עת האופל

עת האופל

בישראל שלנו חיינו עוברים עלינו באפלה גדולה, בעיצומה של תקופת אופל, שבה אין אנו יכולים לראות בבירור מה קורה מסביבנו. אנו חיים בתקופה סוערת, מרתקת, בזמן שיש בו מורכבות מיוחדת ואתגרים ועלינו לדעת להתבונן על הטוב, על הרע ועל המאבק ביניהם ולא לטעות. כי אם אנו טועים אנו נהרוס את עצמנו ואת הטוב גם יחד - מתוך בקשת הטוב. כי אנו שקועים בבוץ של אפלה, במצב של סכנה ידיעתית, המערפלת את יכולת השיפוט שלנו.

כי מי מספק לאדם בישראל ידע על זכויותיו? אין מישהו ברור. איך יודע האדם את מה שמגיע לו? הוא איננו יודע. למעשה, האדם בישראל חתום על חוזים שאינו יודע אותם, אינו מבין אותם ואינו מכיר את לשונם. מחד הוא אינו מסוגל לקרוא אותם ומאידך החוזים מתמלאים כל הזמן באותיות קטנות ואין הוא יכול לראות את מה שכתוב בהם כלל. ואם כבר הצליח אדם למצוא את אחד מהחוזים שעליהם הוא חתום, ללמוד את השפה שבה הוא כתוב ומתחיל לקרוא בו, הוא מגלה שכוחות נעלמים ממלאים את החוזה תוך כדי קריאתו בו בעוד ועוד דפים המלאים באותיות קטנות וכל הדברים הכתובים בו מכוונים להוציא ממנו עוד ועוד.

שודדים החמושים באותיות קטנות הם אלה שמנהלים את חשבונות החוזים האפלים הנעלמים הללו ובאמצעותם הם יורדים אל חיינו הפרטיים. שודדי האותיות הקטנות מסתלקים עם השלל ומשליכים בדרכו של הקרבן צרורות מעכבים של אותיות קטנות נוספות במשך כל המרדף של חייו, הנערך בדרכים עקלקלות, עד שהוא מת.

מדינת האופל מרמה את האזרחים באמצעות החוק המעורפל, שבו רבים ביותר הם התאים האפלים, הנסתרים. לכאורה הפתרון לכך הוא שינוי החוק. באור השכל הבהיר יודעים אנו כי מדינה חופשית מבוססת על חוק צודק, כי ההסטוריה הוכיחה שרק הצדק מנצח וחוק צודק הוא אחד מיישומיו של הצדק.

אך איך יכול האזרח לדעת, בעיצומה של עת האופל, מה צודק כשכל מה שנעשה בחלונות הגבוהים של הממשל רווי באפלת מרתף ונעשה בפגישות סודיות, נסתרות מעין, שבהן אין יכול האזרח לדעת מי צודק. כי השלטון דואג לסבל מתמיד של חוסר ידיעה קבוע, שבו מציף הסוד הכהה את התודעה האנושית. זו, שלא סובלת מצב של חוסר ידיעה מייצרת מזון רעיל של ידיעות כוזבות ומפוברקות, אשר מגבירות את החושך.

האופל המלאכותי הזה שקיים מסביבנו מבטיח שחברתנו תמשיך ליצור סבל רב לכל אדם יצרן. הקשיים שמערימה המדינה על האזרח בהחלטותיה לגבי חייו הופכים את קיומו לכזה שרחוק מלהיות ברור לו. לא מדובר רק בצווים, בהחלטות על מסים חדשים או בדרכים אחרות של התעללות שלטונית אלא בלחץ גדול המצטבר מפרטים קטנים שבהם מתערב הממשל בחיי היחיד לסכום שמתבטא בחינוך האזרח לכל ימי חייו על ידי פסיכולוגיה והשפעה חברתית, המופעל ביחס ישר לכושרו היצרני, לייחודו ולטבעו התבוני; ככל שיהיה היחיד יותר מיוחד ומוכשר יותר יופעל עליו האיום הנהוג של הוקעת השונה והוא יהיה מנודה, מבוזה ומואשם בכך שהוא לא מוסרי. בעידן של אופל, בארץ של סומים, שבה חיים רוב בני האדם בחשכה, שבה אין הם יודעים מה יביא המחר, להיות בעל יכולת ראיה אומר להיות לא מקובל. במצב כזה מהווה ראייתו של אדם סכנה לקיומו ממדרגה ראשונה.

נתונים נוספים