הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

דכאון תרבותי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 944

דכאון תרבותי

בכל עולמנו מתפשטים דיווחים על סימני דיכאון הפושים בין בני האדם. אלה – הנובעים ממקורות שונים – הם, ללא ספק, מתסמונות דורנו, שכן הדכאון פוגע במדינות עשירות ועניות גם יחד, כפי שרבים מוצאים לנכון להתאבד ללא קשר נראה לעין למצבם הכלכלי. ואף כי ארוכה הדרך עד שאנשי הרוח של האנושות יעזו להכריז על תופעה זו כעל סוג של מחלת רוח או, לפחות, על קיומה של סיבה רוחנית לדבר, נראה שכדאי ואולי אף נחוץ לקחת בחשבון את הדכאון בזמננו לפחות כאיום מציאותי אמיתי – כן, גם בישראל.

בתכנית "פוליטיקה" שהתקיימה ב- 25.4.06 דן הצוות בדכאון כבמחלה המפילה חללים באוכלוסיה, לפחות מבחינת אלה הנופלים לה קרבן. כפי שהסתבר מהדיון, בתי המרקחת מדווחים על עליה של 30% בצריכת תרופות נגד דכאון. דבר זה, המעלה שאלות לגבי הסיבות להתגברות הדכאון בחברה הישראלית.

דכאון למה?

מה גורם לדכאון? דעות שונות הושמעו בקשר לנושא בדיון שלעיל: חלק גרסו כי "הדכאון הוא תוצר של תהליך הסטורי". "פעם," כפי שהציג זאת אחד המתמחים, "היה הדכאון פונקציה כוללת משמעות ואת כל ההיבטים. היום נוצר פיצול התמחותי, המבחין בין דכאון תרבותי-חברתי לדכאון..." היום מטפלים בסימפטומים. צריך לטפל בשורש. יש בעיה של משמעות" גרס שלישי.

בין הדעות השונות, אשר תבעו טיפול ברמה תרופתית, היתה אחת שסתרה את שאר דעות: "האלטרנטיבה לטיפול בתרופות היא טיפול קוגנטיבי פסיכולוגי" גרסה. עמדה נוספת, מעניינת, גרסה כי "באוכלוסיה הערבית יש יותר בעיות של דכאון."

אך בין הדעות לא היתה עמדה חד-משמעית לגבי הסיבות לדיכאון.

לאחרונה עלה מספרם של המתאבדים בישראל, תופעה שמחוברת בדרך כלל לדכאון, כפי שניתן ללמוד מהכתבה הבאה:

דו"ח מיוחד למלחמה בתופעת ההתאבדויות

דוד רגב, כתב לעניני רווחה של "ידיעות אחרונות" 17.3.06 מוסר כי "בעקבות גל ההתאבדויות שפקד את ישראל בשנה שעברה הורה סגן שר הרווחה, הרב אברהם רביץ, על הקמתה של ועדה לבחינת התופעה."

בדו"ח שפירסם משרד הבריאות באחרונה עולה כי מדי שנה מתאבדים בישראל כ-400 איש. ב-20 השנים האחרונות הוכפל מספר המתאבדים בישראל.

לפי המאמר, העליה במספר המתאבדים הובילה למינוי מפקח ארצי למאבק בתופעה, להקמת ועדה בענין, שבין חבריה נציגי צה"ל, הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד לבטחון פנים ועמותות למאבק בתופעת ההתאבדויות. נמסר כי בין המלצות הקמת הועדה צוות מיוחד שילווה את משפחות המתאבדים, הקמת קבוצות תמיכה, מינוי 6 מתאמים איזוריים, שידאגו כי הסיוע המקצועי יגיע למי שמנסה לשים קץ לחייו, יפורסמו חוברות מידע ועוד נמסר כי הערכת מחברי הדו"ח היא ש"עלות התכנית תעמוד על 10.7 מליון שקלים." ונאמר כי "לאחר שהדו"ח יאושר מקווים במשרד הרווחה כי יימצא התקציב ליישומו בפועל."

לסיכום נאמר במאמר כי "אין ספק שפעולות אלה יצילו חיי אדם", מאמינים במשרד הרווחה."

