קבצנות מזויינת ב
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 895
קבצנות מזויינת ב
הבחירות שהעלו את החמאס לשליטה ברשות הפלשתינאית שינו בצורה משמעותית את התייחסות העולם לרשות; בניגוד לאש"ף, אשר מאז אוסלו הוכרז ככבש, החמאס ידוע כזאב – ואינו מתבייש בכך!
אם היישות הפלשתינאית לבשה תחפושת של נסיון להקמת תשתית של מדינה עצמאית ואף עשתה קולות של עצמאות במטרה להשיג משאבים בינלאומיים לצורך מימון תכלית זו, החמאס הופיע בזירה המקומית כרוצח ישר, כמעט נאיבי, כשבאמתחתו רק הבטחה למלחמה חסרת פשרות נגד ישראל, וכל מימונו מבוסס על תרומות.
העובדה שהחמאס אינו מסתיר את רצחנותו ואלימותו – ודבר זה יוצר בעיות ביורוקרטיות לאלה המעוניינים לסייע לו, במיוחד אם הם מציגים את עצמם כגורמים הומניים. למעשה, המכסימום שהחמאס מוכן לעשות לטובת ה"הומניסטיים" הוא להסוות את שאיפותיו האלימות במסווה של הצהרות עקרוניות, שביניהן אי מוכנותו להכרה במדינת ישראל.
בהצהרות מסוג זה הצליח החמאס להסיט את מיקודן של אמריקה ואירופה מעובדת היותו ארגון טרור המעורב בפעולות פושעות, לענין ההצהרתי; אך גם את הסיפוק הקטן של הצהרה המכירה בישראל לא מוכן הרוצח לספק – והדבר גרר פעולות נגד של עצירת הזרמת כספים לרשות על ידי אמריקה ואירופה.
אך זה לא מנע הופעת מתגייסות נוספות למאמץ לתמיכה ברשות בראשות החמאס, אף בניגוד לאיסורים המפורשים שהגיעו מארה"ב ואירופה לגבי הסיוע:
קטאר: נתרום 50 מליון דולר לרשות הפלשתינית
הצופה 18.4.06 מסר:
"קטאר, בעלת בריתה של ארה"ב במלחמה בעיראק, הודיעה אתמול כי תתרום 50 מליון דולר לרשות הפלשתינית, למרות הקריאות האמריקניות והאירופאיות להפסיק את הסיוע לרשות הפלשתינית עד שממשלת החמאס תכיר בישראל. ביום ראשון הודיעה גם איראן כי בכוונתה להקצות לרשות הפלשתינית 50 מליון דולר במטרה לסייע לה להתגבר על המשבר הכלכלי אליו נקלעה"
כך הצליחה מדיניותה הפשרנית של ישראל כלפי הבחירות ברשות להביא לפעולת שרשרת אשר יצרה אינפלציה מוסרית מדאיגה בעמדתן של אמריקה ואירופה כלפי ארגון הטרור. מקבוצה נרדפת, שמקומם של מנהיגיה מאחורי סורג ובריח או בבתי הקברות הופכת החמאס לאט אבל בטוח לגורם פוליטי לגיטימי.
