המרד נגד הבורא

 

המרד נגד הבורא

ביסודן של רבות מצורות אי האמונה או הכפירה בהיותו של בורא לעולם קיים – מעבר למטען הפילוסופי-רעיוני שתומך בהן – יסוד פסיכולוגי בנפשו של המחזיק בחוסר אמונה זה. לא מן הנמנע שלרוב מדובר בסירוב לשלם את המגיע למי שהעניק לאדם את הקיום.

לצורות הרבות של כפיות הטובה של המקבל ערך כלפי הנותן לו אותו יש, כנראה, שורש משותף, המסביר רבות מהתופעות החברתיות השליליות שקיימות בעולמנו. אי הרצון לשלם את מה שמגיע ליצרן היא הערך הנסתר הקיים בהוקעתו של היצרן האתאיסט את המאמין, כאשר אין הוא מקבל את הרעיון שחייו, העולם וכל הטוב שבו, הוענקו לו על ידי בורא. במובן זה הוא מציית מבלי דעת לאחד מישומיה בפועל של הנחת ענינים מנוגדים הקיימת ברשותו.

לאורה של הנחה זו חיים רבים, החל מהמאמין בחומר נגד המאמין ברוח, הסוציאליסט נגד הקפיטליסט, הפלשתינאי נגד המתיישב היהודי, המוסלמים והנוצרים נגד היהודים, כשברבים מן העימותים חוזר אותו עיקרון, שלפיו אחד מהצדדים הוא הבורא והנותן והשני, המתקיים בזכות מה שקיבל, מסרב להכיר בזה שנתן לו, ולשלם לו את המגיע לו.

מבחינה זו שווי ערך הם אי ההכרה בתועלת שמביא האדם היוצר לאנושות, בהתנגדות הסוציאליזם ל"קפיטליסטים" והנוצרים, שביססו את "הברית החדשה" שלהם על "הברית הישנה" וחוסר מוכנותו של האתאיסט הדוגמטי בבורא. כשזה האחרון מכחיש את קיומו של מי שיצרו ויוצא נגדו, הוא מכחיש תוך כדי כך את מחוייבותו לשלם.

 

 

נתונים נוספים