היבט אחר של הנושא הוא היבט ההכרה של המערכת במתאבד:

האם ההתאבדות מוכרת או לא?

סיפור ישן הנוגע להתאבדות מחזיר אותנו אחורה עשור שלם:

התאבדות הוכרה כתאונת עבודה

רונן טל,"ידיעות אחרונות" 17.3.06, מספר לנו על תקדים משפטי וגם על הסיבות האפשריות לתסכול:

תושב ערד התאבד לפני 10 שנים במחסן העיריה במכתב שהשאיר כתב כי "כולם עושים מעל 80 שעות נוספות, ואילו אני הותיק רק 20 שעות"

השופט יגאל פליטמן קבע בקבלו ערעור על פסק דין שקבע כי אין מדובר בתאונת עבודה כי "לא אירעה תאונה" כי... העובדה שהוא "חש פגוע עד עמקי נשמתו מכך שעבד פחות שעות נוספות מעמיתיו יכולה להיחשב אירוע מיוחד" לצורך הכרה בהתאבדות כבתאונת עבודה.

אך סיפור מהעת האחרונה יכול להוות לגבי הקורא טיעון תומך ברעיון הדכאון והסיבות להתאבדות מן העת האחרונה:

השתתפתי בפינוי ולקיתי בנפשי

"חייל משוחרר שאושפז במחלקה פסיכיאטרית, תובע ממשרד הבטחון להכיר בו כנכה צה"ל לאחר שלטענתו נגרמה התמוטטותו הנפשית מהעובדה שנטל חלק בביצוע תכנית ההתנתקות מגוש קטיף.

מהתביעה, שהגיש הצעיר עולה כי הוא התגייס לצה"ל ללא כל בעיות נפשיות ובשל יכולותיו אף שובץ למסלול ייעודי לקצונה.

לקראת סוף שירותו הצבאי שובצה יחידתו לסייע במשימת ההתנתקות. כחדשיים לאחר סיום ההתנתקות התמוטט הצעיר ואושפז למשך כארבעה חדשים במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים בארץ..."

האם יכולה תביעה מעין זו להיות מוכרת כלגיטימית לצורך קבלת פיצויים?

גם יאוש בשל השקעות כושלות בבורסה יכול להפוך לבסיס לדכאון וזה להתאבדות. בהקשר זה, כתבה שהתקבלה לאחרונה מהודו:

ממשלת הודו נכנסה לכוננות מניעת התאבדות

בעקבות צניחת הבורסות

רויטרס, "מרקר", "הארץ" 23.5.06

משטרת הודו הודיעה על הגברה של רמת הכוננות מחשש להתאבדותם של משקיעים וברוקרים, לאחר הירידות החדות בבורסה במהלך הימים האחרונים, אשר הובילו למחיקה של מיליארדי דולרים. שוטרים נשלחו למאגרי מים, לאגמים ולמקומות שבהם יש חשש כי יתבצעו נסיונות התאבדות. צוותי חילוץ והצלה הוצבו בכוננות מיידית.

כמו"כ נמסר כי "בשנות ה-90 הובילה ירידה חדה של הבורסות בהודו לגל התאבדויות במאגרי מים ובקפיצה ממקומות גבוהים. "משבר פיננסי עלול להוביל להתאבדויות, אנו פשוט מנסים למנוע אותן" אמר אתמול בכיר במשטרת אחמדבד במערב הודו".

אחריות הממשלה

בין נתונים אלה של נסיון לחזות מראש דכאון והתאבדות מצד האוכלוסיה לבין עמדה המצהירה על חוסר ידע לגבי הסיכוי בשל של דכאון נמצאות היום מדינות המערב.

בישראל, אשר רמת תופעות הדכאון בה גברה לאחרונה, השאלה לגבי הסיבות לו עדיין פתוחה. האם ניתן להצביע על החלטות הממשלה כעל מקור לתופעות הכרוכות בדכאון, כמו, למשל, הזנחת האחריות כלפי אזרחים? או, אולי, יש קשר בין העובדה שישראל איננה מדינה חופשית לדכאון הגובר של אזרחיה? שאלות פתוחות למחקר.