רוצח ברשות ישראל
מאז נודעו תוצאות הבחירות שהעלו את תנועת החמאס לעמוד בראש הרשות הפלשתינית, הוחדר לתפיסה המדינית הישראלית בוגד חדש מבית, בצורת דילמה מוסרית-כביכול: בישראל, הסובלת מזה דורות מצרות אופקים אינטלקטואלית ומוסרית בשל ריכוזיות השליטה בתקשורת על ידי הממשל, הכניסה עליית החמאס סחרור ערכי מוחלט; הרוצח המוצהר, אשר ככזה מעולם לא היה צריך למצוא מנוחה לאור השמש, הורשה להיכנס לנוח בהיכל הפרלמנטרי של הרשות ומצא דרכו אל כס המלכות בגלל מחדל שלטוני ישראלי, אשר ביטא את חולשתה המוסרית של ישראל. זו, שחלשה מכדי להביע עמדה חד משמעית נגד הרוצח, העניקה לו, למעשה, סיוע ובכך הסתבכה ערכית וסיבכה את ידידותיה. על חולשתה המוסרית יעידו קטעים מהמאמר הבא:
אחריות מדינית ומוסרית
היא כותרת מאמר המערכת של "הארץ" (יום חמישי יח בשבט 16 פברואר). כותבו ציין את האתגר העומד בפני ישראל אל מול הארגון הפושע, תוך כדי כך שהוא מזהיר את ישראל מ"הטלת מצור" על הרשות כדי שתקיא מתוכה:
"אין סיבה להידברות עם ממשלה הקוראת לחיסול ישראל. אך הפעלת לחץ כלכלי ופגיעה באוכלוסיה הפלשתינית, בתקוה שהמצוקה תדחוף אותה להתנער מהחמאס, פסולה מבחינה מוסרית וענינית גם יחד."
בהמשך המאמר מטיל כותבו על ישראל את האחריות לרווחת האוכלוסיה הפלשתינית, תוך שהוא מנתח את הדילמה המוסרית שעומדת לפני אולמרט (עדיין לא ראש הממשלה בפועל)
"נצחון החמאס בבחירות, עם כל השלילה שבו אינו משחרר את ישראל מאחריותה לרווחת האוכלוסיה. ...כל עוד ישראל שולטת בשטח ומיישבת אותו באזרחיה אסור לה להעניש את הפלשתינאים גם אם הצבעתם לא נראית לה."
"אולמרט נתון בלחץ... הליכוד דורש ממנו לחדול מהעברת כספי המסים, השייכים לפלשתינאים; אך טוב יעשה, אם יתחשב פחות בשיקולי בחירות ויותר באחריות המדינית והמוסרית המוטלת עליו."
האחריות המוסרית
יש בדברים אלה משום וידוי מוסרי של עמדת חלק מהציבור הישראלי כלפי הנושא: לפי עמדה זו, בחירתו של הפלשתיני בחמאס על פני אש"ף היא לגיטימית, כספי המסים של הרשות, אשר ישראל עוצרת כדי שלא יגיעו לידי החמאס, שייכים לפלשתינאים – ובעיקר, כפי שמנסח זאת כותב מאמר "הארץ", מה שניצב לפני אולמרט הוא הבחירה "בין שיקולי בחירות" לבין "האחריות המדינית והמוסרית".
מבחינת הפובליציסט הישראלי, העברת כספים על ידי ממשלת ישראל לטובת החמאס הרוצח מבטאת את "האחריות המדינית והמוסרית".
כותב מאמר המערכת הזה לא היה היחיד מבין הישראלים שמיהרו להתגייס לטובת תוצאות הבחירות ברשות; זמן קצר אחרי נצחון החמאס בבחירות עלה באופן טבעי חשש מצד אנשי הקהילה העסקית לגבי עתידה של הרשות הפלשתינית ובמיוחד, כפי שניתן להניח, לגבי טבע מערכת היחסים הכלליים עם הרשות לאור הצלחת החמאס בבחירות.
