טעמי המצוות

 

טעמי המצוות

לפי המסורת היהודית, כדי לקיים את מצוות האל אין המאמין נזקק לנימוקים לצורך מילויין, אף כי טעמי חלק מהן מוסברים לעתים קרובות. עם זאת, מול מערכת המצוות הדתיות של העם היהודי ניצבות בחברתנו שתי תיאוריות ראשיות המתעמתות ביניהן: האחת, התופשת את המסורת הדתית היהודית כמיסטית, רואה את המצוות כמערכת שרירותית של הוראות שנוצרה ונתקבלה מטעמים לא שכלתניים והשניה, שמנסה לראות ביהדות מגמה תבונית, רואה את המצוות כ"הוראות הפעלה" של האדם היהודי, כלומר כ"מערכת הוראות טכניות שנועדו למיצוי הפוטנציאל האנושי של ה"חיה היהודית".

הדבר מעלה את השאלה איך ניתן לבדוק מה, משתי המגמות, היא הנכונה. אך במיוחד מכיוון שכנקוסת מוצא לנושא הנחת היסוד היא שחלק מהמצוות אינו מנומק הרי שכך או כך, לצורך בדיקה של המצוות יש להבחין בין בדיקה של כל מצווה לגופה, כדי לברר מה יכול להיות הנימוק שמצדיק אותה לבין בדיקה כוללת של השפעת כל המצוות על היהודי.

הדרך לבדוק את נכונות המצוות ככלל היא עריכת תצפית כוללנית על העם היהודי – החל מתצפית על העם היהודי וכלה בבדיקת היבטי החיים של היחיד היהודי, על הישגיו והצלחתו במציאות, על הטוב והרע שיש בו, על בריאותו הפיזית, הנפשית והרוחנית, על יכולת החיים שלו ועל איכותה.

מה שנמצא בראש כל אלה, שהוא, למעשה, גם המושא העיקרי שיש לבדקו, הוא מצב האושר של היהודי.

נתונים נוספים