קיומו הרוחני של האדם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1037
קיומו הרוחני של האדם
היחס בין הרוחני, המטפיסי, לחמרני, הפיסי, משתרע על טוות ששם אחר לו הוא הטווח בין האנושי לחייתי (ואולי גם האלוהי והאלילי).
מאבקו של הרוע הוא לדחוף את האדם ככל האפשר יותר לפיסי, לחמרני, לאלילי – לחוסר היכולת לראות את ההקשר מלא, לתפקוד בהקשר חלקי, מצומצם, חסר. לצורך זה משתמש הרוע במצוקות הקיום, שכן אין כמוהן להביא את האדם להתמקד בצרכיו הגופניים, שסיפוקם הוא תנאי לקיומו. מיקוד זה מסיט את דעתו האלוהית-רוחנית של האדם למיקוד בחומרי שבמציאות ולהתעלמות מהרוחני שבה.
הפילוסופיה המלאה או האמונה היהודית מספקות את ההקשר המלא. כל הסדר חלקי משמעו לא רק טעות אלא גם חיים לא מאושרים, שכן זוהי איכות חייו של מי שאיננו מממש את יכולותיו הטבעיות הרוחניות.
הפילוסופיה המציאותית והיהדות מלמדות שיכולת הידיעה המלאה שיש לאדם אין משמעותה ידיעת עובדות החומר הכלולות במציאות אלא ידיעת ההקשר המלא של המציאות, שמשמעו ידיעת הטווח המלא של היחס בין רוח לחומר, כפי שהאדם חווה אותו בעצם העובדה שהוא מודע ליחס שבין מחשבותיו המופשטות לעובדות המציאות.
זו הנקודה שבה מתגלה הידיעה האנושית כרוחנית, כלומר ככזו שנוגעת ליחסים בין רוח לחומר ואיננה מתמקדת רק בחומר. מנקודת מבט זו ניתן להבין איך התביעה הפילוסופית לראיית ידיעה מלאה כידיעת כל הפרטים הקיימים במציאות אינה אלא נסיון למקד את ההכרה האנושית בהיבט החומרי של העולם על חשבון האפשרויות שפתוחות בו לפני רוח האדם.
מעבר לכך אין כל מגבלה עקרונית על הידיעה האנושית, כי משמעותה המעשית של ידיעה אנושית מלאה איננה, כאמור, מחוייבות לידיעה אנציקלופדית וזכרון כל הפרטים הקיימים במציאות אלא ידיעת הקוים המנחים והעקרונות הכלליים של המציאות, אשר ממילא כוללים את כל הפרטים המקיפים את כל מה שנמצא במציאות.
אם ניקח לדוגמה נושא כמו כסף, מנסה הגישה החומרנית-אלילית לתבוע מהידיעה האנושית, כהוכחה לידיעה מלאה, את ידיעת כל סכומי הכסף הקיימים בכל מצב בעולם, הכולל את ידיעת כמות הכסף הנתונה הנמצאת בכיסו של כל אדם יחיד בכל זמן בהסטוריה. אך תפיסה רוחנית אובייקטיבית לא רק שאיננה נופלת למלכודת "ידיעת-כל" זו אלא שהיא מעדיפה לשאול, לברר ולדעת לגבי משמעות מושג הכסף, מקורותיו, הערכים שהוא מבטא במציאות ואת הקשר שלו לאושר האנושי. לאור הבדל זה ניתן להבין את טבע רוחניותו של האדם, אשר מאפשרת לו להקיף בידיעתו את מלוא ההקשר שבו הוא חי.
באמצעות ידיעה מסוג זה יכול האדם להשיג את המטפיסי לא רק מבחינה פילוסופית אלא בפועל, כקשר עם הרוח שנמצאת ביסוד המציאות, שהדת מציגה כמהות אשר בראה את העולם והגדירה את מטרותיו בצורה שמותאמת לידיעתו של האדם. ידיעה זו, בניגוד לגישה החומרנית, צריכה להיות ממוקדת במטרות הבריאה ובתכליותיה כדי להגיע להבנת לוז הקיום בכלל והקיום האנושי בפרט.