שמחת חתונה

שמחת חתונה

על הבית היהודי החדש

 

השמחה הרבה שהקיפה את אנשי "מנהיגות יהודית" ותומכי משה פייגלין עם היוודע תוצאות הבחירות המוקדמות לליכוד מעלה בדמיון רואיה שמחת חתונה ואין הדבר מקרי; כפי שציין כבר משה פייגלין עצמו בערב זכייתו ב"מקום ריאלי", שכנראה יזכה אותו בחברות בכנסת, העבודה "רק התחילה" – וזה מה שמאפיין שמחת חתונה, שכן היא מציינת את התחלת חיי הנישואין.

 

בחגיגת החתונה , עם כל השמחה שחשים הנוכחים אל מול זיווגם של החתן והכלה, יודעים הכל כי חיי הנישואין אך החלו, ופרשת הזוגיות צעדה זה עתה רק את הצעד הראשון שלה. בחיי הנישואין מהווה שמחת החתונה ביטוי רגשי של התחלת רצף אירועי החיים, שרק ההתגברות עליהם מעניקה טעם לבני הזוג ומשיבה על השאלה החשובה ביותר: היהיו הנישואין מוצלחים?

 

וכל זה נכון במיוחד במקרה הנוכחי, של משה פייגלין ותנועת "מנהיגות יהודית"; אחרי תקופת שידוך וחיזור ארוכה שבה, במשך למעלה מעשור, התמיד החתן להפציר בכלה כי תיענה לחיזוריו, הצליח החתן המאושר להניע את כלתו להסכים לחבור אליו אל מתחת לחופה ולהתאחד עימו. אך כדי להקים בהצלחה בית משותף – במיוחד כאשר מדובר בבית שנבנה בהתאם לחוקים ולכללים של מסורת ישראל – עוד רחוקה הדרך.

 

מבחינה זו ראוי להבין את הסיבה שבגללה הציע פייגלין לנתניהו להתאחד עם תנועת "הבית היהודי". לפי גישת נתניהו, שבחר בית אחר להתאחד עימו – "ישראל ביתנו" – ערכיו של אביגדור ליברמן תואמים יותר את צרכיה של מדינת ישראל מאשר ערכיו של משה פייגלין. ביסודו של דבר, נראה שהדבר נובע מכך שנתניהו חש כי באיחוד עם מגמותיו המוצהרות של שר החוץ שלו, המבטאות את ה"ריאל-פוליטיקה" שלו יוכל לבנות התמודדות טובה יותר עם אתגרי המדינה, שהקשיים הניצבים בפניה בהווה הם, ביסודם, של מדיניות חוץ. דבר זה עולה בקנה אחד עם שיתוף הפעולה שלו עם אהוד ברק עשיר הנסיון הבטחוני בגלל הפן הבטחוני של אתגרי המדינה.

 

ונתניהו אכן היה צודק אם אכן כך הדבר ועיקר בעיותיה של ישראל היה ממוקד בעניני החוץ או בבעיות הבטחון אך מבחינה זו משיג אותו פייגלין, הרוכב הקל למרחקים ארוכים אשר בדיווש על אופניו מקדים בהרבה את טווח הטיסה העל-קולית שעורכים ראש ממשלת ישראל ובכיריו חדשים לבקרים באירופה ובארה"ב. בדיוק כפי שגדולי התורה של העם היהודי מקדימים בגישתם את רוב אזרחי ישראל מבחינת הבנתם את צרכי האדם בכלל והאדם היהודי בפרט, על אף שהם חמושים בספרות המסורת הנצחית, יש בידי פייגלין, הדבק במסורת ישראל את המפתח לערכי הנצח אשר עליהם ניתן לבנות לאורך זמן.  

 

מבחינה זו יש בידי פייגלין את כל הנחוץ להקמתו של בית יהודי איתן אשר יעמוד זמן רב על תילו. כי פייגלין ותנועתו, בכך שסיימו זה עתה תקופת המתנה של יותר מעשור למימוש תקופת האירוסין שהיא אולי הארוכה ביותר שהתקיימה בפוליטיקה הישראלית (ואולי – כמו במקרה של מנחם בגין – תסתיים אף היא במשר ראש הממשלה) הוכיחו לכל העם שהם עשויים מחומר קשיח אשר יכול להחזיק מעמד זמן רב.

 

בתנועת הליכוד רבים הם הח"כים הצעירים ולא תמיד קשור הגיל הצעיר להבנה עמוקה של הערכים והאתגרים ששומה על עם ישראל להתמודד עימם. בניגוד להם, חגג משה פייגלין השנה את יום הולדתו ה50 ודי בעובדה זו לבדה יש כדי להראות לציבור כי לא מדובר באדם צעיר וחסר נסיון המתכנן באופן אופורטוניסטי קריירה פוליטית קצרת טווח אלא באישיות ערכית "מבושלת" כדבעי, אשר השיגה נסיון קודם רב למדי במימד החוץ-פרלמנטרי.

 

דבר זה תואם את דבריו של פייגלין לאחרונה בתקשורת, בעקבות הבחירות המוקדמות, שבהם דיבר על "הבשלתו" של הציבור. מעניין מבחינה זו לראות את משה פייגלין כגנן. ככזה, אחרי שטיפח במשך למעלה מעשר שנים ללא פשרות את חלקת "מנהיגות יהודית" בשדה הליכוד מבלי לפגוע כהוא זה על הערכים שבהם הוא מאמין, לא רק שההולכים עימו יודעים שיש להם על מה לסמוך אלא שהם יודעים גם כי ניתן לראות את הישגו הנוכחי כהנחת יסוד לבית חדש.

 

בית זה, שיסודותיו נטועים במסורת ישראל, יהיה מרכז מתאים להצמחת גן פורח שבו – אחרי שיבנו החתן והכלה הטריים שיתוף פעולה שיגבר על האתגרים המחכים להם – יניבו העצים את הפרי שעם ישראל ראוי לו: מדינה עצמאית, חופשית וחזקה שערכי החירות, האמת והצדק  שלה שואבים מנצחיות מסורת ישראל את הכוח להאיר לעולם כולו לצורך תיקונו.

 
 

נתונים נוספים