היהדות כמדע - תיאוריה

 

היהדות כמדע - תיאוריה

 

המהפכה האמיתית בענין מעמד הדת היהודית בעולם לא תהיה אם וכאשר יובן שביהדות יש חומר מדעי רב או שהיא אינה סותרת את המדע או, אפילו, מתיישבת אתו - אלא אם וכאשר יובן שהיהדות היא המדע וכל מה שמנוגד ליהדות מנוגד למדע. בתחרות שקיימת היום בין הדת היהודית והממסד המדעי, יש ליהדות סיכוי גדול לנצח.

הסיבה היסודית לכך שאני רואה תיאוריה זו כסבירה ביותר איננה תוצאה של מחקר שהקיף את כל הידע המעורב ביהדות או ב"מדע" (כלומר בממסד המדעי-טכנולוגי המערבי) ושל בדיקה והתאמה של כל המידע המעורב באלה (זו, הרי, משימה שספק אם אדם כלשהו מסוגל לה בתקופת חיים שלמה). הבנתי שלעיל והחומר שאותו בדקתי, כאמור, כוללים ידע מדעי אך מסקנותי מתבססות על שיקולים רעיוניים שאינם נוגעים לגוף המידע כשלעצמו (אף כי אינני מתעלם ממנו). השיקול היסודי מתייחס לתשובה לשאלה "מהו מדע ומי, משני הגופים - היהדות או הממסד המדעי - מתאים יותר להגדרה של מדע?"

מדוע, לדעתי, יש סיכוי טוב לכך שמבין שני אלה תזכה היהדות דוקא בכתר המכובד הזה? קודם כל, משום שהמדע איננו מאגר ידע. אם המדע היה כזה - מעין ספר או קופסה המכילים ידע - היינו צריכים, באמת, לבדוק את הידע שיש בידיהם ולהשוותו. אך יותר משהמושג "מדע" אומר ידע מסויים או כמות ידע מסויימת הוא אומר התייחסות אובייקטיבית לידע. התייחסות אובייקטיבית לידע משמעה התייחסות לידע מתוך הבנה של משמעותו לגבי האדם. התייחסות כזו היא פעילה ועוסקת, מלבד בחקירת ידע וצבירתו, גם בהכנתו לצרכי יישום והפעלתו בצורה שתתן לו את היעילות המכסימלית בהקשר יישומי. מנקודת מבט זו אדם בעל ידע קטן המפעיל אותו במציאות הוא יותר מדעי מאדם בעל ידע עצום שאיננו מיישמו, כפי שמחשב האוצר נתונים אינו אלא קופסה ריקה יחסית לאדם ואין בו מדע אלא, אולי, התחלה של כזה.

אם יש בנמצא שתי קבוצות הטוענות להיות ה"מדע", זו מביניהן שתזכה בתואר תהיה זו העוסקת בידע בצורה מציאותית ושכלתנית, כלומר: הפועלת על בסיס ההגיון, הרוכשת ידיעה וידע, המגינה עליהם, והעוסקת במאמץ יישומי של הידע הזה במציאות באופן תדיר וביעילות. כשעומדים הדברים זה מול זה בצורה כזו עולים בעלי החלוקים השחורים על החלוקים הלבנים - ובאיזשהו מקום במיוחד על רקע העובדה שבחברתנו נתפשים הדברים כמנוגדים לכך ניגוד חריף.

נדגיש שוב כי השאלה-בעיה שעלינו לפתור לכאן או לכאן איננה כמות המידע שמחזיקים היהדות או הממסד המדעי אלא קיומם של אלה כ"מדע" בה"א הידיעה. אין חולק על כך שהממסד המדעי אכן מחזיק בידע עצום, אך מה משמעותה של החזקה כזו? האם גלילאו גלילי או אייזק ניוטון היו אנשי "ממסד מדעי" או "דת"? האם אריסטו היה איש מדע או אדם דתי? בצד שאלות אלה עולה גם השאלה: "מהו ממסד מדעי? ו"בזמן שבו ברור למדי מהו איש מדע, מתי ראוי הדבר לקרוא לקבוצת אנשים מסויימת "מדע"? - ועוד: האם אין ראוי ונכון לקרוא "מדע" לכל מי שהוא איש מדע - וזה צריך להיות ברור שהעובדה שאדם מאמין אין בה, כשלעצמה, להפריך בצורה כלשהי את "מדעיותו" של הידע שלו או של פעולות המחקר ו/או יישום הידע שלו.

