המעמד המציאותי של מנהיגות יהודית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1083
המעמד המציאותי של מנהיגות יהודית (*)
או: יסודות מדע תיקון העולם
מנהיגות יהודית היא מה שהייתי מציע לכל אדם או אומה על פני האדמה לאחוז בו אם הוא/היא רוצים להגיע למידה הגבוהה ביותר של יעילות אנושית שמתאפשרת על ידי תכונותיהם ותרבותם היסודית. לצורך זה שומה על האדם לקבל על עצמו הנהגה עצמית ברוח היהדות, אף כי אין הוא חייב להיות יהודי כלל. מדובר במפתח היסודי למה שאמור להיות הידע שעל פיו יבוסס תיקון העולם, שהיהדות מצפה להגעתו ותורמת לה.
שני דברים שכדאי לדעת קודם לכל דיון בנושא הם:
א. שאין צורך להיות יהודי כדי להכיר בנכונותם של ערכים מסוימים שנוצרו על ידי יהודים ו/או בהקשר יהודי כערכים הנכונים ביותר – ולכן גם הראויים ביותר לחיות על פיהם.
ב. שהתיאוריה היהודית עצמה אינה רואה את הידע שבה כמיועד בלעדית לצורכי היהודים והיא מייעדת, מלכתחילה, חלק גדול ממנו למטרת שיפור, העשרה והשלמה של התרבות האנושית כולה.
פירמידת הידע היהודית מציעה העשרה בתחומי ידע כלליים של התרבות האנושית כולה; לא מדובר בהעשרה קישוטית, חיצונית, אלא באפשרות מציאותית (אובייקטיבית), הפתוחה לשימוש לכל, על יסוד היותו של ידע זה אובייקטיבי, כלומר שהוא מותאם למציאות.
היהדות מכילה ידע גדול ביותר. חלק ממנו (במיוחד החלק המגולם במצוות) מכוון, אמנם, ליהודים בלבד, אך מה שאיננו כזה פתוח לשימוש כללי על ידי האנושות כולה. לעתים יש צורך לערוך מחקר פילוסופי כדי לאתר את יסודות האמת הכלולים ביהדות ולהפרידם לצורך שימוש של לא-יהודים, אך משנעשתה הפרדה זו, מה שנותר הוא עץ ידע עצום הפתוח לשימוש האנושות כולה.
אין ניגוד בין עץ הידע הכללי לשורשיו היהודיים: ממצוות יהודיות מסוימות, הנוגעות לתזונת היהודי, למשל, ניתן להפיק מחד ידע כללי הנוגע לעקרונות התזונה האנושית ומאידך ידע פרטי המתייחס להמלצות לגבי מזונות מסוימים, דרכי עיכולם ועוד. מדובר בידע הנוגע לאדם באשר הוא אדם, אשר האנושות כולה יכולה להפיק ממנו תועלת. רעיון היסוד, בהקשר זה, הוא שהאמת הכללית של העולם היא אחת ואין בלתה, אך הוא יכול להיות מוגש בצורה שמתאימה לשימושים שונים. כשרואים את הדברים מנקודת מבט זו, יודעים להבחין בין הידע היהודי שנועד לשימוש היהדות לבין מה שניתן להסיק ממנו כעקרונות כלליים. לסיכום נושא זה: מה שנכון נכון, החל מידע בעל משמעות מטפיסית, נצחית, הנכון בכל הקשר וכלה בידע הנוגע לפרטים, המתייחסים להקשר מסוים.
(*) בהקשר של מאמר זה, הביטוי מנהיגות יהודית איננו מציין את שמה של התנועה הפוליטית הקרויה כך, הקיימת היום בנוף הישראלי, אך גם איננו מנוגד לה או מנותק ממנה; בהקשר של השימוש הנוכחי, כוונת הביטוי למשמעותה המציאותית של מנהיגות יהודית – של הליכה בעקבות הנהגה המבוססת על ערכי היהדות. ממילא מובן מאליו, שעד כמה שתנועת "מנהיגות יהודית" מתאימה את עצמה לרעיון זה, היא תואמת גם את כוונת הנאמר במאמר.