למשימת הרגעת רוחותיהם של המודאגים מבין אנשי העסקים מיהרו עמיתים מסויימים להתגייס והצהירו הצהרות מעודדות:
אנשי עסקים בכירים: עליית החמאס לא תשפיע לרעה על כלכלת ישראל
תחת כותרת אופטימית וגורפת זו, חיים ביאור "ידיעות אחרונות" כלכלה 2.2.06 הודיע, תוך כדי ציון תנאי באותיות הקטנות, כי:
"74% מחברי מועצת איגוד לשכות המסחר צופים שנצחון החמאס לא ישפיע לרעה על כלכלת ישראל כל עוד אין הסלמה באלימות"
אך תוך חודש נודע בעתונות על גישה שונה לגמרי, שהומחשה עובדתית:
25 מדינות ביטלו השתתפותן בכנס בישראל – בגלל עליית חמאס
בעקבות זאת בוטל הכנס, שהיה אמור לעסוק בחידושים טכנולוגיים בתחזוקת כל רכב
כותב עופר פטרסבורג, "ידיעות אחרונות" 7.3.06:
"עליית החמאס מזיקה לעסקים: 350 אלף שקל שהושקעו עד כה בהזמנת 60 חדרים ואולמות הרצאה לכנס, ירדו לטמיון. הכנס היה אמור להתקיים במאי 2006 בהשתתפות עשרות נציגים ממדינות אירופה"
"ההחלטה על הביטול התקיימה לאחר ש-25 מתוך 60 מפיצי חברת בי ג'י אינטרנשיונל הודיעו כי הם חוששים מהמצב הבטחוני באיזור עקב עליית החמאס לשלטון"
כפי שהתנהלו הענינים בהמשך, לא טמנו הפלשתינאים את ידם בצלחת והתחילו ליזום פעולות רבות שמשמעותן בדיקת האוייב או, בצורה מסויימת יותר, בדיקת המידה שבה יהיה האוייב מוכן להתפשר על עמדותיו ולכופף אותן לפני לחצו של החמאס.
מכאן ואילך עמדה ישראל – עם חלק העולם התומך בה: ארה"ב וחלק מאירופה – בפני מהלכים משולבים של החמאס והרשות הפלשתינית, אשר העמידו בפניה אתגר אחר אתגר.
החמאס נזהר בתחילה שלא לנקוט בפעולה אלימה או מלחמתית ישירה אך דאג לכך שהרשות תצא בהכרזות תוקפניות כדי ליצור, לפחות כלפי חוץ, מיצג של שילוב ענינים ותדמית של הסכמה עקרונית בין הגופים שהתחרו על ראשות הרשות. דוגמה לכך באה לידי ביטוי בראיון שהעניק מי שזכה לתואר שר החוץ הפלשתינאי, בכיר החמאס, מחמוד א-זהר. את הראיון הזה, שבו חיווה את דעתו האישית, ניתן לראות כהפרחת בלון ניסוי אידיאולוגי ברוח ההצהרות האחרונות של נשיא אירן:
שר החוץ הפלסתיני: אין מקום לישראל בעולם
איתמר אייכנר "ידיעות אחרונות" 3.4.06
"אני חולם לתלות מפה ענקית של העולם על קיר הבית שלי בעזה, שבה לא תופיע ישראל. ...אני בטוח כי אין מקום למדינת ישראל על אדמה זו." את הדברים אמר שר החוץ הפלסתיני ואחד מראשי החמאס מחמוד א-זהר, בראיון לסוכנות הידיעות הסינית.
בהמשך הראיון הסביר איש החמאס את עמדתו המיליטנטית ברוח השמאל הלגיטימי:
"למה שנפרק את המיליטנטים כאשר השטחים הפלשתינים הם עדיין תחת כיבוש? העם צריך להגן על עצמו".
תגובת ישראל צוטטה על ידי "גורמים בלשכת אולמרט" שאמרו כי א-זהר ממשיך את הקו שהתחיל נשיא אירן שקרא למחוק את ישראל מהמפה.
כך, במפורש או לא, קיבלה עמדת ארגון הטרור שהתנחל מעבר לגבול ישראל, את הגושפנקה הפורמלית של "המשך הקו"...
זמן קצר לאחר מכן התרחש פיגוע חבלני בתחנה המרכזית בתל-אביב. בהקשר זה באו לידי ביטוי השוני ושיתוף הפעולה בין אש"ף והחמאס דרך תגובתם למעשה הרצח:
אבו מאזן: "פעולת טרור ומעשה בזוי"
חמאס: "זו תגובה טבעית לפשעי הכיבוש"
ארנון רגולר, "הארץ":
דוברי ממשלת חמאס הכריזו שמדובר בתגובה טבעית לפשעי ישראל בשטחים.