על אף שהתשובות לשאלות אלו פתוחות, מקובל בחברתנו - בד"כ מנימוקים פילוסופיים ומסיבות הסטוריות-אנתרופולוגיות - כי יש ניגוד מובנה בין ה"דת" ל"מדע". עם זאת, פעמים רבות אומרים אנשים שלפחות בחלק מן הנושאים אין סתירה בין הדת היהודית והמדע. הם אינם שמים ליבם לכך שבאמירה זו הם גורעים באופן אוטומטי מהיהדות וממליכים את הממסד המדעי - ובשני המקרים ללא הצדקה. זה נכון שהדת איננה מדע, אך זה איננו אומר שהיא אינה מחזיקה בידע וזה בודאי אינו אומר שהידע שבידי הדת נכון או לא - כפי שברי לכל שגם הממסד ה"מדעי" מבצע טעויות חמורות ביותר. האם אין אי צדק משווע בכך שעל אף מומחיותם הברורה של אנשים דתיים בתחומי מדע שונים הם נתפשים קולקטיביסטית כמפגרים בידע בזמן שבו כל אחות, עובד בית חולים או מטפל פסיכולוגי נתפשים על ידי מירב האוכלוסיה כבעלי ידע על אף טעויות גסות שמבוצעות תדיר על ידם?

מנקודת מבט זו עולה היהדות, על פי הידע שבידי, לאין ערוך על כל קבוצה אחרת המוכרת לי, ובודאי על הקבוצה המתכנה במערב בשם התואר "הממסד המדעי". (ב"נקודת מבט זו" כוונתי למצב שבו ניתן יחס שווה והוגן לשני הגופים, כלומר שניתן ליהדות את האשראי שאנו נותנים לבעלי החלוקים הלבנים - שנצא מתוך הנחה שגם אנשי הדת פועלים על יסוד ידע ועל-כן, כל עוד איננו יכולים להכחיש ידע זה, ניתן להם ליהנות מאותו ספק שממנו נותנת החברה ליהנות ביד רחבה כל-כך ל"בעלי החלוקים הלבנים").

לצורך דיון ראוי יש לטפל קודם כל במושג המדע, החסר מבחינה ידיעתית ומדעית כאחד. המודל המערבי המקובל של ה"מדע" מציג את גישת הפיצול האפיינית לגישה המערבית מאז ימי ישו: חלקים גדולים ויסודיים של מה שנחשב ומקובל היום כ"עולם המדעי" אינם מוסברים כלל והם מוצגים כמוסכמות מתחת לתחפושת "מדעית", החל מתיאוריית ההתפתחות רבת החורים וכלה בתיאוריות הבלתי מספקות של הפילוסופיה של המדע אשר עדיין לא הבהירו את מושג היסוד של מדע הפיסיקה: אנרגיה. מאידך, חלק גדול מהמידע והממצאים התומכים את העולם הדתי והשקפותיו, המוקעים על ידי הממסד כ"לא-מדעיים" (כלומר: לא משלמים דמי חבר למועדון שלנו), נחשד ב"חוסר מדעיות" (אף כי איש לא יקח את החשוד לבית משפט מחשש פן יתגלה קלון התובע, החושד, אולי, בכשרים).

