פיגוע התאומים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1134
Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
פיגוע התאומים
בגידתו המוסרית של העולם המוסלמי
דרך תפיסת העולם הדתית שלו רואה האיסלמיסט את העליונות הטכנולוגית המערבית רק כמקור לפיתוי וכמלכודת שנועדה להכשילו, אף כי היא מועילה לו גם כשכוונתו לפעול כנגדה. מה שהופך את הדבר לבגידה מוסרית הוא פגיעתו בעניניו שלו ובאלה של הקרובים אליו.
במונחים של משל ישן, אלה שהחריבו את התאומים בניו יורק פעלו כמו זה המנסר את הענף שעליו הוא יושב או, בדוגמה ממשל אחר, כמו העקרב שקוטל את מי שהסכים להעבירו את הנהר וטובע ביחד עימו. בשתי דוגמאות אלה מקופלת שנאתם של המחבלים נגד הקידמה, התרבות והערכים של העולם החופשי – ובכך אין הם שונים, עקרונית, מכל שותפיהם הרוחניים, הנלחמים גם הם מזה עשרות שנים נגד הקידמה של העולם החופשי.
המאפיין את האיסלמיסט – כמו הערבי תושב ישראל שחפץ בטובות ההנאה שהוא יכול להפיק ממנה ואע"פי כן הוא מקפיד להשמיצה – הוא שהוא מרשה לעצמו להשתמש בטכנולוגיה המערבית אך לא להיכנע לה. כפי שראה העולם בעת פיגוע התאומים, יכול מי שרואה את עצמו כחלק מגוף האיסלם, לנצל את האפשרויות שמעניקה לו התרבות המערבית כנשק נגדה.
את רצח אלפי הקרבנות שביצע בהרס התאומים יכול היה האיסלמיסט לבצע רק כאשר הוא קיבל על מגש את האפשרויות שהעניקה לו ארה"ב, אך בכל הצהרותיו מאז הביע יחס שלילי לחלוטין לתרבות המערבית ולא ציין בשום צורה את העובדה שהערכים שאותם ניצל נגדה – את האפשרות ללמוד את דרכיה, כמו רכישת הידע הנחוץ להטסת מטוסים – קיבל ממנה.
במשל נודע מאפשר צב-מים לעקרב ארסי לחצות נהר וזה האחרון עוקץ אותו למוות ומטביע את שניהם. הדוגל באיסלם הקיצוני, שונא המערב, מתנהג כמו העקרב הקטלני, הקוטל את הצב המסייע לו לחצות את הנהר. כמו העקרב, אין האיסלמיסט רואה את האפשרות שעשוי המערב להעניק לו כדי לדאות למעמד טוב יותר מבחינה חמרית, כדי להציל את מליוני בני העוני המוסלמי ממצבם העגום וכדי להשיג מצב מוסרי יותר מבחינה תרבותית – כי הוא אינו מכיר בקיומן של איכויות מוסריות במערב.
אי יכולתו זו איננה רק מחדל של אבחנה שכלית, אלא חוסר מוכנות ראשוני, אשר אינו מתיר לאיסלמיסט לזהות עליונות מוסרית במי או במה שאיננו מוסלמי. זיהוי כזה, הנתפס על ידו כחולשה, הוא ביטוי לחוסר המוסריות היסודי הטבוע בגישה ההרסנית של מתקיף המערב. האיסלמיסט בחר להשתמש בכלים שקיבל מהתרבות המערבית בכלל ומהאמריקנית בפרט כדי להפעיל אותם נגדה, וכדי לשרת את בגידתו המוסרית במערב הוא יכול לבחור לפעול כנציג היוזמה הפרטית, ולנצל את מצב החופש במערב לטובת הדיקטטורה האיסלמית מבלי להכיר בבוגדנותו שלו או בסבל בני עמו שלו, הנדרסים תחת רגל הנוגש בארצות האיסלם.