מכתב תביעה לצה"ל

 

לכבוד

מפקד היחידה

א.נ.,

הנדון: צו קריאה לשירות מילואים

הריני לאשר בזאת קבלת צו קריאה לשירות מילואים לתאריכים 8.3.94 עד 6.4.94. אני מוצא לנכון להודיעך בזאת שאינני מתכונן להגיע לשירות המילואים הנדון מאחר שהכרזתי מרד רעיוני כנגד מוסד המדינה על כל זרועותיה ודבר זה כולל, באופן טבעי, את צ.ה.ל. אני מצרף את נוסח המרד אשר נשלח כבר לפני למעלה משנה אל כל מוסדות המדינה הראשיים.

צה"ל של היום איננו צבא של עם חפשי במדינה חפשית אלא צבא כפייה במדינת עבדים. כיום פועל צה"ל כנגד רצונות האזרחים, מגביל את החופש שלהם ופוגע בזכויות האדם שלהם. מכיוון שאני אדם חפשי, מכיוון שאינני מוכן להיות עבד, ואינני מוכן להילחם או להיות משרת למטרות לא לי, ובודאי שלא לסייע למטרות המנוגדות לערכי ולאמונתי, אני פוטר את עצמי בזאת משירות צבאי.

אני אהיה מוכן לשרת בסיוע ו/או השתתפות רק במסגרת מבצע צבאי מוסרי, קרי: פעילות המכוונת נגד תוקפן (למשל: פעולות המכוונות לשחרור רון ארד ושבויים אחרים, לשחרור בני קהילות יהודיות האסורים בסוריה ובמדינות עוינות אחרות, ופעולות צבאיות יזומות כנגד עריצויות).

להזכירך, כבר לפני כשלוש שנים התרעתי במכתב על תקלות שונות במערכי ההפעלה הצה"ליים, כפי שלמדתי מנסיוני החל משירותי הסדיר ולאורך כ20 שנות שירות מילואים. במכתבי זה טענתי כבר אז כי אינני מרגיש שהצבא משרת אותי ואת מטרותי, כיאות, אלא פועל כנגדי. לדאבוני, מה שקורה בניהולו הפנימי של צה"ל, ביחד עם מדיניות הממשל לגבי העימותים הפוליטיים, הוכיח לי כי מעבר לכל ספק נכון הוא כי צה"ל של היום איננו צבא של עם חפשי במדינה חפשית אלא צבא כפייה במדינת עבדים.

כמו שמדינת ישראל של היום, אשר שכחה את מהות טבעו וערכיו של העם היהודי, מרשה לעצמה לפעול לעתים קרובות כנגד אזרחיה ולפגוע בזכויות האדם שלהם, כך, קל וחומר, פועל הצבא, אשר מזלזל בזכויות האדם של חייליו בהפעילו אותם למטרות אשר נוגדות את ערכיהם עד כדי סכנה לקיום המדינה כמדינה בכלל וכמדינה יהודית בפרט.

במסגרת שירותי המילואים האחרונים שלי ראיתי בצבא שחיתויות, ביזבוז, התאכזרויות, גילויי גזענות וחוסר תרבות כללי, אשר גרמו לי לפקפק ביעילות פעולתם של ראשי הארגון הצבאי בכל שנות קיומו. ידע נוסף שרכשתי בנושאים היסטוריים הקשורים במלחמות ישראל בעידן האחרון, הביא אותי למסקנה נחרצת כי צה"ל הוא ארגון בלתי-מקצועי, מסואב, חסר יעילות, ולוקה בחוסר מוסריות יסודי אשר מאפיל על פעולותיו המוסריות. צה"ל של היום נשלט על ידי תפישה פוליטית לא מוסרית אשר בנוסף למדיניות הלא מוסרית של גיוס הכפייה של חבריו, הוא כופה היום על חייליו מדיניות לא מוסרית החושפת אותם לסכנות פיסיות ונפשיות גם יחד.

