היהודי פייגלין
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 920
היהודי פייגלין
לאחרונה, כנראה בשל ריח הבחירות המתקרבות שבאוויר, נתקלים אנו שוב ושוב בתקשורת בידיעות על פעולות הנעשות מצד גורמים פוליטיים נגד פייגלין ומחנהו, "מנהיגות יהודית". בצידן של פעולות אלה נאמרים בדרכים שונות דברים שמהם משתמע כי מדובר בגישה פוליטית דתית "קיצונית" שמחד אין לה סיכוי מבחינה פוליטית ומאידך היא מסוכנת לתדמיתו של הימין השפוי.
זוהי, למעשה, סתירה – כי אם אין לפייגלין סיכוי פוליטי אמיתי לא היו מושקעים מאמצים כה גדולים לשכנוע הציבור שאין לו סיכוי. למעשה, כל מי שיש לו הבנה ראשונית בפסיכולוגיה של הפוליטיקה יכול להסיק מאופיה של ההתנגדות לפייגלין כי מתנגדיו חוששים ממנו יותר ויותר. למעשה, אלה בימין המאשימים אותו בנסיון ל"השתלטות לא לגיטימית" על תנועת הליכוד (כפי שהם עושים רבות בצורה ישירה ובעקיפין) מודים בכך בהשפעתו ההולכת וגוברת בתנועה.
באותו מובן מהוות היום גם הצורות האחרות של ההתנגדות לפייגלין הודאה בהתפשטות המסר שלו בציבור. את זאת ניתן ללמוד מאיזכורים רבים, לא ישירים, של שמו בפורומים שונים; כאשר עולה שמו בשיח חברים שגרתי, שומע אני פעמים רבות הבעות של התנגדות לפייגלין על יסוד רעיונות כמו "קיצוניות", "כפיה דתית" ושאיפה לפגוע בחופש. אלה מעידות, כמובן, על כך שמי שאומרן לא טרח לבדוק לגופן את אמירותיו של האיש או את האידיאולוגיה המוצהרת של תנועתו. שכן, לא רק ש"מנהיגות יהודית" תחת הנהגתו של פייגלין נאבקת מזה שנים לא מעטות למען חופש ונגד כל גילוי של כפיה – דתית או אחרת – אלא שעצם העובדה שמצאה את תנועת הליכוד כשדה פעולה מתאים מבחינה פוליטית מעידה כאלף עדים על כך שפייגלין וחבריו אינם רואים בכך שתנועה זו איננה דתית פגיעה כלשהי בעובדת היות רובם שומרי מצוות.
אף כי "מנהיגות יהודית" רואה את המסורת היהודית ואת מצוות היהדות כיסוד קיומי, אין היא פועלת כדי לכפותם על הציבור החילוני – ודבר זה מבטא את הבנתם את היהדות כבלתי כפייתית. הדבר הוא פועל יוצא של העובדה הפשוטה שלהיות יהודי שומר מצוות איננו אומר שום צורה של כפיה על אחרים. למעשה, בדיקה ראויה ואובייקטיבית של משנתם של פייגלין וקבוצתו תראה כי אין הם מסכימים עם שום פגיעה של הממשל בזכויותיו של שום אדם דווקא משום שהם דוגלים במדיניות יהודית אמיתית – וזה כנראה מה שהכי מפחיד את מתנגדיו.
כי "מנהיגות יהודית" איננה פועלת בהתאם לדמות שאליה חונכו אזרחי ישראל על ידי השמאל. בניגוד לדמות השקרית שהציבה האנטישמיות השמאלנית לפני הציבור הישראלי כיהודי שומר המצוות - פייגלין מציג, באישיותו ובערכים שבהם הוא דוגל, דמות מנוגדת לגמרי. בזמן שהשמאל המקומי התאמץ במשך מאה שנים להציג את היהודי הדתי כבעל מוסריות שלילית וכפייתית, שיש לסלוד ממנו, מדגים פייגלין יהודי מסוג אחר: כזה שניתן להידבר עימו.
אחרי מאבק בן דורות שהשקיע השמאל האנטי-דתי הישראלי בבנייתו של דגם יהודי דתי כאדם הראוי לסלידה, לאחר שנים רבות של השקעה בחינוך כלל מערכתי, שבוצע בכל ערוצי התקשורת האפשריים, למטרת יצירת תחושה של גועל כלפי היהודי כאדם לא מוסרי, נתעב ומקומם, בא היהודי פייגלין וממוטט תוך מספר שנים של עבודת שטח יסודית את כל העמל האנטישמי המקומי.
