המציאות כתשתית ליהדות

 

המציאותיות כתשתית ליהדות

בזמן שמבחינת תלמיד הפילוסופיה המציאותית ניתן לעמול באופן מיוחד על הבנת כל אחד משלושת המושגים האכסיומטיים, בעולם היהודי הדתי מאוחדים מושגים אלה במה שהאדם הדתי רואה כאלוהים שהוא, בעיניו, המציאות.

מבחינה לוגית לפחות יש תואם מדוייק בין המאמץ המחשבתי שמשקיע האובייקטיביזם כדי להראות שלא ניתן להימנע מלהכיר בקיומם של האכסיומות שלו לבין הדרך שבה ניתן להצביע על קיומו של אלוהים באמצעות הצבעה על העובדה שהוא קיים בכל עובדה שהאדם מכיר בקיומה.

דבר זה מותנה, כמובן, בהסכמה עם תוכן מושג האל וגם עם הערכים שהמסורת הדתית כוללת בו. אלה, אם ננסה לתמצת אותם באופן פילוסופי, לא יהיו שונים משלושת מושגי היסוד האכסיומטיים של האובייקטיביזם - המציאותיות – למעט העובדה שבמושג האלוהים ניתן למצוא אותם מאוחדים לכדי מהות אחת.

מבחינה מסויימת זו עושה הדבר לנוח יותר להציג את הפילוסופיה של אין ראנד למאמינים באל. כי אלה, הרואים אותו ממילא כקיים כי הוא יסוד כל מה שקיים, וככזה גם כבעל תודעה, בנוסף לכך שברור שיש לו זהות, יכלים על יסוד של זיהוי מיידי להבין ולהסכים עם שלושת המושגים האכסיומטיים.

לפחות בשל כך ניתן לראות את הפילוסופיה של אין ראנד כמושלמת מבחינת היותה יסוד תשתיתי פילוסופי נאות ליהודים מאמינים – ולראות איך אלה יכולים, באמצעות אמונתם באל, להבין בדרך קלה יותר מאשר מי שאינו מאמין באל את יסודות המציאותיות.

 

נתונים נוספים