היום ברור לי שכל חייל המשרת בצה"ל חשוף לפגיעה קשה לא מצד אויבי המדינה החיצוניים אלא מצד בוגדים מבית - אלה המפעילים את מנגנוני המדינה כנגד אזרחיה היהודים. הסכנות הן שתיים: א.הסכנה הפיסית של פגיעה גופנית לא הכרחית אשר נוצרת בשל מדיניות המסכנת חיילים שלא לצורך על ידי הגבלת חופש פעולה והוראה למשימות לא נחוצות וזאת

מטעמים של פוליטיקה גלובאלית שמשמעה הקרבת היחיד לטובת הכלל, עיקרון בולשביקי-סוציאליסטי המנוגד לרוח היהדות. ב.הסכנה הרוחנית של פגיעה במוסר האישי של החייל הנאלץ לבצע מתוך כורח דברים המנוגדים לאמונתו ולערכיו מחשש לעונש, סכנה שבאה לידי ביטוי ביצירת פחדנים מחד ופוליטיקאיים כפיתיים מאידך, הגורמים מאוחר יותר נזקים בפוליטיקה כפייתית הנוטלת השראה משיטת "הורדת ההוראות" הצה"לית.

בישראל של היום אנו רואים בבירור את תוצרי שתי הפגיעות העמוקות הללו הבאות לידי ביטוי בחוסר המוסריות ובאלימות המאיימות לכבוש את החברה הישראלית.

אני רואה את עצמי כמרומה וכנפגע של מדיניות זו במשך למעלה מ20 שנה, מדיניות שגזלה ממני זמן ומאמצים בכדי לבסס עריצות המופנית כנגד זכויות האדם שלי, מכיוון שאני יודע היום כי זכויות האדם שלי נפגעו הן על ידי גיוסי הכפוי לצה"ל ב1971, הן על ידי הגבלת תנועתי לחו"ל בשל הצורך לקבל אישורים תדירים ליציאה כזו מיחידתי, והן, באופן כללי, על ידי ניצולי לרעה לטובת מטרות שאינני מאמין בהן גם במשך שנות שירותי הסדיר וגם בזמן שירותי במילואים.

מכיוון שלאורך תקופת שהותי במסגרות צה"ליות נחשפתי ללא הצדקה (כלומר: שלא לצרכים אובייקטיביים הקשורים למלחמת הגנה כנגד תוקפנות ערבית) - אם מתוך זלזול בחיי ואם מתוך רשלנות תפעול - לסכנות רבות (שאהיה מוכן לפרטן אחת לאחת במידה ואתבקש), מכיוון שבמשך שנים נגרם זלזול בכבודי כאדם, מכיוון שזכיתי (כרובם ככולם של חיילי צה"ל) ברגשות השפלה, הוקעה ומפח-נפש שבאו כתוצאה מהתנהגות מפקדי, מכיוון שבמשך שנים ארוכות ראיתי למגינת לבי איך המנגנון הצה"לי פועל נגדי כשהוא מפריע לי בחיי והיום אני יודע שלא היתה שום הצדקה אובייקטיבית להפרעה זו, ומכיוון שבכל אלה יש פגיעה בזכויות האדם שלי, אני רואה את צה"ל כחייב לי התנצלות ופיצויים על פגיעות אובייקטיביות אלה בזמן, בכוחות, ובהפרת חוזה. אי לכך אני תובע את צה"ל לשלם לי סכום של מליון דולר

(1,000,000$)* בכדי לפצות אותי על הנזקים שנגרמו לי על ידי פגיעה כוללת בזכויות האדם שלי במשך למעלה מ20 שנה.

אני מוצא לנכון להוסיף כי אין הדברים מופנים כלפי מפקדי המסויימים אלא נגד עקרונות שליליים המזהמים את המערכת. אין בלבי דבר כנגד אדם מסויים זה או אחר, אם במערכת הפיקוד ואם במערכת הפוליטית. אני מאמין כי רובם של הדברים השליליים שנעשו, נעשו בתום לב ומתוך כוונות כנות, אך אין זה מבטל את העובדות ולכן גם לא את המסקנות, את המחוייבות לנשיאה באחריות ואת החובה לפיצוי.

בכבוד רב

א ו ה ד ק מ י ן

לצרכי תקשורת ו/או הזמנה לפגישת דיון ו/או משפט ו/או כל אפשרות אחרת ניתן לכתוב אלי

*דולרים בלבד (מטבע ישראלי איננו אלא אמצעי ביזה אחר בידי הממשל כנגד האזרח)

הערה: אני שומר לי את הזכות לפרסם העתקי מסמך זה בכל מסגרת, מקום או זמן שאראה לנכונים.

נתונים נוספים