מוסריות הבוזז
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 841
מוסריות הבוזז
על מה שמייצג האו"ם
במלחמה המתנהלת היום בעולם, שבה מנסות הדיקטטורות ובכללן מדינות הגוש המוסלמי, לבזוז את משאבי המערב, יש להכיר בכך שארגון האו"ם מהווה זרוע ביצועית, המסייעת לבוזזים אלה לביצוע מזימתם. מתצפית מסכמת במגמתו ארוכת השנים של האו"ם ניתן להבין כי זו מבוססת על גישה מוסרית הרואה את משאבי העולם כרכושם המשותף של כלל האומות ואת האומות העשירות כמשרתותיהן בכוח של העניות – וברור כי אין זה אלא הרעיון הסוציאליסטי ביישומו הבינלאומי.
בתמיכתו המעשית בפוליטיקה תומכת הדיקטטורה שלו מתגלה ארגון האו"ם לעיני העולם יותר ויותר בפרצופו האמיתי; במקום הסברה הנפוצה, הרואה אותו, בהתאמה לרעיון שלפיו נוצר, כגורם אובייקטיבי שהוקם בכדי לפשר בין אומות העולם, מסתבר שהאו"ם מייצג בפעולותיו מדיניות חד-צדדית. זו תומכת בקואליציה בינלאומית אנטי-מערבית ובכלל זה היא מתנגדת לארה"ב ולישראל.
את מדיניותו הפרו-דיקטטורית מבטא האו"ם באמצעות דרכים רבות ומגוונות, הכוללות לא רק את מה שמתרחש בבנין הארגון בניו-יורק אלא גם את המתרחש בועדות רבות שמנהל הארגון בעולם, כמו אונסק"ו והועדה לזכויות האדם, בכוח הצבאי שלו הנמצא, למשל, בלבנון, ובפעילותם של ארגוני סיוע רבים, המעניקים משאבים, שירותים ותוצרים לכל מי שהאו"ם מחליט על זכאותו, כמו לנזקקים בעזה.
כשנשא לאחרונה (25.9.09) ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו דברים תקיפים בעצרת האו"ם היה בכך כדי להעניק תחושת גאווה לכל ישראלי, במיוחד כאשר הרהיב מר נתניהו עוז והתקיף בשמה של ישראל את יחסו הבלתי הולם של גוף זה כלפיה. כפי שאמר נתניהו נמנע ארגון האו"ם מלבקר את החמאס על התקפתו על ישראל במשך תקופה ארוכה והחליט להתערב בענין רק כאשר החליטה ישראל לפעול להגנתה העצמית, כפי שהתבטא הדבר לאחרונה בדו"ח גולדסטון לגבי מבצע "עופרת יצוקה".
אך דו"ח אנטי-ישראלי זה הוא נקודת שיא במגמה שאיננה רק אנטי ישראלית אלא אנטי מוסרית בעצם העובדה שיש בה כדי לפגוע גם במדינות אחרות הנאבקות להגן על עצמן, באשר היא מכוונת נגד עצם פעולת ההגנה העצמית של אומה נגד טרור אלים. למעשה, יש בדו"ח זה משום התקפה עקרונית על הארץ המארחת בתחומה את ארגון האו"ם, ארה"ב. לא רק שמעצמה זו משקיעה במלחמה נגד הטרור העולמי משאבים עצומים אלא היא גם מסכנת בה את חייהם של חייליה ורבים מאזרחיה.
במובן זה משתלב דו"ח בדיקת "עופרת יצוקה", המבקר את פעולת ההגנה העצמית של ישראל, עם הנטיה הכללית של החזית המדינית האנטי-מערבית ובמיוחד האנטי-אמריקנית. חזית זו, הכוללת את כל מדינות העריצות הקיימות בעולם ובכלל זה את מדינות ערב הפכה את האו"ם לראש החץ של מתקפתה. חלק מהטוענים השותפים במתקפה זו, המלווה בטענות רמות חוזרות ונשנות על אי צדק, קיפוח ואי שוויון, היה שליט לוב, מועמר קדאפי, שנשא דברים מעל בימת האו"ם כשווה-ערך לנואמים אחרים דוגמת נתניהו.
ביסוד זעקתם של "מקופחים" קבועים אלה של הפוליטיקה העולמית נמצאת לא יותר מאשר תאוות שוד וגזל, שבמשך זמן ארוך מופעלים על ידם במטרה להוציא מידי המערב כמה שיותר ממשאביו. בימינו, באמצעות שיתוף פעולה בין ארגוני האו"ם, מוסדות האיחוד האירופאי ותקציבי סיוע מערביים אחרים, זוכה מוסריות הבוזזים בתמיכה חומרית רבה, הנתמכת גם מבחינה אינטלקטואלית, תקשורתית ומשפטית על ידי ארגונים אנטי מערביים הפועלים כגיס חמישי מתוך המערב עצמו. כל אלה מקבלים תמיכה והשראה ממוסד האו"ם, הפועל, כמו כל הבוזזים החיים על חשבונם של קרבנותיהם, נגד המממנים אותו.
