עולם שלישי, אידיאולוגיה מערבית

 

עולם שלישי, אידיאולוגיה מערבית

 

חלק ממדינות העולם השלישי, הנמצאות במאבק מוצהר כנגד ערכי המערב, אינן מסתפקות בהצהרה-תביעה על אי מוסריות המערב ועל מחוייבותו כלפיהן, אלא משתמשות, לצורך תקיפתו הפוליטית, באידיאולוגיה האנטי-קולוניאליסטית, אשר נוצרה במערב.

 

כמו במקרה של פיגועי הטרור האנטי-מערבי, המשתמש באמצעים שיוצרו במערב כדי להביע את מחאתו נגד ערכי המערב, יש משום סמליות גם בעובדה שבהתאם לאידיאולוגיה האנטי-קולוניאליסטית, אלה העומדים בראש מדינות עריצות, אשר ביסודן הן מבוססות על דיכוי וביזת משאבים מתמדת של נתינים, מאשימים את המערב בפעולת ניצול הסטורית של ארצותיהם. יותר מזה, כתובעים מוצהרים לעמדת נציגי העולם השלישי, הם אף מוצאים לנכון לתבוע מהמערב פיצוי על כך שפגע בנתיניהם המדוכאים על ידם. למעשה, לא רק שכלכלתן של הדיקטטורות הקיימות בעולם של היום – שחלק גדול מהן הן ארצות העולם השלישי – אינה יציבה בשל שלטון חמס ושחיתות מקומיים, מצליח שלטון זה לקיים את עצמו על ידי תלות במערב, כשחלק ממנה מוסווה כ"סיוע למדינות עניות".

מעניין לשים לב לעובדה שמדינות עניות רבות השייכות לעולם השלישי משתמשות, לצורך תביעתן משאבים מהמערב העשיר, בטרמינולוגיה ובאידיאולוגיה מערביות, ובמיוחד באידיאולוגיה השמאלנית האנטי-קולוניאליסטית.

דוגמה לכך התרחשה לאחרונה בועידת אפריקה, שנערכה בגמביה. רבים הביעו הפתעה מכך שנשיאי ונצואלה ואירן השתתפו יחדיו בועידה, אך מהאזנה לדברים שאמרו ניתן להבין את הפילוסופיה המשותפת להם, אשר ביסודה התנגדות למערב על יסוד שמאלני.

צ'אווס ואחמדינג'אד הופיעו בוועידה האפריקאית

2 ביולי 06 רויטרס מדווח:

נשיא וונצואלה, צ'אווס. "המערב צריך לכרוע על ברכיו ולהתנצל בפני אפריקה"

נשיא איראן, אחמדינג'ד. "חמדנות המערב גורמת לעוני, הנחשלות, הסכסוכים המקומיים, השחיתות והסמים באפריקה"

הזמנתם של שניים מהמנהיגים הנחרצים ביותר כנגד ארה"ב והמערב הפתיעה את הדיפלומטים המערביים

שניהם השתתפו בועידה האפריקאית בגמביה בסוף השבוע האחרון. הם הצדיקו את השם שהוציאו לעצמם בנאומיהם בוועידה. צ'אווס נשא נאום על ההגמוניה של ארצות הברית ואמר כי המערב צריך "לכרוע על ברכיו ולהתנצל בפני אפריקה", בעוד אחמדינג'אד האשים כי את המערב כי חמדנותו גורמת לעוני, הנחשלות, הסכסוכים המקומיים, השחיתות והסמים ביבשת.

גבות מערביות רבות התרוממו נכח נוכחותם המפתיעה של שני הזרים המתנגדים למערב, ובמיוחד נשיא איראן. אחד משגרירי מדינות המערב, שביקש להשאר בעילום שם, אמר כי הזמנתו של צ'אווס מובנת יותר מזו של אחמדינג'אד, מכיוון שלוונצואלה מעמד של צופה באיחוד האפריקאי. לדבריו, אחמדינג'אד הוזמן בצעד פרטי של נשיא גמביה, יאהייה ג'מה, וכי כמה ממדינות האיחוד האפריקאי מתחו עליו ביקורת.

אולם, דיפלומטים מערביים סבורים כי שתי ההזמנות נועדו על מנת לסמן לעולם כי אפריקה נפרדה מההשפעה הקולוניאלית של אירופה. "הקשרים עם אירופה היו חזקים עד לא מזמן", אמר אחד מהשגרירים האירופיים. "אבל במאה ה-21 אפריקה רוצה להראות שהתלות באירופה הסתיימה".

התנגדות למערב על יסוד מערבי

דבריהם של המנהיג המוסלמי והדרום-אמריקני כוונו כנגד המערב, כאשר המהות המוגדרת במושג הכללי, ה"מערב", הוא, לדבריהם, המחוייב מוסרית לרבות מהבעיות של חלקי העולם שעליהם השפיע. למעשה, ההשקפה שביטאו השניים היא ביטוי של אידיאולוגיה מערבית מובהקת: האנטי-קולוניאליזם, אשר החל לכבוש את המערב כבר מהמאה ה-19. במובן זה, שני המנהיגים הוכיחו את עצמם כתלמידים מובהקים של המערב.

מן ההקשר אין ספק ששני המנהיגים מודעים לחלוטין לעובדה זו – ולכך שאידיאולוגיה זו שולטת היום במערב. הם יודעים כי ברכיבתם על הרעיון האנטי-קולוניאליסטי, אשר רבים במערב (במיוחד ממחנה השמאל) רואים בו ביטוי של צדק, הם יצליחו להשיג קידום משמעותי של עניניהם, ובין היתר התפשטות מהירה של מסריהם בעולם.

אמצעי התקשורת בעולם נשלטים, במידה רבה, על ידי תפישות אנטי-קולוניאליסטיות בעצמם, וכל הצהרה פוליטית המתבססת על רעיונותיה של אידיאולוגיה זאת תקבל קידום מהיר יחסית. פחות סיכוי תקשורתי נשקף להצהרות שאינן עולות בקנה אחד עם תפיסה זו – וקל וחומר לתפיסות רעיוניות הדוחות את הגישה או אפילו רואות בצורה חיובית השפעה מערבית על העולם השלישי.

נתונים נוספים