הפילוסופיה של מדיניות יהודית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 907
הפילוסופיה של מדיניות יהודית
להלן מספר נקודות פילוסופיות הקשורות לנושא יכולת ההנהגה של היהדות, על יסוד ערכים מתורת הקבלה המשולבים עם ערכים בפסיכולוגיה האנושית:
תורת הקבלה היהודית והביולוגיה המודרנית מסכימים על קיומם במציאות של יסודות זכריים ונקביים. להערכתי, כפי שיסודות אלה נמצאים בכל יחיד אנושי, כך ניתן להבחין בהם כמהויות פביכולוגיות בכל חברה. כך גם בכל ציבור יש עימות מסויים בין זכריות לנקביות, בין גבריות ונשיות. במלחמת הקיום הגבר נלחם בהתקפה והאשה נלחמת בהגנה: הכוח הזכרי הוא רוחני ביסודו והוא מעוניין לצאת אל המרחב הפתוח, לכבוש לרעיונותיו תחום מחיה וליישם את עקרונותיו. הכוח הנקבי הוא חמרני ביסודו והוא עוסק בקיים ומעוניין לשמור עליו מכל רע. שני אלה הם היבטים משלימים ולא מנוגדים – מעין "עזר כנגדו", התומכים כנקודת ייחוס האחד את משנהו.
ביחס לעולם החיצון, היהדות היא זכרית באפייה היסודי (ואין זה המקום לפירוט). אך מסיבות רעיוניות-אנתרופולוגית, העם היהודי של היום מציג פוליטיקה של נקביות. ה"השחתה" הפוליטית של היהודי הדתי נעשתה באמצעות שינוי הדגש שלו מהזכרי לנקבי – על ידי הסטת מיקודו מהנהגה, הזכרית ביסודה, אל הטיפול בבעיות חמריות, הנקבית ביסודה. כתוצאה מכך עוסקים היהודים לרוב בשמירה ותחזוק ההיבטים היסודיים של העולם, אך אינם יוזמים פעילות התקפית וחדשה על מעוזי השליטה של מרכזי כוח בעולם.
התיקון הפוליטי, עפ"י רוח היהדות, צריך להיות מבוסס על איחוד השניים תחת הנהגת הרוח, השבת המעמד הגברי, הזכרי, הכובש, אל התמונה, באיזון שבין מידת הדין למידת החסד. איזון יהודי זה מאחד את שני ההיבטים הללו בניגוד לנצרות הנקבית ולאיסלם הזכרי. בניגוד ליהדות, שבה האלוהים, בהגדרה, כולל את כל הכוחות המציאות, עשו לעצמן שתי דתות אליליות אלה את החסד או את הדין לאלילים נפרדים.
בפוליטיקה הישראלית הפנימית והעולמית גם יחד, מאיימים כוחות אלה על הזהות היהודית באמצעות הזהויות הפוליטיות המבטאות אותם: את החסד מבטא השמאל, הסוציאליסטי והקומוניסטי החומל, מרחם ומוותר נצחית על דברים לא לו (המרחם על אכזרים וגו') – ואת הדין מבטא כוח האלימות הלאומני, הפשיזם, אשר מעוניין לכבוש ולרמוס את מתנגדיו.
היסוד לכל מדיניות יהודית עתידית אמיתית צריך להיות איחוד היבטים אלה בפוליטיקה הפנימית והחיצונית גם יחד, תוך איזון הדדי. למול שני כוחות אליליים לא צודקים אלה, אשר יישומם בעולם הביא, מביא ויביא רק סבל אנושי, היהדות היא האלטרנטיבה היחידה הקיימת, אשר יישום עקרונותיה יביא לעם היהודי ולעולם כולו צדק ומכך הפסקת הסבל האנושי, פריחה ושגשוג ליהודי בפרט ולאדם בכלל.