מעט סדר סמושגים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1110
מעט סדר במושגים
אתה פוגש אנשים מאוכזבים מפילוסופיה. הם אומרים לך שכל מה שראו בפילוסופיה הוא לא רציונלי, משתק, מחליש ומכשיל. הם החליטו שאין להם מה לחפש בפילוסופיה שיש בה מרחב אפשרויות כה גדול לפעולת נוכלים וכה מעט לאנשי אמת ולכן, הסיקו שעדיף לאדם שלא לעסוק בפילוסופיה. הם לא פגשו בפילוסופיה של אין ראנד. אם היו, היו נפגשים בדבר שונה – בפילוסופיה נכונה, פילוסופיה אשר היתה מחזקת אותם, מקדמת אותם, מדריכה אותם ומובילה אותם בדרך לאושר.
עתה, החלף בקטע הקודם את מושג הפילוסופיה בדת – ואת מושג הפילוסופיה של אין ראנד בדת היהודית, בצורה הבאה:
אתה פוגש אנשים מאוכזבים מדת. הם אומרים לך שכל מה שראו בדת הוא לא רציונלי, משתק, מחליש ומכשיל. הם החליטו שאין להם מה לחפש בדת שיש בה מרחב אפשרויות כה גדול לפעולת נוכלים וכה מעט לאנשי אמת ולכן, הסיקו שעדיף לאדם שלא לעסוק בדת. הם לא פגשו בדת היהודית. אם היו, היו נפגשים בדבר שונה – בדת נכונה, דת אשר היתה מחזקת אותם, מקדמת אותם, מדריכה אותם ומובילה אותם בדרך לאושר.
זהו סיכום מתומצת של השקפתי לגבי הפילוסופיה, הפילוסופיה של אין ראנד, הדת והדת היהודית.
אחרי למעלה משני עשורים של התמחות בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של אין ראנד בפרט, ואחרי למעלה מעשור של התמודדות עם הדתות בכלל והדת היהודית בפרט, כל העובדות שאני מכיר מצביעות על כך.
ומה לגבי ההבדל בין הדת היהודית לשאר הדתות ושל הפילוסופיה של אין ראנד לשאר השיטות הפילוסופיות?
קודם כל, יש להכיר בכך שאין שיטה פילוסופית או דת שהתפרסמו מבלי שתהיה בהן אמת – אמת כלשהי. דבר זה הכרחי כי החיבור של האדם למציאות איננו מאפשר לו לקבל דבר שאינו קשור בשום צורה למציאות – וקשר זה, קטן ככל שיהיה, הוא מידת האמת.
ההבדל בין הדתות או הפילוסופיות איננו, ביסודו של דבר, בין אמת לשקר אלא בין אמת מלאה לחלקית. במלים אחרות, ניתן לומר כי השקר שנמצא בדתות השקר או בפילוסופיות השקר טמון, פעמים רבות, בארגון לא נכון של מידע אמיתי או מסירה חלקית בלבד של האמת.
מכיוון שהדת, שלא כמו הפילוסופיה, מהווה מערכת הוראות שלמה לחיים, מסירת אמת חלקית תערער את כל עולמו של המאמין, כי הוא משליך עלח הדת את יהבו גם בתחומים שבהם היא איננה אוחזת באמת. זה גם מה שיקרה לאדם שנותן לפילוסופיה, אשר מטבעה מגדירה את הידע המופשט בלבד, תפקיד של דת וינסה לשאוב ממנה את מה שהדת נותנת לאדם; אדם כזה ימצא עצמו ניצב לפני שוקת שבורה, בנקודות שבהן לא תהיה הפילוסופיה מסוגלת לתת לו תשובות שציפה לקבל.
לכן חשוב ביותר לדעת את ההבדל בין פילוסופיה לדת: בזמן שהפילוסופיה מציגה, במקרה הטוב, תכנית מתאר עקרונית ומופשטת, מציגה הדת מערכת הוראות מסויימות לחיים.
המפתח להבנת עצמתה של דת מוטעית כמו הנצרות או שיטות פילוסופיות וכתות שונות נמצא בעובדת היותן חלקיות; מכיוון שחלק מהאמת גם הוא אמת ואמת שאיננה מיושמת גם היא אמת מהוות אלה, המייצגות אמת חלקית, מקור משיכה לרודף האמת. אך בשל חלקיותן הן אינן יכולות לשמש מדריך נכון לחיים.
