הגירה והתיישבות

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 1020

הגירה והתיישבות

רמת התרבות התואמת את צרכיו של האדם היא הקובעת את זכותם של בני האדם התרבותיים להתיישב במקום שאליו לא הגיעה עדיין – ובעולמנו מותקפים תדיר בני התרבות אשר התיישבו בחלקי העולם המפגרים תרבותית, על כך שמה שהנחה אותם היה הרצון "לנצל" את יושביהם למקומות אלה. אך מתקיפי העולם המערבי בשם בני העולם השלישי המנוצלים (לכאורה) על ידו חושבים רק לעתים רחוקות על כך שבימינו מהגרים מליונים מהם אל מקומם של "מנצלים" אלה כדי להנות מעמלם.

לפני כעשור התנהל ברמה בארה"ב דיון בנושא זכויותיהם של המתיישבים שהגיעו לפני שלוש מאות שנה ליבשת אמריקה מאירופה ולמעשה מכל העולם המוכר לתרבות המתקדמת לפני גילוי אמריקה; קו בולט בדיון היה השאלה האם אין ברעיון של גילוי מקום שבו כבר מתגוררים בני אדם משום פגיעה עקרונית בהם, והאם אין לראות כך גם את גילוי אמריקה.

למותר לציין כי שאלה זו חורגת ממסגרת הענין האמריקאי ומתייחסת, עקרונית, לכל עימות בין חברת נוודים מהגרים ומתיישבים המתנגשת עם חברה המתגוררת בחבל ארץ מסויים במשך זמן רב. לרוב, עולים המתיישבים הקדומים, בני התרבות הקיימת, ברמת תרבותם על בני החברה הנודדת(*) אף כי במקרה של גילוי אמריקה על ידי קולומבוס, ההתקפה על רעיון הגילוי נסמכת על כך שאמריקה שאותה "גילה" היתה מיושבת בתרבויות רבות עוד לפני שהגיעו אליה הספרדים.

חשוב הרבה יותר מהשאלה: מי היה קודם? היא השאלה: למי הזכות? בהקשר ההגירה האמריקנית, למשל, של מייסדי המערב האמריקני, היו המתיישבים מאירופה תרבותיים ומתקדמים ביותר ביחס לאינדיאנים המקומיים, שהיו פראיים ביותר. לפחות באמריקה הצפונית, העימות בין בני התרבות המתקדמת לבין הפראים היה עימות בין בני אדם שחפצו להתקיים תוך כדי אילוף השממה וניצול הטבע ואילו הפראים היו תוקפנים ואלימים – וככאלה הגנו על השטחים הגדולים שבהם חיו מבלי לנצל אותם ביחס לדרך שבה נוצלו על ידי המתיישבים.

בנושא זה כדאי לבחון את העובדה שהתפשטותו של האדם התרבותי מאז הרנסנס בעולם, שכללה את הגעתו למקומות שלא נוצלו כהלכה מבחינה מציאותית, היתה למוקד האשמתו של היצרן המערבי על ידי הסוציאליזם המרכסיסטי בפשע הקפיטליסטי של דיכוי העולם השלישי וניצול בני האדם שבו, כמו ניצולו את משאבי הטבע שבו, תוך ביזת רכושו וכוח העבודה של האדם שחי בו. האשמה זו הביא להפקעת חלק גדול ממה שנבנה על ידי העולם התרבותי משליטתו והעברתו לשליטים פראיים מקומיים, אשר היו חסרי מושג של צדק ויצרו מצב שבו מעדיפים בימינו רבים מנתיניהם להגר לארצות התרבות באירופה ובאמריקה, שבהן תרבות מוסרית גבוהה יותר מזו שיש לשליטיהן, ושם הם יכולים להנות מדרגה גבוהה של חופש ואיכות חיים.

(*) הנחה זו מתבססת על העובדה שהחברות שאנו מכירים התפתחו בתנועה ממצב של נדודים למצב של קבע ושלאורך ההסטוריה התפתחו לרוב הישגים מדעיים בעיקר בהקשר של קביעות, של קיומן הקבוע של מסגרות מוצקות של עיבוד חומרים רוחניים. מבחינה זו שייך גילוי אמריקה למצבים מיוחדים שנראים מנוגדים לעקרון זה, כמו הצלחתם של צבאות ספרדים קטנים ביחס, שבהם מאות או אלפי בני אדם, למגר תרבויות אינדיאניות עצומות בגדלן ולהשתלט עליהן.

אדם בריא בנפשו מכיר בכך שאין טוב ויפה ממראה ארץ גדולה ושוממת אשר אנשים טובים בנו בה בתים, גנים ושדות. אם יכלו האדמה וחיות הבר שבה לדבר, הם היו מבקשים מים ועצים וחברת אנשים אשר יהפכו את המדבר לגן, והם היו זועקים חמס כנגד כל מי שיכול לתרום להם אך במקום זה מותיר שם את העוול של השארתו בשממתה ובדלות. אם יכלו חיות המדבר לשאת קול הם היו מתחננות לאדם שיפרה אותו – ואם היו בני האדם הגרים בארץ פראית יודעים לבטא את עצמם הם היו מתחננים לאנשי התרבות שיצילו אותם ממצב היעדר התרבות שבו הם נמצאים.

זוהי, למעשה, היתה תרומתם של בני העולם התרבותי מאירופה ומארה"ב אשר הגיעו אל האיזורים הפראיים של העולם כדי לנצל את הקיים בו ולשדרגו למצב שבו יעניק לבני האדם את השפע שגלום בו. אך עקב בעיות פוליטיות ואידיאולוגיות לא הוכרה תרומה זו של "מבקשי הרווחים" (כפי שהוקעו על ידי יורשי הנצרות שונאת הממון) מן המערב – והילידים הפראיים יושבי מקומות אלה שקיבלו לידיהם את המקומות שבהם חיו אבותיהם לא הצליחו מעולם ליישם בהם את הרווחה והשפע הראויים בשל כך שהיו עסוקים בשליטה על נתיניהם מחמת חוסר תרבותם ואי הבנתם את הייחוד והחיוניות שבשמירה על חיי בני עמיהם.

איש לא יעלה על דעתו להעניק לצאצאי האינדיאנים באמריקה את השטחים השייכים למתיישבים האמריקניים, אך הסיבה לכך רחוקה מלהיות ההבנה כי המתיישב האמריקני עולה בזכותו על האינדיאני בשל העמל שהשקיע בשטח הארץ שעליה התיישב. יש להניח כי אם היה הדבר מתרחש במזרח התיכון היו כבר אנשי תרבות רבים שהיו מוקיעים את האמריקני כ"מנצל" התרבות האינדיאנית ועולים על בריקדות במחאה כדי להשיב לאינדיאני את הרכוש הגזול של אבותיו...

מכיוון שחשוב שכל אדם גזול יקבל לידיו את מה שנלקח ממנו, לא יהיה מנוס – במוקדם או במאוחר – להקמת מסגרת שיפוטית שתברר ותקבע לפי אמות מידה אובייקטיביות מהן בדיוק זכויות הקנין של האינדיאני באמריקה, של עבדי המשטרים באפריקה ושל יושבי המדבר של המזרח התיכון (כולל עמים חסרי יסוד עובדתי, אשר הומצאו כדי לרשת מה שמעולם לא השתייך אליהם באמת). בהקשר של פעולת צדק מסוג זה יכול לבוא מצבו היסודי של העולם לידי פתרון צודק בתחום השייכות הקנינית.

 

נתונים נוספים