הכלים השלובים של הפוליטיקה העולמית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1043
הכלים השלובים של הפוליטיקה העולמית
כאשר בין שתי מדינות יש חיץ שאינו מאפשר מסחר חופשי בערכים אומר הדבר כי אין "גובה" שווה בהצטברות הערכים בתוכם, כמו במקרה של היחסים בין עמק להר - וזה נכון גם לגבי מידת החופש. בתקופה שבה היתה קיימת עדיין חומת ברלין, למשל, היא הגדירה מידת חופש שונה במזרחה ובמערבה של גרמניה. בדומה לכך מהווים גבולות כמו אלה שבין ארה"ב למכסיקו או בין ישראל לירדן הפרדה בין מידות שונות של חופש פעולה אזרחי לאלה המתגוררים מצדי הגבול.
ההסטוריה מלמדת כי כאשר מוסר גבול בין שתי מדינות מתחולל תהליך השפעה הדדית אשר משווה בין תפישותיהם התרבותיות של האנשים משני צידיו בזכות מעבר הערכים החופשי בו. כך, למשל, דומות מערכות החוקים בין המדינות השכנות באירופה, וכל חוק חדש באחת מן המדינות הללו מהווה תקדים משפטי ונושא ללימוד לצורך האפשרות של חקיקתו במדינה השכנה.
התהליך של תחילת שנות ה90, שבו הוסרו המחיצות בין אירופה המערבית למזרחית אומר שתהיה השוואה בין שני הצדדים שלא היו שווים מבחינה תרבותית או משטרית, אך הוא איננו אומר מה יהיה כיוון ההשפעה הראשי, כלומר מאיזה מקום תעבור ההשפעה לאיזה מקום. על יסוד העקרון שלרוב נעים, במקרה כזה, המגמות האנושיות מן המקום החופשי פחות לחופשי יותר, ועל יסוד היות מדינות מזרח אירופה חופשיות פחות לפני הסרת המגבלות ויותר משהיו בהווה, ברור הוא כי כספים וכוחות כלכליים עוברים מן הגוש המערבי למזרחי - אך מה בדיוק עובר לצד המערבי היא שאלה פתוחה שהתשובה עליה מפחידה במקצת; אולי החליט מי שהחליט כי השעה כשרה לריפוי הרצועה בגלל שההבדל ברמת החופש בין מערב אירופה ומזרחה כבר איננו גדול עד כדי לאיים על העריצות המזרח-אירופאית.
ואולי קרה אפילו יותר מכך: אולי בצד המערבי הגיעו להישגי שיעבוד כאלה שלעומתם השיעבוד בצד המזרחי הוא מפגר, פרימיטיבי ולא מתוחכם. האם ייתכן כי המזרח הופך לבעל אפשרויות גדולות יותר על ידי שיעבוד מוגבר יותר של אזרחי מדינות העולם ה"חופשי" בדרכים שהעין מתקשה לזהות?
נשים לב אל העובדה שהסרת החומות באה מתוך הגוש המזרחי וביוזמת נתיניו, ונשים גם לב אל העובדה שבגוש המזרחי כבר אין כל כך ממי לקחת מה וכי הטרמינולוגיות הסוציאליסטיות שליטות מזמן בשני הצדדים גם יחד, לאחר שגם הקפיטליזם האמריקני נצבע באדום לוהט עקב חוקים מצטברים של הטבה עם ההמונים הלא יצרנים בעולם כולו על חשבון העמלים של אמריקה הצפונית.
אם מודעים אנו לכך שהיחס בין אמריקה לאירופה או בין המערב החופשי לעולם הסוציאליסטי-קומוניסטי כבר מזמן איננו כזה של חלוקה חד משמעית בין חופש לדיכוי, שומה עלינו לתהות לגבי מי ומה עובר בדיוק בין הצדדים בעת הסרת החומות ולאן: ערכי יצרנות וחופש למזרח או חיידקי שיעבוד וביזה למערב?
ניתן לומר שחוק הכלים השלובים שולט בעולם המחשבה האנושי וקובע שמכל מקום שבו תהיה תנועה רעיונית חזקה תזרום השפעה גם למקומות אחרים השכנים לו. היום, אחרי למעלה מ20 שנה שבהן מתרחש תהליך המעבר הערכי על פני כדור הארץ, שחלק גדול ביותר ממנו ניתן לראות במעבר האנושי-פוליטי-כלכלי בין העולם המערבי לסין , ברור עד כמה לא ברור אם חופש ומידת כיבוד זכויות אדם עוברים מהעולם המערבי אל הצד הקומוניסטי של העולם או, אולי, להיפך: שערכים של דיכוי, גזל ופגיעה באנושי – אלה המאפיינים לרוב את האידיאולוגי הסוציאליסטית – עושים את דרכם לעולם החופשי.
כישראלים, יכולים אנו לראות איך גם במדינתנו מתחוללים זה לצד זה מהלכים של הפרטה ויזמות עסקית של כלכלה חופשית, המעשירים חלק גדול מהאוכלוסיה האזרחית, ומהלכים שבהם הולך ומתחדק השודד הסוציאליסטי בכל המבטא אותו מבחינה פוליטית. דבר זה מתבטא בהמשך האיבה כלפי בעלי ההון והדיבור על היחסים בין הון ושלטון הנתמכים על ידי החקיקה הממשלתית, אשר ממשיכה בהפקעת משאבים מכל שכבות החיים האזרחיים – אך ניתן לראות איך מוסרים חסמים מהליכים ביורוקרטיים רבים אך מבלי להתדיין בכך רבות.
עובדה אחרונה זו מצביעה על הציות שבו נוקטות מערכות השליטה הפוליטיות לעקרון הכלים השלובים, ועל הדרך שבה מה שהן עושות כלול ברעיונות השליטים בחברה ובהשפעות הרעיוניות המתקדמות מחלק אחד בחברה למשנהו. כפי שהנצרות העבירה חלק גדול מערכיה למגמה הסוציאליסטית ופילוסופיה זו עושה את דרכה להשפעה על העולם כולו ובכלל זה על הציבור האנושי כולו, אין הפוליטיקאים יכולים להרשות לעצמם להפר את מה שמצביעיהם או (במקרה של דיקטטורים) נתיניהם מאמינים בו, הם חשים שעליהם לציית לקול המופק מהכלים השלובים הרעיוניים השולטים בעולם כי בלעדיו אין הם יכולים להישאר בשלטון.
ואם ההבדל בין מדינות שכנות היא גדול במיוחד מבחינה תרבותית-ערכית, כמו במקרה של היחס בין ישראל לבין מדינות ערב, יהיה קשה לאזרחים משני עברי הגבול לקיים מעבר ערכים ביניהם גם אם יוסר הגבול הפוליטי. דוגמה מובהקת לכך היא העובדה שעל אף הסכמי השלום בין ישראל למצרים ולירדן אין אנו רואים מעבר ערכים בין המדינות ומעבר חופשי בין בני אדם שעוסקים במסחר והחלפת ערכים בין התרבויות בשל היות ערכיהן שונים כל כך – ובעיקר היות מידת החופש ביניהן שונה כל כך.