוני, הידוע פחות, של מערכת היחסים בין סין לשכנותיה. בעולם הולך וקטן, שבו הכלים השלובים הולכים והופכים לאחד מבחינות רבות, יש בדברים משום אזהרה אפשרית לבאות. במאמר הנוכחי משתלם לקרוא בין השורות כדי לגבש מסקנות לגבי מה שהוא, אולי, אחד מהאיומים הגדולים ביותר, על התרבות העכשווית:
הפנטגון: ההתעצמות הסינית מאיימת על עליונות ארה"ב
"הארץ" 24.5.06
סין מגדילה את כוחה הצבאי והופכת איום פוטנציאלי על מדינות האיזור – כך על פי הדו"ח שפירסם משרד ההגנה האמריקני... לפי הדו"ח, ביג'ין מרחיבה את תחומי השפעתה הצבאית, רוכשת מטוסים לטווח רחוק ומפתחת מערכות נשק שיאפשרו לה להתחרות מול ארה"ב. הפנטגון מעריך כי קצב והיקף התקדמותה של סין בשדרוג כוחה הצבאי מרמז כי יעדיה הצבאיים חורגים מטיוואן, האי שעד כה עמד במרכז תשומת הלב הבטחונית שלה.
הדו"ח מבטא את הדאגה שהביע שר ההגנה האמריקני דונלד רמספלד שביקר בסין בשנה שכברה. רמספלד הביע חשש מפיתוח יכולותיה הגרעיניות של סין, ורמז כי נדרשת פתיחות רבה יותר של בייג'ין לגבי תכניותיה.
תת שר ההגנה האמריקני לבטחון לאומי, רודמן, אמר כי "לסין יש תכנית צמיחה בתחום ההגנה וההשקעות הבטחוניות..." גורמים אמריקניים העריכו שתקציב הבטחון הסיני ב-2006 גדול פי שניים או שלושה מזה שעליו היא מצהירה בגלוי (כ-35 מיליארד דולר)...
לפי הנאמר בכתבה, לסין יש "אסטרטגיה סבלנית, שיטתית וזהירה בכל הקשור לפיתוח עצמתה, והדבר נעשה באופן כולל ולטווח הארוך", אמר רודמן. הוא הוסיף כי על ארה"ב להמשיך ולעקוב אחרי התקדמותה של סין, כיוון ש"אם לא נשים לב, מאזן הכוחות עלול להתערער".
המלה של סין
בשיחה טלפונית עם כתבין אמר רודמן כי ארה"ב "מאמינה למלה של סין" – כאשר בכיריה אומרים שבייג'ין לאתיזום מתקפה גרעינית. אולם הוסיף כי ארה"ב שומרת על זהירות ודריכות, כיוון שהתחזית הזו אינה מובנת מאליה – בעבר רמזו גורמים סיניים על קיומו של פולמוס סיני בנושא. "אנו עוקבים אחר הענינים", אמר דורמן. דובר מטעם שגרירות סין בוושינגטון אמר כי הדו"ח (של הפנטגון) טרם הגיע לידיו, אולם בכירים סיניים מתחו בעבר ביקורת על דו"חות הפנטגון. הם טענו כי סין אינה מהווה איום וכי ארהב "יוצרת" תואנות, כדי שתוכל להמשיך למכור נשק לטייוואן.
על פי הדו"ח, השיפורים באסטרטגיה הסינית ללחימה לטווח ארוך ואיכות הנשק המדוייק שלה "עלולים להוות איום לצבאות מודרניים הפועלים באיזור. לפי הפנטגון, מנהיגי סין עדיין לא סיפקו הסבר נאות להתעצמות הצבאית המתמשכת, החורגת מצרכי ההגנה האיזוריים של סין.
מחאות על רקע כלכלי
"...בדו"ח צויין כי במקביל להתפתחות... הסתמנה גם עלייה ברמת השחיתות במדינה ונרשמו יותר מחאות על רקע כלכלי. אלה אינם נוגעים, אמנם, לעוצמתה הצבאית של סין, אך משפיעים על בטחונה הלאומי.
יצויין כי המאזן הצבאי בין ארה"ב סין עומד היום על היחסים הרשומים הבאים: חיילים – לארה"ב 1.4 מליון, לסין 2.8 מליון. מטוסי קרב 3,400 לארה"ב 4,000 לסין. לסין יש 8,000 טנקים - לארה"ב 7,800. ראשים גרעיניים: 10,600 לארה"ב ולסין 450.
