בין חוכמה לתבונה

 

בין חוכמה לתבונה

במסורת היהודית מבחינים בין חוכמה, שמשמעה חשיבה המתבססת על תפיסה כוללנית של כל תמונת המציאות לבין תבונה, שמשמעה מחשבה המבוססת על תפיסה המנתחת את העובדות לפרטיהן.

למעשה, איננו מכירים משהו שאיננו יודעים. הידיעה שאיננו יודעים משהו גם היא ידיעתו, כי ידיעה, באופן יסודי, פירושה כל קשר עם הדבר (תפישה של חכמה) ולא ידיעת פרטיו (תפישה של תבונה).

הבלבול וההחלפה של חכמה בתבונה היא, כנראה, מה שאחראי לתשוקת הנבונים להרוג את כל הדברים תוך כדי בדיקה ממה הם מורכבים – כמו ילד שמפרק צעצוע כדי לבדוק איך הוא פועל.

נתונים נוספים