כי קשה לסלוד מיהודי בדמות משה פייגלין, שמעביר מסר של ערכים אציליים בצורה ובתוכן, שאומר דברים של טעם, המבוססים מבחינה הגיונית ומעשית גם יחד, שמוכן ויכול להאזין לבני שיחו – ושאיננו כופה את דעתו עליהם באמצעות אלימות מילולית או אחרת. במקום יהודי עבש, אנכרוניסטי ועילג לשון, המתבטא בכבדות, הכבול לעבר הרחוק ושאינו מבין את שפת האדם הפשוט, כפי שהורגל הציבור בישראל לראות את שומרי המצוות, מופיע לפני האזרח הישראלי היהודי פייגלין כדמות חדשה, לא שגרתית, מודרנית ומעודכנת של שומר מצוות אשר "עובר מסך".
האנרגיות השליליות שבאמצעותן מנסים מתנגדי פייגלין לתקוף אותו חושפות משהו עמוק יותר מאי הסכמה רעיונית על פרט זה או אחר של מדיניות. הן חושפות את העובדה שמה שפייגלין מעורר אצלם היא התנגדות רגשנית שהוטמעה בהם במשך שנים, כלפי היהודי הדתי – וזו נוספת על כך שהאיש איננו דומה לו. מה שמפחיד אותם בתצוגת התכלית ששמה פייגלין היא בדיוק העובדה שפייגלין, תוך הצגתו את עצמו, אינו אומר יותר מאשר: "אני יהודי" - והיהודי הזה פשוט לא מתאים להם...
מנקודת מבטו של השמאל האנטי-דתי לא יכול להיות דבר גרוע יותר מהתגלית החדשה של היהודי פייגלין: דמות אנושית גאה, זקופה ושכלתנית, המתמודדת מתוך דעתנות שוות-ערך עם כל סוגיה אינטלקטואלית, מוסרית או פוליטית. יהודי כמו זה שמוצג על ידי פייגלין לא ניתן לטאטא מתחת לשטיח הפוליטי, לפינה רחוקה של הבית המדיני – ובמיוחד לא כאשר הוא תובע בזכות את החלק שלו הוא ראוי בניהול הבית.
בבליל המציאות הפוליטית של ימינו, שבה אף אחד מהפוליטיקאים המוכרים לציבור אינו מציע ערך חדש באמת, מציג פייגלין היהודי חשיבה יהודית עדכנית, כזו שעד היום הצליחו מנהיגי ישראל להתחמק ממנה. למעשה, עצם עובדת הופעתם של פייגלין ואנשיו על הבימה הפוליטית הישראלית, כופה על הפוליטיקאים הישראלים להפסיק לרעות בשדות זרים ולשוב ולהתעמת עם מקורותיהם. למעשה, הצליחו פייגלין וחברי "מנהיגות יהודית" לעשות את מה שששים שנות קיומם של שומרי מצוות במדינת ישראל לא הצליחו עד כה: להביא את המערכת הפוליטית המקומית להתייחס ברצינות לרעיון היהודי.
כמו כל גאון אמיתי, החושף בחקירתו את מה שכבר קיים במציאות, לא נזקק פייגלין להרחיק אל מחוץ לבית הפוליטי המקומי כדי למצוא את היהודי הישראלי; התהליך שבו חשפה "מנהיגות יהודית" את ערכי היסוד של הליכוד, התואמים את מסורת ישראל, עובר היום, בזכות הופעותיו של פייגלין בתקשורת, על הציבור כולו. שכן, בזכות הצגתו לפניו את היהודי החדש, המעודכן, בניגוד להצגה השקרית שאליה התרגל, מתחילים חוגים בציבור לבחון מחדש את היהדות. את רגלי המיתוס שעליו חינכו את כולנו, זה שטוען שהיהדות איננה מתאימה למציאות, דוחק עתה רעיון חדש, זה שמציג את היהדות ככזו הדוגלת בערכי נצח המתאימים לכל זמן ולכל מקום.
אם ייחקר הנושא ברצינות על ידי אנשי הרוח בישראל ולא, כבעבר, באמצעות המיתוסים המסופקים לעם על ידי האנטישמיות המקומית, הם עלולים להיווכח כי החוכמה היהודית האותנטית, זו שמיוצגת על ידי היהודי פייגלין, היא המתאימה ביותר לפתרון הבעיות שמציבה המציאות הפוליטית העכשווית. בתמציתו של דבר זהו כל המסר שנושא עימו הגל החדש שמייצגת "מנהיגות יהודית". כל מה שהיא אומרת – כמו תמיד – הוא: נסה לחשוב ב"ראש יהודי" כי "קרוב הדבר אליך מאד". ואז קיים גם סיכוי של ממש לשדרוג היחס הכללי הקיים בחלק מן הציבור אל היהדות ואל נושאי דברה בפוליטיקה המקומית מסלידה ודחייה לא מוצדקים להערכה חדשה וצודקת יותר.