אמת חלקית – בפילוסופיה או בדת – צריכה להיות מוגדרת כחלקית. אם מודע האדם לחלקיות המידע שבידו, הוא שולט ביישומו. אם הוא מוסר את עצמו בידי המחזיק באמת חלקית כאילו הוא מחזיק באמת מלאה הוא טועה ומטעה.
עפ"י הידע שהצטבר בידי עד היום מקומה של היהדות בין הדתות שווה-ערך למקומה של הפילוסופיה של אין ראנד בין השיטות הפילוסופיות. אך מה לגבי התייחסותן זו לזו? ובכן, ההתייחסות של פילוסופיה לדת כמוה כהתייחסותו של שלד לגוף. השלד כלול בגוף ומהווה חלק ממנו. השלד הוא הפילוסופיה. הגדרת הדת מסובכת יותר, כי מושג הדת הוא מושג שיחסו אל התרבות איננו ברור. לכן, אין היהדות רואה עצמה כדת ומושג הדת מופיע בתנ"ך מאוחר ביותר – במגילת אסתר – ולא במובן שבו אנו משתמשים היום. לכן, עדיף, כשמדובר ביהדות, להשתמש במושג "תרבות" או לדבר על העם היהודי. דבר זה יהיה מדוייק יותר מבחינה מושגית – ויאפשר לנו לכלול גם את אין ראנד בתוכו, כי מכיוון שמנקודת מבט יהודית, כוללת היהדות את כל היהודים, נחשבת גם אין ראנד, היהודיה במוצאה) לחלק מהיהדות.
"מה הקשר למוצא?" ישאלו חלק מהקוראים – ובכך יעידו על עצמם שנקודת המבט שלהם פילוסופית ולא דתית. כי בעיני הדת – ובמיוחד הדת היהודית – משמעותה המעשית של תפישת המציאות המאוחדת היא בדיוק היות העובדות הנוגעות לגוף – בלתי נבחרות ככל שתהיינה - בעלות משמעות אובייקטיבית להבנת מהותו של היחיד.
מנקודת מבט יהודית, יש משמעות למקום שאותו תופש היחיד האנושי בשרשרת הדורות. דבר זה נובע מההנחה שיש ערכים רוחניים יסודיים המתקיימים בכל חלק של מהות – ובמובן מסויים, האדם היחיד הוא חלק ממהות חיה גדולה ממנו – אשר משפחתו, עמו וגזעו מהווים מושגים מייצגים שלה בדרגות שונות. מאפיינים אלה אינם "פיזיים" אלא אובייקטיביים, ויש להם השפעה משתנה ביחס לכל יחיד אנושי. לקיחתם של מושגים אלה בחשבון בעת הערכה של היחיד את עצמו או את אחרים היא חלק מתפישה רציונלית של הקשר מלא. התעלמות מהם או דחייתם פירושה התעלמות ממידע רלוונטי והפקדתו בידי האין. זה מה שיעשה הפילוסוף – או זה שמתבונן מנקודת המבט של הגישה המפרידה השגורה במערב – אם לא יהיה מוכן להתייחס למושגי המשפחה, העם והגזע.
אך מושגים אלה הם חלקים, שלבים והיבטים של המהות הגדולה יותר – האלוהים – אשר היא הקיים הגדול, אשר כל יחיד הוא חלק ממנו. בענין זה, אפילו השימוש במושג "חלק" יכול להטעות; חלק קטן יותר מהשלם. אך דבר זה נכון רק במימד החומר. במימד הרוח, היחיד האנושי איננו קטן או גדול יותר ממשהו אחר כי אין משהו אחר. כי המימד של האחדות, המימד האובייקטיבי, אינו ניתן להפרדה או פיצול – ולכן אין בו מקום להשוואת ערכים.
בעולמנו, היחיד הוא עולם האחדות הזה, כי לא רק שאין הוא ניתן להפרדה כשלעצמו, ולא רק שלא ניתן להפריד אותו מדבר ביקום, אלא שהוא מידת הדברים כולם וכמוהו כאל: הוא אחד, יחיד ומיוחד – והוא אינו יכול להשוות בין עצמו לבין מהות קיימת אחדת יותר משיכול אדם להשוות בין עצמו לבין צלליתו, או משיכול הורה להשוות עצמו לילדו, שהוא גם חלק ממנו, כפי שמתייחס האדם לאל שבראו.