נס גדול היה בשיקאגו

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 1084

 

נס גדול היה בשיקאגו

על הבנה לקויה של מושג

באחד המילונים מוגדר נס כ"מאורע מפתיע שברור לכל מי שעד לו כי הוא יכול היה להתקיים רק בשל התערבות של ישות אלוהית. לעתים מושג זה מוגדר כאירוע שחוקי הטבע קובעים שהוא אינו יכול להתרחש ולכן ברור כי הוא פרי התערבותה של ישות על-טבעית בנעשה בטבע." עם זאת, בהמשך הגדרת הנס באותו מילון כתוב גם כי "בדתות שונות... קיימות תפישות שונות למושג נס". למותר לציין, בהקשר זה, כי הבנתו של מושג הנס בהתאם לחלקה הראשון של הגדרה זו מעיד על כל מי שמאמין בקיומם של נסים – מה שמתייחס, בין השאר, ליהודים מאמינים - כי הוא מנותק מן המציאות וכי אמונתו גורסת אפשרות קיומה של ישות על-טבעית: אלוהים. בכל מקרה, מצביע מושג הנס, באמצעות הבנתו והשימוש שעושים בו, על המידה שבה השקפתו של אדם היא תבונית או לא.

אסון גדול נמנע לאחרונה כאשר נמצאו חומרי נפץ בשתי חבילות, שמקורן בתימן, והיו מיועדות לארה"ב, במטרה לפגוע במוסדות יהודיים בשיקגו. בכך סוכלה ככל הנראה מתקפת טרור נגד מוסדות יהודיים בארה"ב. בדובאי נמצא מטען חבלה במשלוח דואר מתימן. האבקה הלבנה של חומר הנפץ נמצאה במיכל דיו של מדפסת, שחובר למעגל חשמלי ואליו הוצמד שבב של טלפון סלולרי, שנועד להפעיל את המטען מרחוק. התייחסותם של אנשים דתיים לגילוי זה, שכנראה הציל חיי אדם רבים, צויינה במלה "נס" – ויש מביניהם שאף הפליגו באמירה שהתרחשות זו היא בגדר של "נס גדול". המלה "נס" איננה מופיעה בתמליליהם של אנשי תקשורת או בטחון חילוניים העוסקים בנושאים אלה. אי השימוש במלה זו בדיווחים של חילוניים בנושא, מצביע על כפירתם של הלא-דתיים בקיומם של נסים, אך לא פחות מכך על אי הבנתם את מלוא המשמעות שיש למושג הנס בעולם המאמין הדתי.

יש פער גדול בין הדרך שבה מבינים את מושג הנס בחברה הדתית לבין הבנת מושג זה על ידי בני אדם לא-דתיים. פער זה הוא תוצר ישיר של ההבדל שקיים בין דתיים לחילוניים מבחינת הנחות היסוד המטפיסיות שלהם, כלומר על ההבדל שיש בהשקפתם לגבי המתרחש בעולם. באופן מיוחד, מתבטא ההבדל ההשקפתי היסודי שבין החילוני לדתי בכך שיותר מהאדם הדתי, דווקא החילוני תופס את מושג הנס ככזה שמציין אירוע על-טבעי וחד פעמי, המעיד על קיומו של אלוהים. האדם הדתי אכן מאמין באל ורואה בו את מקור הנס, אך מכיוון שהוא רואה את האלוהים כמקור העולם וכל המתרחש בו אין הוא רואה בנס אירוע על-טבעי נדיר אלא דבר טבעי ביותר; למעשה, רואה האדם הדתי את הנסים כמבטאים את דרך הניהול הרגילה של האל את העולם. במובן מסוים ניתן לומר כי מנקודת מבט זו של היהודי המאמין, האלוהים איננו מהות על-טבעית אלא טבעית, שכן הוא מבטא את טבעו האמיתי של העולם. מבחינה זו, ההשקפה הדתית שמציבה את האל מעל לטבע מתייחסת להגדרה הקשרית ביותר של חוקי הטבע, כפי שהם מובנים על ידי הממסד המדעי החילוני, אך אין להבינה כהשקפה הרואה את האל כדבר שנמצא מחוץ למציאות.