למעשה, מהווה היום האו"ם את אחד מצינורות ההשפעה הראשיים על הפוליטיקה העולמית, כשהוא משתמש במשאבים האדירים המוענקים לו בעיקר על ידי אומות המערב ובראשן ארה"ב לקידום רעיונותיו הפוליטיים. העובדה שהאו"ם, שמתבסס כלכלית על המערב, מרשה לעצמו לפעול נגד המלחמה בטרור בזמן שטרור זה מכה במערב אינה אלא פועל יוצא של ראיית הטרור כביטוי לגיטימי של מדוכאי העולם. השקפה פוליטית-מוסרית בלתי מוצהרת זו, המתבטאת במדיניות האו"ם, מבטאת את עמדותיהם של הוגים רבים בעולם של היום, אינה שונה בהרבה מאלה של חלק מהוגי המערב שתמכו בדיקטטורות הגדולות של המחצית הראשונה של המאה ה20.
מסקירת פעולותיו נגד ישראל במשך עשרות השנים האחרונות ניתן להבין כי האו"ם, אף שבהחלטת מליאתו נתן יד להקמת מדינת ישראל, שותף למגמת בוזזי המזרח התיכון הרואה במדינת ישראל משום "נטע זר". זה, אולי, ההסבר הפסיכולוגי לעובדה שבימת האו"ם ניתנה לאחמדיניג'אד, מכחיש השואה האיראני, במה שהפך לחלק מעימות פרטי בנושא שואת העם היהודי. במסגרת זו נערכה הצגת התכניות המקוריות לבניית מחנה ההשמדה אושוויץ, אשר נערכה על ידי מר נתניהו, בהתאמה לכך שרק לפני יותר מארבע שנים אחרי שביום ה-24 בינואר 2005, 60 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, ציין האו"ם לראשונה את השואה.
עם זאת, יש להבין שמגמותיו של האו"ם, הפועל נגד אומות המערב תוך ניצול משאביהן, הן ערמומיות ומתוחכמות; האישור שנתן האו"ם לקיומה של השואה, למשל, העשוי להיראות כתמיכה בישראל, איננו כזה. ההיפך הוא הנכון: הוא שימש בידי האו"ם כדי להבחין בין עם ישראל למדינת ישראל, שהיא אותה הפרדה שבה נוקטים היום מדינות ערב המסרבות להכיר בכך שישראל היא מדינת העם היהודי.
שוות-ערך לנזקים שהאו"ם גורם בעצם הקשיים שהוא מטיל על מאמצי מלחמת ההתנגדות לטרור בעולם, היא עצם העובדה שבאפשרו לעריצים הפוגעים בזכויות האדם של אזרחי מדינותיהם להשתתף בועידת זכויות האדם שלו ולהגיע לעצרותיו, הוא מעניק להם חסינות ופתחון פה כאחד. בשל גישה שוויונית מפלצתית זו, אשר אינה מבחינה מוסרית בין נציגי עריצויות לבין נציגי מדינות חופשיות נתפסים מנהיגים-רוצחים כבעלי מעמד לגיטימי בפוליטיקה העולמית ולמעשה מתחזקים מבחינה פוליטית גם בארצותיהם.
במיוחד בימים אלה, שבהם גואה המתח הכלל עולמי בין יצרני העולם החופשי לבוזזי העולם השלישי יש לראות מדיניות זו של האו"ם כמתן הזמנה להיטלר לשאת נאום משלו בחברת רוזוולט וצ'רצ'יל בערוב מלחה"ע השניה. יש להניח שנאום נאצי, אם היה נערך במליאת האו"ם, היה זוכה ליחס רציני לפחות כמו זו שלה זכה שם נאומו של אחמדיניג'אד. לכך ניתן להוסיף גם את הדברים שנשמעו נגד ישראל והיהודים מפיו של שר החינוך של מצרים, אשר נכשל בבחירות שנערכו לראשות ארגון אונסק"ו. ברוחו העכשווית של האו"ם ספק אם יראו בארגון זה שלו, שבין מטרותיו המוצהרות שאיפה להנחיל בעולם את ערכי הצדק, סיבה לנזוף קלות בנציגה האנטישמי של מצרים המדוכאת.