דובר הממשלה הפלשתינית, ד"ר ראזי חמד, הטיל את האחריות לפיגוע על ישראל כשאמר "הכיבוש הישראלי נושא באחריות להשלכות של מדיניותו"
בין מעשה לאחריות
באותו הקשר התחילו להישמע בישראל האשמות של החמאס באחריות למעשה. בפעם הראשונה נשמעה בישראל האשמה עקיפה של ממשלת החמאס באחריות למעשה הרצח נעשתה על ידי כתב "הארץ", זאב שיף, אף כי הוא נזהר וציין כי אחריות זו מוספת לאחריות המפגעים הראשיים, שהם אנשי הג'יהאד האיסלמי:
גם חמאס אחראי
זאב שיף מעיתון "הארץ" דאג לציין בכתבתו כי מדובר באחריות "איסטרטגית":
"לפיגוע אתמול יש משמעות איסטרטגית: זהו פיגוע ההתאבדות הראשון בעומק ישראל לאחר הקמת ממשלת החמאס ברשות הפלשתינית ולאחר בחירתה של ממשלה חדשה בישראל."
ברוח זו הדגיש הפרשן, תוך כדי הפרדתו את המעשה מהאחריות עליו:
"הפיגועים הם מעשה ידיו של הג'יהאד האיסלמי, אך האחריות היא של ממשלת החמאס".
היתול אכזרי
זוהי שאלה פילוסופית-מוסרית ערכית פתוחה באם באמת ניתן להפריד בין אחריות למעשה, במיוחד כשמדובר במעשה רצח. בכל מקרה, אין ספק שארגוני המחבלים שעימם מתעמתת ישראל מהתלים בה ובבני בריתה בראש חוצות העולם.
יותר ויותר נראה כי האוייב צובר בטחון עצמי אל מול אזלת ידה של ישראל. דבר זה הופך לעובדה יום-יומית כאשר הולך ומתפרסם הקשר בין מעשים מלחמתיים לאנשי החמאס; קשר זה, הנחשף בתקשורת, חושף בו בזמן את האחריות הישירה של ארגוני הטרור לרצח – וגם את חולשתה המוסרית ההולכת וגוברת של ממשלת ישראל.
חולשה מוסרית זו התבלטה במובהק כאשר אותגרה על ידי מידע מודיעיני שנחשף ובו הוכח למעלה מכל ספק כי אנשיו הבכירים של החמאס היו מעורבים בתכנון פיגוע תופת שסוכל במעבר קרני:
נסיון הפיגוע בקרני בהכוונת בכירי חמאס
תחת כותרת זו מסר רוני שקד ב- 1.5.06:
"פעילי חמאס בכירים ובהם אחמד ג'ונדר, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון רצועת עזה, הם שעמדו מאחורי פיגוע התופת שסוכל בשבוע שעבר במעבר קרני."
"את נסיון הפיגוע ביצעו חברי ועדות ההתנגדות העממית... בהכוונת פעילי חמאס בכירים ובהם אחמד ענדור ואחמד ג'עברי.
עד כתיבת מאמר זה לא נמסר על שום פעולה, צבאית או משפטית, שביצעה ממשלת ישראל בקשר לשלושת האחמדים המעורבים בפיגוע.
מתקפה תעמולתית ושכרה
במקביל לפעולות הבדיקה של חוזק המעטפת הבטחונית של מדינת ישראל, המשיך הקבצן החמוש, במסגרת איסטרטגיית שני הראשים שלו, במתקפות הרצח שלו במקביל לטענות הקיפוח הכלכלי לחלל תודעת הציבור הבינלאומית. בהקשר זה, אחת מהבמות שעליהן נוהג הפלשתיני לפרוש את מיצג המצוקה של אנשיו לעולם הוא האו"ם, המשמש כזרז של פעולה "הומניטרית" בינלאומית בעד הפלשתינים ונגד ישראל:
הפלסתינים לאו"ם: לגנות את ישראל
איתן עמית וספי הנדלר "ידיעות אחרונות" 11.4.06
בתגובה להסלמת התקיפות הישראליות ברצועת עזה מנסים הפלסתינים להשיג החלטה של מועצת הבטחון שתגנה את הפצצות ישראל ותקרא לישראל לחדול מהפעולות.
