הכרת הטוב
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1444
הכרת הטוב
לדעתי ולטעמי, הכרת הטוב היא הביטוי שמביע בצורה החזקה ביותר את הקשר בין אין ראנד ליהדות. הרבה לפני שגיליתי ערך זה ביהדות הפנתה אותי אליו אין ראנד דרך מיקוד בכוח היצירה האנושי, שהאנושות חייבת לו תודה גדולה.
אין ראנד התמקדה רבות בתיאוריה של מצבו של היוצר האנושי, החל מזה של הוארד רוארק ב"כמעיין המתגבר" וכלה ביצרנים גיבורי "מרד הנפילים" שבהם הציגה את יכולת היצירה האנושית הן כהיבט של היחיד האנושי והן כביטוי של תרומתו לחברה. בענין אחרון זה ביטאה ראנד את מידת חשיבות הדבר ביחס לרמה הפוליטית של הקיום, שבה שומה על אדם ישר להכיר בטובה שנעשית למענו ולמען בני אדם רבים על ידי יוצרים ויצרנים המעשירים את האנושות בעבודתם.
עם זאת תיארה ראנד בעבודתה רבות את מצבו הרוחני-נפשי של היוצר, תוך הציגה את היצירה הנעלה כאחד ממקורות הסיפוק הגדולים ביותר של האדם ולמעשה מה שמעניק לו את הקרוי בפי העם "טעם החיים". בעבודה היצרנית מתבטאת הגשמת הטוב הקיים באדם, הן במה שהוא מפיק ביצירתו מבחינה מעשית והן בתחושה החיובית של שליטתו במציאות.
תרומתו של היוצר האנושי לחברה משתלבת עם החובה המוסרית של ההכרה בתרומה זו על ידי בני האדם האחרים הנהנים ממנה. מבחינה זו מכוונת ראנד את בני האדם לחכיר בתרומתם הגדולה של היוצרים לחייו של כל אדם בעולם, במיוחד בהתחשב בכך שחלק גדול מחיינו בעולם מבוסס על הישגיהם של יוצרי האנושות שהעניקו לנו דרכים רבות ליהנות מהטוב שבקיום.
מנקודת מבט יהודית, מכוונת הכרת הטוב מכוונת קודם כל לבורא העולם, אשר נתן לבני האדם בו את מתנת החיים ואת כל המשתמע מהם. במובן זה גישת היהדות ממוקדת במימד המטפיזי של המציאות בזמן שגישת ראנד במימד האתי-פוליטי.
ניתן לומר שהפילוסופיה של אין ראנד והמסורת היהודית משלימות זו את זו הן בכך ששתיהן ממקדות את האדם בקיומו של הטוב בעולם והן בכך שהן משלימות זו את זו, כשהיהדות מתמקדת בקיומו של הטוב במציאות ואילו ראנד מתמקדת בהשלכה המסויימת של יישום הטוב בעולמו של האדם.
מבחינה מעשית, משמעות הכרת הטוב מופעלת בהיבטים רבים של היום-יום שבו המאמין היהודי משבח ומודה על כל הטוב שנעשה בכל הקשר של כל עשיה, טבעית או אנושית. בשני המקרים, מכוון האדם הנהנה מן הטוב את תודתו לעקרון העומד ביסודו – היצירה והבריאה – ומכיר בכך בטוב.
כשמבינים את הקשר בין הכרת הטוב לבין היצירה הקיימת בעולם, ניתן לבנות בהתאם לכך גם את היסוד להצדקת מעמדם של היצרנים המצליחים לגדול בעושרם כביטוי של הכרת הטוב מצד עמיתיהם. מבחינה זו יכול העשיר להצביע על מוסריות עושרו תוך הסתמכות על עושר זה כמבטא את הכרת הטוב של חברתו בתועלת שהביא לה. דבר זה הוא אחד מאלה שגורמים לנו להבין את הקשר הקיים ביהדות בין הכבוד הניתן לאל לבין זה הניתן לנדיב המסייע לחברה.