היהדות איננה מיועדת או מתאימה למתנגדיה, כלומר לאנשים המאמינים בדתות אחרות, שעיקריהן נמצאים בניגוד ליהדות, או למי שמחזיק בעמדות רעיוניות המנוגדות לעיקריה, כמו אתאיזם או אלטרואיזם. אך היא בהחלט יכולה – ומוכנה – להועיל ללא דתיים ואף ללא יהודיים, למעשה לכל בני האדם אשר בהבנתם את העולם הם תואמי מציאות. לדוגמה: ההלכה היהודית מבוססת על אותו שכל ישר, שבו מחזיקים בעלי השכל וההיגיון הטבעיים על פני אדמה והיא שותפה להם בהתאמתה למציאות.
אם, למשל, בתחום מדעי המלחמה, מציעה היהדות אסטרטגיה של חיסול אויב אל מול האסטרטגיה הנוצרית או הבודהיסטית שמציעות יחס סלחני לאויב, קל לראות איך גישת היהדות, בהקשר זה, היא תואמת מציאות – ואיך היא תועיל לקיומן הבריא של חברות מוסריות הבוחרות להשתמש בה, אף אם הן אינן יהודיות.
כידוע, גם שמירת המצוות איננה מחויבת על ידי היהדות לכל בני האנושות. היהדות, המתייחסת אל היהודים כאל ציבור האמור לבצע משימות מיוחדות, אינה רואה כך את כלל בני האנושות ולפיכך אין היא רואה את המצוות, שאת מילוין נדרש היהודי לבצע, כציוויים פילוסופיים אוניברסליים. במוצהר, היהדות סוברת כי בני האנושות שאינם יהודיים יכולים להסתפק במילוי כמה תנאי יסוד – כמו מה שמוגדר ביהדות כ"שבע מצוות בני נוח" – שדי בהם כדי להיות, לפי היהדות, אדם מוסרי.
את הידע שבידי היהדות ניתן לפרוש פילוסופית בצורה הבאה: מטפיסית, היהדות גורסת כי אלוהים הוא ישות המהווה את אחדות הכוחות, אשר בראה את העולם. הידע אמיתי, על יסוד אותו הליך שקובע כי כל שדה ידע אנושי מחזיק בתוכו תהליכים מסוימים הוא תואם בטבעו לפעולה בהקשרים מסוימים. הידע היהודי אינו מציג מפרט מוסרי של פעולה לכל בני האדם, אלא ליהודים – אך כאמור לעיל ניתן להסיק ממנו את הידע הכללי, המתאים לכל.
דוגמה טובה לכך היא מכלול הידע העצום הנוגע ליחסי אנוש, אשר היהדות צוברת במשך דורות לגבי ההיבטים השונים של יחסים אלה. אך די ב"לא תרצח", "לא תגנוב" ואמירות השקולות לאלה כדי לספוג את העקרונות הכלליים, האוניברסליים, אשר כל אדם באשר הוא יכול לראות את הצדק היסודי הטמון בהם מרגע שהוצהרו.
כדי ליישם בחייהם עקרונות מסוג זה אין צורך להיות יהודי שומר מצוות. אך די בהסכמה מוצהרת לגבי עקרונות אלה כדי שניתן יהיה להתייחס למי שמיישם אותה כאל אדם מוסרי. זוהי צורת ההתייחסות של היהודי לאנושות, התואמת את הדרך שבה מתייחס המתמטיקאי המדופלם, העוסק בנוסחאות מורכבות, למי שמכיר את נוסחאות היסוד החשבונאיות ומפעילן בחייו הפרטיים. עקרונית, שניהם תואמים זה את זה. לכן, זהו גם היסוד לעתיד העולם, אשר יהיה מבוסס על הכרה באותה אמת, אף כי בדרגות יישום שונות – כפי שיש לראות, למעשה, בכל מדע.
מנקודת מבטה של היהדות, ניתן לראות בהכרה אוניברסלית שתינתן לאובייקטיביות הידע היהודי משום הכרה בשדה המדע שעליו יבוסס תיקון העולם. עלייתה של היהדות בעולם – אולי בעצם העפלתו של העם היושב בציון למודעות העולם – תכשיר את הקרקע להכרה כלל עולמית – של כל אדם או אומה בתחומם הם – ביעילותו המציאותית של הידע היהודי, אשר, בהקשר זה, ניתן לראותה כתחילת מדע תיקון העולם.