ישראל טוענת כי ההפצצות הן תגובה לירי הקטשיושות והקסאמים ומתנגדת, כמובן, לכל דיון במועצת הבטחון.
מזכל האו"ם קופי ענאן פרסם הודעה מאוזנת מאד שבה אמר כי הוא "מודאג מאוד מהתגברות האלימות בישראל ובשטחים הפלסתיניים, כולל התקפות טילים ללא הבחנה על ישראל, התקפה של מחבל מתאבד שבוע קודם ופעולות גמול ישראליות חזקות."
אנליזה של "איזון" עיתונאי ובינלאומי
בנסיון למסור כתבה אובייקטיבית מופיעה בה "טענת ישראל" נגד תביעתם של הפלשתינים, כאילו הכותבים מעבירים לקוראיהם מידע מכוכב רחוק. הכותבים גם מדווחים, כבר בתחילת כתבתם, על "הסלמת" תקיפות צה"ל ולא על תקיפות האוייב.
כדאי, בהקשר זה, לשים לב לכך שכותבי הידיעה קוראים להודעתו של ענאן "מאוזנת מאד" על אף – ואולי בגלל – שהיא מתייחסת ל"אלימות בישראל" מבלי לנקוב בשם הצד האלים, שהוא יוזם המתקפות. בנוסף לכך ניתן לראות בביטוי המופיע בה, "התקפות טילים ללא אבחנה", מעין ביקורת נרמזת על כך שההתקפות הן ללא אבחנה, כאילו זו הבעיה בהתקפות ודובר האו"ם היה מתייחס אליהן אחרת אם הן היו נעשות עם אבחנה ברורה.
באותה רוח ניתן להתייחס לכך שהביקורת מהאו"ם מופנית נגד "פעולות הגמול הישראליות החזקות" ואין זה ברור מהביטוי על מה בדיוק נסבה הביקורת: האם על פעולות הגמול עצמן – שהצדק מחייב – או על כך שהן "חזקות". סביר שאפשרות אחרונה זו היא המושא לביקורת. ניתן, בהקשר זה, לשאול את ענאן שתי שאלות: האם אין זה צודק שמדינה תגיב על התקפה צבאית בהתקפה צבאית נגדית? האם מוכן האו"ם לספק מרשם לתגובה הולמת, כזו שלא תהיה "חזקה מדי", לפעולות של רצח אזרחים?
חוסר אונים כלל-מערכתי
אין ספק שישראל תשמח לקבל לידיה מסמך מדעי ו/או משפטי, אשר יספק את המידע הנדרש לגבי תגובה ראויה לפעולות טרור, וזאת כדי להסיר ממנה את לחצם של ארגונים בינלאומיים, המציגים את עצמם כאובייקטיביים, ובראשם האו"ם. דבר זה עולה בקנה אחד עם עמידתה החלשה של ישראל במלוא ההקשר הפוליטי-צבאי – החל מחוסר יכולתה להציב התנגדות מוסרית איתנה נגד אויבותיה והשמאל וכלה בחולשתה הצבאית להגן על אזרחיה בצורה טובה יותר ובכלל זה על ידי פגיעה ישירה באחראים לפגיעה בהם, החל מבכירי הפתח וכלה בבכירי החמאס.
