אישור האלוהים היהודי

 

אישור האלוהים היהודי

בהסטוריה האחר-יהודית כבשו חלק גדול מהחשיבה האנושית תפישות לא תבוניות. אלה, כנראה מתוך נסיון לקעקע מן היסוד את הרעיון היהודי של אלוהים מציאותי, שלא הצליכו להפריכו, הציגו מושג אלוהי שקרי, השקול לאלילות חסרת משמעות קיומית אמיתית.

בראש גישות אלה עומדת הנצרות, אשר הציגה את מה שלכאורה מהווה המשך של תפישת האלוהים היהודית, אך שבפועל אין הוא מייצג את העולם הטבעי ולמעשה הוא מהווה יסוד לתפישות מוסריות וחברתיות המנוגדות לאמת ולצדק.

בשל היותו של אל זה סותר, ביסודו, את השכל האנושי, גרם הדבר לכך שאחת התרומות המפוקפקות שלו לחשיבה האנושית היא הריאקציה השכלתנית הנוגדנית, הידועה כאתאיזם: שלילת רעיון האלוהים על כל הכלול בו. הגישה האתאיסטית כוונה במקורה לדחיית הנזקים שנגרמו לעולם בשל הכנסיה על ידי פגיעה בהנחת היסוד שלה: אלוהים חסר יסוד מציאותי. אך בשל העובדה שהאתאיזם דחה באורח גורף כל צורה של אלוהים, מצאו עצמם רבים בעולם המערבי בריק.

במיוחד בשיא עידן התבונה נפלו אנשי שכל רבים במלכודת עסקת החבילה הרעיונית שהציעה הנצרות, שבה כרכה יחדיו את מושג הדת עם הנחות אליליות-מיסטיות. למעשה, מאז ועד היום לא נעשתה בעולם המערבי שום חשיבה משמעותית לגבי מספר הבדלים עקרוניים שקיימים בין גישה סותרת זו של אלוהים לגישה היהודית. בשל כך אבדה מן העולם הפילוסופי האפשרות לבחון בצורה מעשית את השלכותיה של התפישה היהודית, אשר קשרה את אלוהיה שלה למציאות, לשכל ולמוסר.

את המצב הצילה הפילוסופיה אשר נוצרה במאה ה20 על ידי הפילוסופית אין ראנד, וזו איפשרה לבחון את מושג האלוהים מחדש על יסוד תבוני ומציאותי. תוצאותיה של בדיקה זו מראות כי יש יסוד מחודש לבדוק את מושג האלוהים – והפעם בהתאם לידע שמציגה לגביו היהדות.

הפילוסופיה של אין ראנד היא זו שמאפשרת לנו לאשר את קיומו של אלוהים במציאות, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפיסה היהודית – וגם לראות איך, בהקשר זה, מהותו תואמת את מה שנכון מנקודת מבט מוסרית. למעשה, הקשר שעושה הפילוסופיה של אין ראנד בין מה שהוא מוסרי למה שהוא מעשי הוא אחד הקשרים שבאים לידי ביטוי בגישה זו, שכן התיאוריה היהודית, המעניקה לבורא את זכויות היצירה לגבי הקיים העולם, מסיקה מעובדה זו את מחוייבות למידת היבטי העולם ומזו את המחויבות האובייקטיבית של קיום המצוות כדי להשיג את החיים הטובים ביותר האפשריים עלי אדמות עבור האדם. עובדות אלה, המפורטות במלואן בספרות המסורתית היהודית, נתמכות בשלד מושגי היסוד של הפילוסופיה המציאותאית, הקושר מבחינה לוגית את זיהוי החוקים הקיימים ביסוד המציאות עם בניית שיטה מוסרית המתאימה לטבע האדם.

