זוגיות נבחרת

זוגיות נבחרת

השאיפה הרומנטית באופיה לפגוש את "בן הזוג האידיאלי" המקננת באנשים רבים מנוגדת לגישה של בחירה כי היא מעניקה עדיפות למה ש"בא מוכן" מן החוץ. בנושא הזוגיות צריכה זו להיות נבחרת; הגישה הבחירתית היא השאיפה ליצור, ביחד עם בן הזוג, מהות חדשה של יחסים המבוססים על ערכים משותפים, כאשר כל אלה – הפעולות והערכים – מבוססים על בחירות. עיצוב "אישיות" הזוג נובע מהתאמה לרעיון המציאותי של יצירת האדם באמצעות בחירותיו את אופיו היחידאי.

כשמדובר בנושא הזוגיות הרומנטית בעולם המוכר לנו מאמינים בני אדם רבים כי ישנה במציאות האפשרות שהתודעה האנושית תוכל לזהות כבר בפגישה ראשונה עם בן זוג את מי שיתאים להיות כזה לכל חייו של האדם. לכך מצטרף הרעיון על "האהבה" שקיימת, לכאורה, בכוח בין בני הזוג. לעומת גישה זו מציגה המסורת היהודית גישה אשר בה קיימים יסודות טבעיים באדם, המבססים משיכה מינית כשלב ראשון של דרך פעולה נבחרת. המשכה של זו היא עבודה יוצרת, נבחרת, של זוגיות. על זו להתבסס על ערכים משותפים אישיים, כמו ידיעת המציאות, התאמת השקפות וכיו"ב.

היהדות, במובן זה, היא ריאליסטית ביחס כי מחד היא איננה מתעלמת מהצורך היסודי של קיום משיכה מינית בין בני זוג כתנאי יסוד – אך מאידך היא מזהה נכונה את העובדה שבזמן שמשיכה מינית (בניגוד לתפיסה הלא ריאלית בעליל של פגישה יודעת עם בן הזוג האידיאלי) קיימת בין הרבה בני אדם באופן יסודי כבר בפגישה ראשונה, אין היא אלא יסוד ליחסים ולפיכך שלב ראשוני שלהם. כדי להגיע למה שיהיה התאמה שלמה בין בני הזוג יש צורך להשקיע בהמשך עמל מכוון ועל יסוד נבחר.

נתונים נוספים