בעיני האדם המאמין, המחזיק במסורת היהודית, נסים נמצאים ביסודן של כל פעולות החיים ולכן אין הם מעל ומעבר לטבע במובן שמייחס לכך האדם החילוני. במובן זה, ההצהרה על כך שקרה נס איננה אלא אישוש מסוים של פעולה אלוהית בהקשר מסוים, כאשר התרחשה פעולה מיוחדת ולא רגילה המצדיקה מיקוד מושגי מיוחד זה. אך אין הדבר אומר שמה שקרה – מיוחד ככל שיהיה – חורג מן הטבע. במיוחד לא כאשר גם המושג "טבע" מובן במסורת היהודית לא כמושג הכולל את כל הקורה במציאות אלא רק את המתרחש בהיבט מסויים של המציאות. מבחינה זו, אלוהים הוא המושג המייצג את כל הקיים במציאות ובמיוחד את רוח העולם. כמה שמייצג את רוחניות הדברים לא תהיה פעולתו של האל, גם אם תיעשה שלא בהתאם לחוקים המוגדרים על ידי בני אדם, מחוץ לגדר המציאות.

גישה זו גם תסתור את ההנחה שמכוונת את החילוני לראות את האדם הדתי כמיסטיקן; העובדה שהנס נתפס על ידי החילוני – ובמיוחד האתאיסט - כתופעה על טבעית המהווה, מבחינתו, הוכחה לחוסר המציאותיות של האדם הדתי. אך כאמור לעיל אין המאמין הדתי רואה בפעולה על-טבעית פעולה החורגת בדרך כלשהי מהמציאות, שכן לפי השקפתו אלוהים הוא ישות מציאותית לגמרי.

מכיוון שמבחינה מילונית המלה נס איננה אלא שם נרדף לדגל או לאות, מתבטאת מלה זו בכך שהיא מציינת שאירוע מסוים שהתרחש מעיד על זהותו של מבצעו. ביהדות תפיסת הנס כמה שנעשה על ידי אלוהים איננה מבטאת חריגה מהעקרון המטפיסי שמצהיר על כך שכל הקורה בעולם הוא פרי מעשי האל, אלא ביטוי של עקרון זה והדגשה מיוחדת שלו; ההצהרה על היותו של אירוע מיוחד מסוים בגדר נס איננה אלא הדגשה על כך שהאירוע שאליו מכוונת המלה הוא בעל משמעות מיוחדת מצידו של האל, אשר כוונתו, הסיבה לו ותכליתו נמצאים מעבר ליכולתו והבנתו של האדם בהקשר מסוים זה.

ואין לראות בדבר גרסה דתית לגישה הפילוסופית הקאנטיאנית המקובלת, המציגה את יכולת ההבנה האנושית כמוגבלת כל כך ביחס לאלוהית, עד שאין האדם יכול לעולם להבינה. ההקשר הנסי טוען בפשטות שהמתרחש בהקשר מסוים כולל התייחסות מכוונת שאין האדם מבין או יודע פשוט באותו מובן שבו אין האדם תופס או יורד לעומקו של מצב מורכב שכמות הנתונים שבו גדולה מכדי שיכול האדם לעכל אותו באופן מלא. במונחים של המסורת היהודית במיוחד, אשר מעודדת את המאמין להתקדם בלימודו את העולם ואת האל במידת האפשר, הגדרה זו של אי ידיעת האדם איננה מצהירה עליו כמוגבל מטפיסית ביכולת ההבנה שלו את העולם, אלא מתייחסת לכך שבניגוד לאל היודע-כל, מצבו הידיעתי של האדם במציאות אינו מאפשר לו להבין את מלוא ההיקף של המתרחש במציאות.