סביר שחולשתה של ישראל בהקשר גוררת גם פגיעה בכושר העמידה של מתנגדות הסיוע לחמאס ובראשן מדינות הקוורטט. אלה האחרונות חיפשו ומצאו פתרון למצוקת הפלשתינים:
סיוע עוקף חמאס מהקוורטט לרש"פ
10.5.06 ערוץ 7 מבשר בידיעה:
ארה"ב, רוסיה, האו"ם והאיחוד האירופי מקימות ערוץ העברת כספים לאזרחי הרשות הפלשתינית. היעד: לעקוף את ממשלת החמאס. החשש: הלחץ הכלכלי על הנהגת החמאס יאבד את ערכו.
הדיווחים האחרונים על מצוקה כלכלית חמורה ברצועת עזה, ובהן הושם דגש על מחסור חמור במזון ובתרופות, הביאו ללחץ כבד של האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם על ארצות הברית וזו נעתרה לדרישתן להקים מנגנון להעברת סיוע כלכלי לאזרחי הרשות הפלשתינית תוך עקיפת ממשלת החמאס.
מן הדברים ברור כי החומה האיתנה שהטילה מצור מוסרי על הרשות כדי שתכופף את מעורבות החמאס בהנהגת הרשות – נסדקת. בידיעה נמסר גם כי:
במהלך התקופה הקרובה יתכנסו נציגי הקוורטט בבריסל, ושם ידונו באופן הקמת המנגנון המדובר, יעדיו ובאופן הפיקוח עליו. הכוונה היא להעביר לבד מהתרופות והמזון גם כספים למשכורות לעובדי הרש"פ.
הצלחתו של הקבצן התוקפן
בתוך ובצד הדברים המופיעים בהחלטת הקוורטט, ניתן להבחין בהצלחתם הגדולה של הפלשתינים להעביר, באמצעות האו"ם, את המסר שלהם באופן מלא ולהשיג את שתי מטרותיהם: מחד לפתוח ערוץ של העברת כספי סיוע על יסוד הזעקה ה"הומניטרית" – ומאידך שימוש לאור השמש בכספים כדי להזין את המשך הפעילות המלחמתית נגד ישראל. בנוסף לכך הצליחה גם התביעה הפלשתינית להביא לגינוי של ישראל מצד יו"ר האו"ם. להלן העובדות כפי שנמסרו בתקשורת:
הדאגה לחיי חפים מפשע
את פגישתם בנושא קיימו נציגי הקוורטט בבניין האו"ם בניו יורק ובפתח הדברים תקף מזכ"ל האו"ם קופי ענאן את מדיניות של ישראל מול הרש"פ ואמר שהרביעייה מודאגת לנוכח "הפעילות הצבאית של ישראל המביאה להרג חפים מפשע".
הקריאה לאיפוק
מזכ"ל האו"ם קרא לממשלת ישראל לנהוג באיפוק מול הרש"פ ולשקול היטב את ישראל. כמו כן תקף את מה שהגדיר כהרחבת ההתנחלויות והמשך בניית הגדר שלדבריו גורמת להפקעת קרקעותיהם של פלשתינים".
החמלה
חוויאר סולנה, האחראי על קשרי החוץ באיחוד האירופי אמר ש"לא ניתן לפלסטינים לגווע ברעב".
החשש
באיחוד האירופי מבטיחים שהמנגנון החדש יעמוד תחת פיקוח שיוודא שהכספים לא יועברו למנגנוני הטרור של הרשות. אולם החשש הוא ששאיפתה של ארצות הברית ליצור לחץ כלכלי על ממשלת החמאס ובכך לאלץ אותה להיכנע לתכתיבי המערב לנטוש את דרך הטרור ולהכיר בישראל. ברגע בו יוסר המצור הכלכלי יישאר החמאס במריו.
כאן המקום להזכיר כי בימים האחרונים פרסמו גורמים במערכת הביטחון כי כספים שיועדו למשכורות הועברו לרכישת אמצעי לחימה. כעת, לכשיוסר הלחץ הכלכלי תוכל הנהגת הרש"פ להמשיך ולנתב כספים להיערכות לעימות צבאי עם ישראל.
במקביל, פרסמה התקשורת לאחרונה כי בכיר החמאס, איסמעיל הנייה, גינה את החלטת הקוורטט בשל היותה "מנציחת הכיבוש" הישראלי.
