תגובה לעתירת לבנת / ברמי

לכבוד

בית הדין העליון של הליכוד

תגובה לעתירה מס. 699/04

 

העותרים: השרה לימור לבנת

מנכ"ל הליכוד אריה ברמי

המשיב: אוהד קמין

הנדון: תגובה לעתירה

א. היות ומכתביהם של הגב' לימור לבנת ומר אריה ברמי אינם כוללים שום בסיס בחוקת הליכוד שעל פיו ניתן להפעיל כנגדי צו הרחקה, אבקש לפסול עתירה זו על הסף.

ב. על אף האמור לעיל ברצוני להבהיר את הנושאים הבאים:

1. אין במאמרי "מה רלוונטי?" קריאה לפעולה אלימה ו/או לא חוקית.

2. אין אני ממליץ במאמרי בשום דרך על פעולה אלימה ו/או לא חוקית.

3. חלק מהמושגים שבהם השתמשתי ניתנים, אולי, לפרשנות על דרך השלילה, אך גם היועץ הממשלתי לא מצא בהם בעייתיות מובנית. על רקע עובדה זו, מצביעה העתירה על "פסילת הפוסל במומו", באשר אין ספק שהעותרים, בפרשנותם, ראו בהם רק את ההיבט האלים. כאדם שפועל למען זכויות האדם אני מצהיר בזאת כי אין כמוני מתנגד לאלימות מכל סוג שהוא.

4. אני רואה בשרון ובשותפיו אוייבים: אויבים פוליטיים. ככאלה הם חמורים, מסוכנים – ורוחניים. לפיכך, כל מה שאני ממליץ עליו במאמרי הוא פעולה פוליטית ורוחנית. עם זאת, עלי לציין, כפי שהבעתי במאמרי, כי את הסכנה הרוחנית אני רואה כחמורה יותר מהסכנה הפיזית – אך במובן מסויים ביותר: במובן של השמדת ערכים. את התוצאה של השמדה זו ראינו כולנו במשאל האחרון, שבו היו מוכנים עשרות אלפים מבני תנועתנו לפגוע בזכויות האדם של אזרחים ישראליים. מוכנות זו היא תוצאה של אבדן ערכים יסודיים של תנועת הליכוד ושיאו של תהליך שמונהג על ידי שרון ושותפיו נגד התנועה בפרט ונגד העם היהודי בכלל. תהליך זה החל עם יציאתו של שרון כנגד ערכי הליכוד כשהכריז על הקמת מדינה פלשתינית בחלקי ארץ-ישראל.

5. הסכנה הגדולה ביותר שמהווה מדיניותו של שרון היא התפתחותה של מלחמת אחים תוך-ליכודית – וזהו באמת הדבר שבו, מנקודת מבטי, שרון ושותפיו מהווים סכנה גדולה יותר מזו שמהווים אויבים המבקשים רק את מותנו בשדה-הקרב.

6. כל פרשנות הרואה במאמרי קריאה למלחמה טועה ומטעה: בניגוד לרוח שבה הוצגתי, מאמרי הוא מאמר של הגנה, הדן בדרכי הגנה אפשריות מפני התקפתם של אויבינו מבית: שרון פועל בצורה חסרת התחשבות בערכי התנועה ובעיקר בעקרון של שמירה על שלמות הארץ.

7. מי שקרא את מאמרי מתחילתו ועד סופו, לא יכול היה להחמיץ את המלצתי הראשית והיסודית ליישום המאבק הפוליטי כפי שאני מבין אותו והיא פניה לתביעה במסגרת אובייקטיבית. מכיוון שחבר המרכז והמועמד לראשות הליכוד, מר משה פייגלין, פנה לבית דין זה לפני חדשים רבים בתביעה (שלא נענתה) להוציא את ראש הממשלה מהתנועה לאחר שהפר את אחד העקרונות היסודיים ביותר שבחוקתה, ולאחר שבית דין זה לא עשה את המתבקש הזה גם כשראש הממשלה לא שעה להחלטת מרכז הליכוד כולו בענין שלילת המדינה הפלשתינית, אני אינני מצפה מבית דין זה, שלפניו אני עומד, למידה רבה יותר של אובייקטיביות. אך את הדברים חשוב לומר, כי בהיותי אוהב אדם ודן, בכ"ז, את כל האדם לכף זכות, אני מניח שאיש מהמעורבים (אולי כולל ראש הממשלה עצמו) אינו מחזיק בכוונה רעה.

8. בליכוד של היום קיימת תחושת טירור פוליטי; ברוח זו ניתן להבין את העתירות שהביאו לדיון זה, תוך התחמקות מעימות אינטלקטואלי, כנסיון לסתימת פיות. אני מטיל ספק בכך שהעותרים, שהוציאו ביטויים מהקשרם, קראו בכלל את מאמרי - אך, בכל מקרה, אין ספק שהם התעלמו מכמה עובדות יסוד ובראשן רשימת ההמלצות הישומיות הבלתי אלימות של מדיניות המלחמה נגד שרון, המסיימת את המאמר.

9. בנוסף לכך, אני מוחה על שיתוף הפעולה המפוקפק של הבכירים בליכוד שהגישו את העתירות עם תקשורת חיצונית כנגד התנגדות רעיונית מבית. גם זו צורה של התחמקות מעימות רציני, תוך כדי "עקיפת" דיון ליכודי פנימי עניני. האם יש צורך להעיר כי שימוש בתקשורת החיצונית בהקשר של העתירה הנוכחית מעלה שאלות לגבי היכולת לשפוט אותי, את מאמרי ואת רעיונותי בצורה אובייקטיבית?

10. שרון היה צריך להיות מסולק מזמן משורותינו ואז לא היה צורך מלכתחילה לדון במאמר בדרכים להתנגדות לשמאלני קיצוני מסוכן זה.

בכבוד רב

אוהד קמין

נתונים נוספים