מלחמת כותרות
בחודש שעבר הפגינו סין וארה"ב את מיומנותן בדקויות השיח הדיפלומטי, כאשר ביקר נשיא סיני לראשונה במאה הנוכחית בבית הלבן. ארה"ב הפגינה בקיאות רבה בנבכי סמליות הטכס כאשר העבירה מסרים של "כבדהו וחשדהו" כלפי האורח הסיני. דבר זה בא לידי ביטוי במלחמת כותרות בעתונות. אפילו בישראל התייחסו הכותרות בדרך שונה לפרטי אירועי הביקור:
ביקור הסטורי: נשיא סין על מדשאות הבית הלבן
בכתבה שנתפרסמה ב - 21.4.06 בעתון "הצופה" הועבר מסר קורקטי בתיאור ביקורו של הנשיא הסיני בארה"ב. בכתבה המתארת את הביקור נאמר כי "הטכסיות הרבה שירתה את צרכיו של הנשיא הסיני... לעומתו, הנשיא בוש רוצה פגישה תכליתית".
הכותב ב"הצופה" טרח להזכיר כי "סין הקומוניסטית היא בת בריתה היחידה של צפון קוריאה בזירה הבינלאומית" וגם לא חסך מקוראו את הידיעה כי "סין היא גם בת ברית עסקית חשובה של איראן" וכי "בהיותה של סין חברה קבועה במועצת הבטחון היא מחזיקה בזכות וטו על כל מהלך לחץ שתבקש אמריקה להפעיל."
ראוי לזכור, לדעתו של הכותב, את נקודות החיכוך בין ארה"ב לסין, אשר תעלנה, בודאי, בשיחותיהם של שני הנשיאים: "השניים צפויים לדון גם בהאצת המודרניזציה של הצבא הסיני, למורת רוחה של וושינגטון, באיום הסיני על טאיוואן ו...בשחיקת זכויות האדם בסין...".
העתון לא היה דיפלומטי במיוחד וכמוהו הנשיא: "בוש לא היה דיפלומטי במיוחד... הוא "דיבר ביזנס" ודרש בפומבי מסין לסייע בפתרון בעיית צפון קוריאה והגרעין". הסינים, מצידם, קראו את המסר והתלוננו במקום הראוי, לדעתם:
"...מהמחנה הסיני דווח על תרעומת, על רקע העובדה שהו הוזמן לארוחת צהריים עם בוש ולא לארוחת ערב..."
בהקשר זה, יצויין כי מי שאירח את נשיא סין לארוחת ערב לפני הנשיא בוש, היה ביל גייטס, הסמל החי של תעשיית ארה"ב והקפיטליזם של היוזמה החפשית.
המשמעות הסמלית של הדברים לא נעלמה מהמומחים מזה שנים רבות בגינוני הטכס, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכותרת הבאה:
"בוש השפיל את הו, נשיא סין" טוענים דיפלומטים סינים – הוא לא הזמין אותו לארוחה ורק העלה בפניו דרישות
אורלי אזולאי, וושינגטון "ידיעות אחרונות" 21.4.06 כותבת, בנוסף לכך, על תקרית דיפלומטית לא נעימה אשר התרחשה על מדשאות הבית הלבן תוך כדי ביקורו של נשיא סין:
במהלך נאומו של הו ז'ינטאו, נשיא סין המבקר בוושינגטון, גנבה את ההצגה אשה סינית שצעקה לעבר הו: "אתה רוצח, אתה דיקטטור... הימים שלך ספורים." היא צעקה גם לעבר הנשיא בוש: "תעצור את הו שיפסיק להרוג בפאלון גונג והיא הניבה את דגל הכת, שפעילותה אסורה בסין.
רק אחרי שלושה ימים, שבהם ביקר הו בארה"ב והיה אורח של ביל גייטס, התפנה הנשיא בוש לפגוש את עמיתו הסיני. דיפומטים סיניים בוושינגטון הביעו מורת רוח על כך שנשיאם לא הוזמן לארוחת צהריים או לארוחת ערב אצל הנשיא, והם רואים בכל השפלה מכוונת.