מנקודת המבט של פילוסופיה זו בא לידי ביטוי הטבע האנושי בפעולת שכל האדם וזו מחייבת שיטה מוסרית שבה שומה על היחיד האנושי לראות את עצמו ואת מימוש עצמיותו כערך העליון בסולם הערכים שלו. דבר זה מתבטא מבחינה חברתית בשמירה קפדנית על זכויותיו והקפדה על אי פגיעה בזכויות בני החברה שבה הוא חי. ביהדות, בהתאם לכך, נשמרים זכויותיו של היחיד ונאסר עליו לפגוע באלה של בני אדם אחרים.

בעולם שדובר את שפתה האוניברסלית של הפילוסופיה מחזיקה השפה הפילוסופית בטרמינולוגיה (מכלול המונחים) המתאימה כדי להפיץ את המסר היהודי בעולם. כמו מדעים רבים, אשר מתורגמים מלשון ללשון, בכדי לאפשר סחר כלל אנושי בהישגי הטכנולוגיה, הפילוסופיה של אין ראנד מסוגלת לבטא את ההישג הייחודי של המסורת היהודית בתחום הצגת האמת כלפי העולם.

בעולם של היום מתחולל עימות דתי בין היהדות לנצרות ולאיסלם, המוביל מזה מאות בשנים לשפיכות דמים אשר עדיין קיימת. בעימות זה מכריעה המסורת היהודית את הגישות האחרות בשל היותה נכונה יותר. בהקשר זה יכולה הפילוסופיה להעניק את האישור הראשוני להיות האלוהים היהודי קיים בצורה שמותאמת למציאות ולפיכך גם להיותן של הוראותיה של מסורת זו תואם את הטוב בעולם. בהתאמה לכך, ניתן גם להסיק מאותה הערכה פילוסופית את הכשלים ההגיוניים, הסתירות והטעויות הקיימות בדתוחת הנצרות והאיסלם. בכך יש כדי לבדוק באופן תבוני את טבע הבעיות ההיסטוריוזופיות הקיימות בעולם של היום ולהכשיר את הקרקע לפתרון מושכל, אשר יהיה מקובל על ידי כל בני האנושות.

בהקשר זה יש לציין כי שלא כמו בשיטות הנצרות והאיסלם, שהראשונה יצרה הסטוריה של כפיה דתית עקובה מסבל ודם והשניה שמה לה למטרה מוצהרת לכבוש את האנושות ולהשמיד את כל מי שאינו מחזיק ברעיונותיה, אין היהדות מחייבת איש להסכים עם עמדותיה. בהקשר זה, גם המספר הזעום של העקרונות שאותם מחוייבים למלא בני האנושות(*) לפי המסורת היהודית, אינו אלא, בהתאמה לצורת ההבנה הפילוסופית של מושג האלוהים היהודי, חוקי מציאות אוניברסליים, התואמים את האדם באשר הוא. ואף הוא אינו מוטל על ידי היהדות כחובה על בני האנושות.

ניתן, בהקשר זה, להניח כי יש במגמת הוכחת השלילה האנושית שקיימת בדתות המנוגדות ליהדות משום אפשרות קידום רעיוני כלל-עולמי. אם יוקדש לכך מאמץ פילוסופי ראוי, יהיה בכך אישור להיותה של היהדות שיטה מציאותית התואמת את הטוב באשר הוא, החל ממושג האלוהים, המשך בהבנה שהוא מציג לגבי טבע האדם ומוסריותו וכלה בפתרונות הפוליטיים שהיהדות מציעה.

מבחינה פילוסופית, ההתאמה הקיימת בין מושגי היהדות למציאות ולעולם יכולה לקדם שיטה מקפת, שבה ייושם הידע המסוים המופיע בכתבי היהדות והנהגותיה לצורכיהם המסוימים של כל בני האנושות. במיוחד יכול הדבר להוות גורם רב תועלת בתחומי מדע שבהם יש מקום לבחון מחדש את הידע היסודי שקיים במאגרי האנושות. סביר שאם וכאשר יועשרו מאגרים אלה בידע ישים שיופק מכתבי היהדות, יקדם הדבר את העולם מבחינות רבות, במיוחד אחרי דחיית הדתות הלא תבוניות לטובת דת מבוססת מציאות.

נתונים נוספים