וכאילו שלא ידענו:
נסראללה: אנו מסייעים למחבלי הרש"פ
10.5.06 ערוץ 7 מוסר:
בהתבטאות פומבית מודה מזכ"ל החזבאללה, השייח' נסראללה, כי ארגונו מעניק סיוע כספי לארגוני הטרור ברש"פ. "הם צריכים תמיכה כספית, מדינית והסברתית. אנחנו לא מכחישים שאנו עוזרים להם בכך", אמר.
ב- 27 באפריל 2006 התפרסם בעיתון הלבנוני "אלספיר" ראיון נרחב עם מזכ"ל ארגון החזבאללה, השיחח' חסן נסראללה. בראיון, שהתמקד במכלול סוגיות פנים לבנוניות ואזוריות, נשאל נסראללה האם ארגונו מספק נשק ל"גורמים פלסטינים", כשהכוונה היתה לארגוני הטרור שפעילים בשטחי הרש"פ.
בתשובתו ציין נסראללה כי בתחילת העימות הנוכחי העביר חזבאללה אמצעי לחימה לארגונים הפלסטינים. אולם, הוסיף, לאחר שנחשף ניסיון הברחה דרך ירדן והברחת הנשק יצרה קשיים מדיניים, ביקשו הפלסטינים מחזבאללה להעביר להם כסף ו"הם כבר ינהלו את ענייניהם", כלשונו. נסראללה הוסיף כי לפלסטינים יכולת לרכוש ולייצר אמצעי לחימה, כולל טילים, "אולם הם צריכים תמיכה כספית, מדינית והסברתית. אנחנו לא מכחישים כי אנו עוזרים להם בכך", הודה.
חזבאללה ואיראן העומדת שמאחוריו מסתמנים כגורמים מרכזיים המכוונים ומממנים את פעילותם הטרוריסטית של ארגוני הטרור הפלסטינים, במיוחד פתח' על פלגיו השונים, בדגש על פעילות טרוריסטית בשומרון. סכומי הכסף אותם מעביר החזבאללה לארגוני הטרור משמשים בידו כמנוף מרכזי לעידוד הטרור ולהשפעה על אופיו בעידוד טרור מחבלי התופת המתאבדים. יש לציין כי בראיון שפורסם בחודש מרץ השנה הודה מפקד גדודי חללי אלאקצא בשומרון, רב המחבלים זכריא זביידי, כי חזבאללה מסייע לארגונו בכסף, נשק והדרכה. "ללא עזרת אחינו מהחזבאללה לא היינו מסוגלים להמשיך במאבקנו", אמר באותו ראיון.
הקבצן השודד כתמנון
כך, מסתברת הרשות הפלשתינאית כתמנון השולח את זרועותיו לכל מקום שבו הוא יכול להשיג רווח – ואין הוא בוחל בשום צורה של רווח, החל מרווח חמרי וכלה ברווח תדמיתי. אם משמיטים או מתעלמים מההיבט הלא מוסרי של קיומו – אהדתו לרצח, ובמיוחד לרצח יהודים – ניתן להבין את שפע התמיכה אשר מוצע לו על ידי מדינות בכל העולם, אשר רואות אותו כלוחם מוסרי. העתיד הולך ומתקדר על שמיה של ישראל ולמעשה על העולם החפשי כולו, כאשר מצליח השודד הרוצח, בערמומיותו, לשבור את מפתחות הסתרים של הבנקים האירופאיים, ולהוציא מהם זרמים של סיוע בינלאומי במסווה של "הומניטריות"; עיוורת זו מוסרת את כספי המסים של אזרחי העולם החפשי לידי ידיים המגואלות בדם חפים מפשע כדי להציל רעבים, אך ספק באם מנגנוני הפיקוח שלה מסוגלים לעמוד באתגר הביורוקרטי ולהפריד רעב ללחם מרעב לדם.