אוהדי פאלונג גונג בישראל: איברי אנשי הכת נכרתים בעודם בחיים
ב"הצופה" אפריל 06 נערכה בישראל מסיבת עיתונאים... ובה דווח – לא בפעם הראשונה - על התעללותה של הממשלה הסינית באנשי כת ה"פאלונג גונג". בפעם הזו דווח למערב על פרשה מזעזעת במיוחד – על חשיפתו של מחנה ריכוז סיני עבור חברי הכת, שבו קוצרים את איבריהם של האנשים בעודם בחיים"
את המידע הביא עיתונאי סיני שנמלט לארה"ב... הוא מסר ש"במחנה מוחזקים מתרגלי פאלונג גונג שנעצרו. בני משפחותיהם אינם יודעים מה עלה בגורלם... הם מוחזקים שם עד אשר יגיע תורם לעלות חיים על שולחן הניתוחים. ...אבריהם נמכרים במחיר רב בשל טריותם.
טיבט
מערכת היחסים של המערב עם סין יושבת על צומת רגישה של אירועים הנוגעים להתנהגות הדיקטטורית של ממשלתה. אחד מהנודעות ביותר הוא פרשת טיבט, אשר עלתה לכותרות לפני זמן לא רב עם ביקורו של הדלאי-למה, אחד משגריריה הנודעים.
ביקורו של הדלאי למה, אשר נמנע מלנקוב במפורש בהחזקתה של סין בטיבט, בכיבושה ובהגליית ההנהגה שלה מן המקום, משמש מזה עשרות בשנים מעורר שלילי של המחאה האילמת כנגד מדיניותה של סין לגבי זכויות האדם של נתיניה ובכלל...
פיקוח אמנותי
סין מפגינה רגישות פוליטית רבה כלפי סוגיות אמנותיות הנוגעות לתדמיתה, וביניהן קיום תערוכות ומיצגים אמנותיים הקשורים ישירות או בעקיפין לניהול חייה הרוחניים. דרך המאמץ שמשקיעה המדינה הסינית בפיקוח על האמנות בשטחה ניתן לעמוד על תשומת הלב שמעניקה התרבות הסינית לתחומי הרוח, גם אם הם נתפשים זניחים בימינו.
אסור לצחוק על מאו טסה טונג
ג'ונתן ואטס, "גרדיאן", "הארץ" 2.5.06 מספר:
הצנזורים הסיניים אולי אינם מבינים גדולים באמנות עכשווית, אבל הם יודעים מה לא מוצא חן בעיניהם.
...לפחות שלוש גלריות נתבקשו להסיר יצירות פוליטיות שנויות במחלוקת.
גלריית שינדונג שן היתה בין הראשונות שהרגיזו את הצנזורים: התערוכה "קסם ועוצמה – מאו טסה טונג ואמנים בני זמננו בסין" נסגרה באופן פתאומי באוקטובר.
הפוליטיקה החדשה
מספר ואטס כי "ההתנגשות משקפת את השינויים הדרמטיים בעולם האמנות הסיני." וכי "...הרשויות מתלבטות בין הרצון החדש לקדם תרבות אלטרנטיבית לבין האינסטינקט הישן לפקח עליה"
"...אפילו דימוי פשוט של מנהיגים פוליטיים מעורר בצנזורים בחילה" אך "...האוירה משתפרת. "לפני עשר שנים נציגי הרשויות היו מתייחסים בגסות רוח כשבאו לקחת ממך יצירות. היום הם מנומסים ומבקשים להוריד אותן.
רגישותם של שלטונות סין באה לידי ביטוי גם ביחסם ליצירות חוץ-סיניות, ביניהן סרטים חדשים אשר נופלים קרבן לצנזורה הסינית, בשל נושאים שלא היו עומדים במבחן מערבי:
סין נגד תום קרוז
יפעת מהנרדט, "ידיעות אחרונות" 17.5.06 מספרת כי "בממשל הסיני זועמים על הדרך שבה מוצגת ארצם בסרטו "משימה בלתי אפשרית 3" – ומסרבים להקרין אותו.
על פי העיתונים בביג'ין, מה שהעלה בין היתר את חמתם של הקוראים להחרים את הסרט הוא מראות של תחתונים שתלויים לייבוש מחוץ לבתים...
"בסצינות בשנחאי, כל הגגות והסמטאות מלאים בבגדים מרופטים שתלויים על עצי במבוק". ה"בייג'ין טיימס" שבו נכתבו הדברים מוסיף שסינים שזכו לראות את הסרט בהקרנות מוקדמות מצאו את הסצינות שמצולמות באיזורם כ"בלתי הולמות", בעיקר משום שהמקומות הללו, על פי הסרט, מהווים מקום איכסון לנשק כימי של טרוריסטים."