חוסר, עודף וחיים

 

חוסר, עודף וחיים

"בסה"כ בן-אדם לא כותב אם אין לו חוסר" – כך אומר מנחה בתכנית ספרותית לסופרת שהוא מראיין – והוא טועה: היוצר האמיתי לא כותב משום שיש לו חוסר אלא כדי שיהיה לו עודף, רווח. לא משום אלא בכדי, לא חוסר אלא עודף.

ומעניין, בהקשר זה, לראות כי יש מקבילה לגישה מוטעית זו גם באותה התפלמסות מימי הביניים על כך שהאל, בבוראו את העולם, לא התכוון להשלים חוסר כי הרי האל הוא מושלם. במקום גישה זו, המייצרת בעיות שונות לגבי מהות בריאת העולם ויצירת האדם כנגזרת שלו, כדאי להתבונן בנושא מנקודת המבט של השאיפה לרווח.

השואף לרווח אינו מבטא מחסור אלא רצון – רצון להיות יותר. הרצון להיות יותר שונה עקרונית מחוסר הרצון להיות פחות קודם כל בכך שהחיובי שונה עקרונית מהשלילי; בנוסף לכך, העובדה שאתה רוצה יותר איננה אומרת שיש לך פחות.

הווה אומר: השלם רוצה יותר מכיוון שהחיים השלמים פירושם צמיחה ושאיפה להיות יותר. עקרון זה של הרצון להיות יותר מראה בצורה נכונה את ההקבלה שבין הבריאה, היצירה והעבודה. שלושת אלה, אצל מהויות בריאות, אינן ביטוי של מחסור אלא של חיים.

נתונים נוספים