אמריקה כבירת העולם

 

אמריקה כבירת העולם

כל מדינה בעולם מייצגת בכלכלה ובמערכת החוק שלה תפישה של פילוסופיה פוליטית וההבדל העקרוני שבין שתי מדינות שכנות יהיה, יותר מכל הבדל אחר, רעיוני. באלפי השנים האחרונות של ההסטוריה של העולם התרבותי היתה כמעט בכל שלב תרבות גדולה אחת אשר הפילוסופיה הפוליטית שלה שלטה בכלכלה הכללית והכתיבה לכל המדינות שהתקיימו את אמות המידה הגבוהות ביותר לכללי מנהל, ביחד עם חוקי מסחר, שיטור וכיו"ב. אמריקה היא, מבחינה זו, בירת העולם.

בעולם העתיק, שבו היוותה האימפריה הרומאית את מרכז האירגון והסחר נהוג היא לומר: "כל הדרכים מובילות לרומא". בעולם של ימינו, גם ללא אמירה נאותה, ברור הוא כי "כל הדרכים מובילות לאמריקה." אמריקה מהווה את מרכז התרבות ולא רק המערבית - ועל הרוצה להבין מדוע אמריקה, על אף אי היותה מודעת לכך, שולטת בעולם, להכיר רק בעובדה שגם במדינות האנטי-קפיטליסטיות מודדים עושר בדולרים.

אחד הדברים שלפיהם ניתן למדוד את מרכזיותה של אמריקה בימינו היא היותה מוקד המשיכה של כל התנועה האנושית של העידן החדש, כלכלית ורעיונית גם יחד. זו גם משמעותה של ההגירה האנושית כלפיה. חוק הסטורי עתיק - חוק ההגירה - קובע כי מכיוון שתמיד ירצו בני אדם לשפר את מצבם, הם ירצו תמיד לעבור למקום טוב יותר מזה אשר הם נמצאים בו. שיפור מצבו של האדם נעשה בראש ובראשונה על ידי כך שהוא מביא את עצמו למקום שבו יש לו אפשרות גדולה יותר לממש את חופש הבחירה שלו - כלומר, מקום שיש בו יותר אפשרויות. כמובן שערך יסודי זה מבוטא באחד מכינוייה של אמריקה: "ארץ האפשרויות".

בכל ארץ משפרים אנשים את מצבם על ידי כך שהם עוברים מן הכפר אל העיר, או מעיר קטנה לעיר גדולה יותר. כך נוצרת בכל ארץ תנועה בכיוון מרכז המסחר, המקום אשר בו מתרכזות האפשרויות המסחריות הגדולות ביותר. תנועה אנושית זו של מעבר מן הכפר אל העיר, או ממקום מיעוט אפשרויות למקום בו האפשרויות רבות, קיימת מאז ומעולם בכל אתר ואתר. ההגירה לאמריקה מכל העולם לא נפסקה מאז הוקמה ארה"ב לפני למעלה ממאתיים שנה. מאז גילוי אמריקה לא פסקו גלי ההגירה מלהגיע אליה מכל העולם.

כאמור לעיל, אמריקה זכתה לכינוי "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" בשל העובדה שבה נוצר ריכוז האפשרויות האנושיות הגדול ביותר שנצבר במקום אחד מאז שחר ההסטוריה. דבר זה, המתבטא גם בהיותה של ארה"ב האומה העשירה ביותר בהסטוריה, הביא לכך שעושר זה יהיה גם במוקד תאוותיהם של עמים שמוסריותם יצרנית םחות מזו של האמריקנים. ביחס לדרכים שנפתחו על ידי אמריקה, ניתן לראות עמים אלה כשודדי דרכים, שאינם אלא הביטוי העכשווי של הבוזזים ההסטוריים. עקרונית, אין הדבר שונה מהמלחמה שהיתה לרומא נגד הברברים או מזו שהיתה באירופה נגד העמים הפראיים מהצפון ומהמזרח. לפיכך די בהבנת היחס בין ארה"ב כבירת העולם לבין כל המדינות אשר בדרך זו או אחרת מעוניינות בעושר האמריקני כדי להבין את מכלול המצב הפוליטי הכלל-עולמי על רגל אחת. למעשה, זה מה שנמצא ביסוד כל הדרכים שבאמצעותן מעניקה בימינו ארה"ב מאוצרותיה לעמים נחשלים או לעריצויות פראיות, במיוחד אחרי שהצילה אותם משבטים אכזריים דוגמת הנאצים,

נתונים נוספים