דבר זה מכוון אותנו לרבים מן התחומים במציאות שבהם רב הנסתר על הנגלה פשוט כי כמות המידע העובדתי המעורבת בהם גדולה ממה שיכול האדם לתפוס, לעכל ולהתמודד עימו בהקשר של ההתרחשות, או במצב שתוצאותיו אינם יכולים להיקבע באופן מלא על ידי האדם. למשל, דברים כמו תוצאותיהם של מלחמה, מחלה, טיפול, בחינה או אף הערכה מלאה לגבי העתיד הכלכלי אינם כאלה שהאדם יכול לחזותם באופן מלא – ולכך בדיוק מכוונים מאמצי האדם הדתי המתפלל או מבקש את עזרתו של האל. בהקשר זה, ההבדל העקרוני שקיים בין החילוני לדתי הוא זה שבזמן שהראשון מבקש, עת מזהה הוא מחסור בידע, את עצתם של מומחים ומשליך את יהבו על המדע החדש, האדם הדתי, בהיותו מצוייד בתיאוריה שונה לגבי המציאות, אינו פוסל על הסף אף אחת מהאפשרויות הקיימות בעולמו. אלה, שביניהן תפילה והתייעצות עם איש דת בכיר, שאותו הוא רואה כמומחה ואיש מקצוע, כוללות גם את האפשרויות שהחילוני משתמש בהן.

מבחינה זו מה שקרה בשיקגו, על אף שהתרחש באמצעות בני אדם, מהווה נס, שכן העובדה שנתגלה מה שהיה יכול לפגוע בבני אדם ניצבת אל מול מקרים רבים שבהם התרחשו אסונות שלא נמנעו ובמובן זה מהווה תגלית זו יוצא מן הכלל. בגלל העובדה שהיכולת האנושית אינה כוללת הבטחה מלאה להצלחה בכל מקרה מקובל במסורת היהודית הכלל ש"אין סומכים על הנס" שמשמעותו שיש להיזהר ולא לראות את פעולת האל לטובת האדם בכל אירוע כמובטחת לו. אירועים גדולים כמו נצחונותיו של צה"ל במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, הקרויים לא פעם נסים, נתפסים על ידי אנשים דתיים כהתערבות אלוהית לא משום שהם מערבים הפרת חוקי טבע אלא בגלל שיחסי הכוחות שמעורבים בהם הם כאלה שאינם מבטיחים הצלחה או את נצחונו של צד זה או אחר. לפיכך, יש בהצלחתו של עם ישראל באירועים מסוג זה, על רקע האמונה שהאל שבו מאמין היהודי חפץ בטובתו, משום עדות לעשיית נס מצידו של האל, כלומר: התערבותו לטובת הצד הישראלי.

בכל מקרה אין הנסים מהווים לפי היהדות משום הוכחה. נכון שיש גישות דתיות אשר מייחסות למעשי נסים מעמד של הוכחה לנכונותן, אך היהדות נזהרת מלראות נסים כהוכחות חד-משמעיות לצרכי אמונה. בהקשר זה, אף כי היהדות רואה את נסיות העולם וכל הקיים בו הוכחה לקיום האל, לא כל נס הנזכר בתנ"ך נמצא במעמד הראוי להיחשב כהוכחה לענין הדתי, אלא רק כתוספת להוכחה הכוללת. הרמב"ם מציין כי גם במשה רבנו "לא האמינו מפני האותות שעשה" ומדגיש כי האמונה של עם ישראל באל מסתמכת על ידע ולא על נסים. בהקשר זה, מציג הרמב"ם את הנסים שנעשו לעם ישראל במדבר ככאלה שנעשו "לפי הצורך" ולא "להכיא ראיה על הנבואה".

כל זה מסתכם בכך שמושג הנס היהודי לא רק שאינו תוצר של גישה לא מציאותית אלא בדיוק להיפך: שמבחינת המסורת היהודית, רעיון הנס מבטא את מה שקורה במציאות תוך זיהוי פעולת האל והכרה בגבול היכולת האנושית ולפיכך מכוון את האדם הן לבקשת עזרה מאלוהים והן להכרת תודה כלפיו.

נתונים נוספים