זה המקום לציין כי גם בתחרות על המעמד המוסרי מנצחת היהדות את הממסד המדעי: בניגוד לחברי ממסד זה, המהווה מונופול ממשלתי המרשים לעצמם השתוללות תיאורטית וביצועית חסרת רסן (חממות מחקרים בלתי מעשיים, הקצבות פיתוח וחיים נוחים ברמת המנהל, על חשבונותיו הפתוחים של משלם המסים), פועלת היהדות ללא "מטריית" תמיכה כזו וחוקריה מפרנסים את עצמם. בניגוד למאסה העצומה של דוגמות תיאורטיות לא מוכחות, הזוכות לתמיכה כספית, ציבורית, פרסום, פרסים והערכה אף אם אין בהן שום תועלת לאדם כלשהו, מספקת היהדות הסברים מפורטים ומדוקדקים של המציאות החל מרמת העקרון התיאורטי-פילוסופי וכלה ברמת חלקיק החומר ותא הגוף. (אם קורא שורות אלה אינו יודע מכך, מהווה עובדה זו הוכחה לאי צדק זה).

כך או כך, זה צריך להיות ברור שהאמת איננה ענין למחנה החלוקים הזה או האחר, או להחלטה של רוב כלשהו. המדע איננו קופסת מידע שמוסרת את שמה לזה שמחזיק בה; המדע הוא תנועה אנושית פעילה העוסקת בחקירת המציאות על פי מדדים שכלתניים (רציונליים ולוגיים) ואח"כ במיון הידע ושמירתו לשימושה של האנושות הזקוקה לידע זה.

אם היתה היהדות מקבלת את האשראי הפתוח שמקבל הממסד המדעי מידי הציבור על טעויות, אי התאמות וכשלונות זה היה ברור ביותר מדוע, בתחרות על מעמד ה"מדעיות" ידם של חוקרי היהדות על העליונה; היהדות, המצויידת בכמות ידע ובמידת ידיעה גדולות ביותר והעוסקת באופן קבוע בידע עובדתי מתוך עיון, חקירה, בירור ודרישה שכלתניים ברמה הגבוהה ביותר וללא פשרות - מתאימה הרבה יותר להגדרה של מדע מאשר הקבוצה הזוכה היום לשם "הממסד המדעי"; במסגרת פעולתו האמיתית של המדע האנושי נבדקת ומוכחת בחמישים-מאה שנים האחרונות אמיתותם של נושאים רבים אשר דתות רבות - ובראשן היהדות - מחזיקות בידע פעיל לגביהן - וב"ידע פעיל" כוונתי בידע המיושם תדיר לרווחת האדם.

ובעיטת סיום לכיוון ה"ממסד המדעי": מדוע אין האדם הפשוט יודע על הפעילות המדעית המתמדת של כוחות חוץ-ממסדיים אלה, על אף שהוא נתקל בהם רבות ומסתייע בהם בחייו הפרטיים? פוליטיקה; כנופיה של דוגמטיקנים מאובנים לובשי חלוקים, שעליהם הכתובת "מדע", היושבת, כמו כנופיית שודדי דרכים, על צומת ראשית של ערוצי התקשורת הראשיים, והמסרבת לבדוק עובדות חדשות, כדי שלא לערער את שלוותם הדוגמטית של חברי המועדון הסגור, אשר קיבל זכיון מממשל זה או אחר. חלק מחבריו של מועדון זה פועלים כ"משליכים מקצועיים" של מועדון ו"מגינים" על נחיריו של בעל חיים גדול הגוסס ממחנק מכניסת אויר לנשימה. בעל חיים זה הוא המדע האמיתי. הוא גוסס ביחס ישר לאי הסכמת המחזיקים בו - אנשי הפקידות הממלכתית, שהם אדוניו, בעליו ומנהיגיו של הממסד המדעי העכשווי, הפועל כגרורה מסייעת של הממסד הפוליטי (ראה ערך "שר המדע" או מנהל משרד המדע בישראל).

וכל זה, עד בדיקה רצינית, הוא תיאוריה רצינית.

נתונים נוספים