למה פייגלין?

 

למה פייגלין?

או: התשובה הנכונה

 

בימים אלה, שבהם אנו ניצבים בפני בעיה שניתן להגדירה כבעיה המתמטית הפשוטה "כמה הם שתיים ועוד שתיים?" – משה פייגלין, העומד בראש "מנהיגות יהודית" מציג את התשובה הקרובה ביותר ל"ארבע".

מול רבים מבינינו שעלולים להצביע על טעות זו או אחרת בגישת פייגלין עלינו לציין כי מנקודת המבט שלנו, כבני אדם שכלתניים, היחס בין תשובותיו של פייגלין לתשובותיהם של האחרים לבעיית המצב הקיים הוא כזה, שבזמן שבו אצל פייגלין התשובה נמצאת תמיד קרוב ביותר לנכון, התשובות שמתקבלות מן האחרים הן רחוקות ביותר מהפתרון הנכון – כאילו בתשובה על הבעיה שהוצגה לעיל הם השיבו באלפים או באפסים.

כך היה הדבר עד היום. היום הוא הפך לגרוע אף יותר. אם עד אתמול עוד היה ויכוח כלשהו על הפתרון הנכון, היום הם אף אינם נותנים תשובות כלשהן. אך מחר, כנראה, הם עלולים לשכוח אפילו את השאלה – לשכוח שיש בכלל בעיה כלשהי... והם עלולים לשאול אותנו "על איזו בעיה אתם מדברים?"

במובן זה, פייגלין ו"מנהיגות יהודית" מייצגים את התשובה השפויה היחידה - ולו רק במובן זה שהיא נובעת מכך שהם מכירים בקיומה של הבעיה האמיתית, ושמתוך צורת מחשבה נכונה הם נותנים את התשובה שהיא, היום, הקרובה ביותר לפתרון הבעיה.

היום, ברור מתמיד כי כל הנמצאים על לוח המשחק הפוליטי וגם אלה המבקשים להציב עליו את עצמם אינם מייצרים פתרונות המתקרבים אפילו לפתרון הנכון. לצורך זה יש להגדיר כראוי את הבעיה – והם, האחרים, אינם עושים זאת. בניגוד להם, מה שפייגלין ו"מנהיגות" כן יודעים הוא, קודם כל, שהבעיה שלה הם מציעים פתרון איננה "בטחונית".

פייגלין ו"מנהיגות יהודית" גם אינם מציעים פתרון בדמות פוליטית כלשהי מהקיימות היום במדינת ישראל. למעשה, הם אינם מדברים כלל על פתרון בצורת אדם זה או אחר, אלא בצורה יסודית בהרבה של פתרון: בצורה של עקרון. העקרון הוא הדת היהודית, מסורתה וערכיה, שהם, לפי התיאוריה שפייגלין מציג, אלה שימשלו בעתיד במצב המדיני של יהודי ארץ ישראל, ואין זה משנה מי יהיה האיש המסוים שיעמוד אז בראש ממלכת ישראל העתידה.

במובן זה פייגלין הוא איש העתיד; הוא והתנועה שבראשה הוא עומד, "מנהיגות יהודית", מייצגים את התשובה החדשה והנכונה לבעיה הישנה והנכונה – וזו התשובה היהודית, הישנה-חדשה והנצחית באמיתותה, התשובה שנכונה מוסרית ועובדתית גם יחד.

הביצה שישראל תקועה היום בתוכה היא של היעדר תכליתיות, ומכך קיומו של ריק רעיוני המזמין את רעיונות האויב לחדור לתוכו ולייצר את הסערה האופיינית המתחוללת בכל מקום שיש בו פעולת השוואת לחצים, שבה חודר כל מי שמפעיל לחץ לריק קיים. בהקשר כזה מקדימה הסערה את הבדיקה האמיתית של התשובה הניתנת לציבור הישראלי על ידי מדינאים-שרלטנים רבים, מימין ומשמאל, השולפים מכובעם עוד ועוד שפני פיוס, אחווה ושלום כביכול עם האויב. העובדה שאלה נטרפים על ידי האויב במהירות גדולה יותר מזו שבה הם נשלפים על ידי הקוסם העכשווי המושל במדינה אינה מפריעה לו להציג עוד ועוד תעתועים לציבור הישראלי.

כפי שמזהים פייגלין וחבריו, הבעיה הבטחונית הגדולה הניצבת היום אל מול הציבור הישראלי איננה אלא סימפטום של חוסר היכולת להגדיר את מהותה התכליתית של המדינה מלכתחילה; על יסוד ההתאמה העקרונית שלעיל, אין הבדל בין "שתיים ועוד שתיים" ברוח או בחומר – בכל מקרה, התשובה הנכונה תהיה "ארבע".

ה"ארבע" של המדינה היהודית העתידה הוא תשובה מסורתית יהודית, המהווה מכלול הצהרות המסופקות על ידי אנשי מקצוע המתמחים במסורת היהודית. רק מנקודת מבט זו ניתן יהיה להשיב תשובות ראויות לבעיות ישראל בתחומי הבטחון, הכלכלה וגם להשיב לכנו את בטחונו העצמי של העם, אשר, כפי שהוכח בצורות שונות, גם אם איננו דתי במוצהר, הוא חש אינטואיטיבית כי ההגדרה "מדינת היהודים" מבטאת את ערכיו.

למעשה, על רקע כל הפתרונות השגויים, המעוותים והרחוקים מהאמת לבעיה המסוימת שניצבת בפני ישראל, שום דבר פחות מתשובה נכונה לא יספק את הפתרון המתאים לעם ישראל בארצו. כיום מצהיר עליו, מכל האפשרויות הפתוחות לפני העם, רק אדם אחד: משה פייגלין.

נתונים נוספים