4 מנחם בגין על חוק חפשי וחוקה

 

על חוק חפשי וחוקה - דיון בכנסת


ח"כ מנחם בגין:

"דבר אחד אתם רוצים למנוע: שיהיה חוק חופש, חוק צדק, שיהיה קודם לכל שאר החוקים, ושאתם על ידי רוב מכני לא תוכלו בבוקר לא-עבות לבטלו. צאו וראו, רבותי. פעם, בתקופה שבה פרחה המחשבה הליברלית, נחצבה האמרה על סמכות המדינה שיש להגבילה לתפקיד של "שומר לילה". התקופה ההיא חלפה, וליבו של כל איש חופשי מתפלל לכך שלא ניאלץ לומר כי היא הלכה לבלי שוב. אבל בינתיים עברו דורות והאנושות כולה מחפשת שביל זהב בין השאיפה לחירות הפרט ובין התשוקה לחזון הצדק. שום אומה עדיין לא מצאה את שביל הזהב, ואילו אצלנו מתקבל הרושם כאילו נמצאה תשובה סופית לשאלה, מהו משטר החיים שנקיים במדינה. לא זו בלבד שנרחיב את סמכות מנגנון הממשלה על כל שטחי החיים, אבל נהפוך את המדינה שתהיה בבחינת "גנב לילה". סביב האזרח - בלשים, מפקחים, שוטרים, פקידים. הכלל הוא - החשד, היוצא מן הכלל - האמון; הכלל הוא שהאזרח הוא עבריין, היוצא מן הכלל הוא שהאזרח הוא אדם ישר; ועל כן צריך אפילו להיכנס לתוך הבית הפרטי ולחפש שם במקרר, לכן צריך להטיל פיקוח על הפיקוח ולערוך חיפושים אישיים. זהו תוכן החיים שאתם מכניסים במדינתנו..."

"הלכנו לאסיפה המכוננת. זהו תרגום עברי, אולי לא טוב, של המלה הלועזית "קונסטיטואנטה". וקונסטיטואנטות היו בכל הארצות שבהן היו מלחמות שיחרור. היה ידוע שהקונסטיטואנות קיבלו חוקת יסוד והתפזרו. על סמך חוקת היסוד קמה הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת, והתחילו חיי המדינה הסדירים. על כן, החובה שהוטלה עליכם היא אחת: לחוקק חוקה, ואחר-כך להתפזר ולערוך בחירות חדשות.

אתם התכחשתם למנדט שניתן על ידי העם בבחירות. אם אתם רוצים לשנות את הדבר - אתם רשאים לעשות זאת, בתנאי אחד - שתשאלו את העם. העם בחר באסיפה המכוננת, כלומר הטיל על כולנו לחוקק חוקה למדינת ישראל. אתם אינכם רוצים לחוקק חוקה, אולי משום גישה אימפולסיבית ואולי בגלל נימוק מחושב. בואו והתייצבו לפני העם והגידו לו: לא דרושה לנו חוקה, אין לנו השראת רוח, איננו רוצים לחייב את הדורות הבאים, ועוד ועוד; ויחליט העם. )קריאה מספסלי מפא"י: האסיפה המכוננת היא העם(. זאת היא טעות. האסיפה המכוננת אינה אלא מכשיר בידי העם, ואם האסיפה המכוננת מתכחשת לרצונו של העם, רשאי העם לדרוש בחירות חדשות. זוהי הפילוסופיה שלכם, שהרוב שלכם עומד מעל העם, ובגלל זה אתם מתנגדים לחוקה. אם האסיפה המכוננת תחוקק חוקה, - לא תוכל הממשלה לעשות ככל העולה על דעתה. היום הממשלה עומדת מעל החוק, הן הרוב שישנו בבית אינו שולט בממשלה או מדריך אותה, אלא להיפך: הממשלה מטילה את רצונה על הרוב; אם הממשלה רוצה בחוק - החוק מתקבל, ואם היא רוצה בביטול החוק - הוא מתבטל. וכך אתם עומדים למעשה מעל החוק. זהו המצב במדינתנו. יש כאן כת שלטת העומדת מעל לכל חוק, משום שאין חוקה שתגביל אותה. אתם רוצים להמשיך בכך, וזהו הנימוק האמיתי של התנגדותכם לחוקה, אינכם מגלים אותו לעם. אתם מפרים את חוק המדינה לא רק כפי שציטטתי מחוק המעבר, תש"ט; אתם מתכחשים לרצון העם שבא לידי ביטוי בבחירות הכלליות. כולכם הלכתם לבחירות לאסיפה המכוננת, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד מכם לא גילה לעם שלא תהיה חוקה. לפיכך נדרוש מכם אחת משתי אלה: או שתמלאו את החובה שהעם הטיל עליכם לחוקק חוקה; או שתערכו משאל עם שבו ישתתפו כל הבוחרים בישראל, ורצונם הוא שיקבע מחדש את בעיות החוקה. כי חובתכם הראשונה לחוקק חוקה, והחובה הזאת מוטלת עליכם. אתם בעצמכם אינכם רשאים לשנות את המנדט שלכם.

השאלה היא חמורה ביותר. אם מישהו רוצה שהציבור יכבד את חוקי השלטון, הרי הוא חייב לדאוג לכך שהשלטון יכבד את חוק המדינה. אם אתם תפרו את רצון העם, אם אתם תתכחשו למנדט של הבוחרים, לא יהיה חוק בישראל, ואיש לא ירצה לכבדו. אינני סבור שחובה על אזרחי המדינה לפתוח את תיקיהם בפני אנשי דוב יוסף. זה מתנגד לזכות הטבעית של האזרח והאדם. אבל אם החלטתם להנהיג חוקים כאלה בישראל - שאלו את העם, אם הוא פוטר אתכם מהחובה העיקרית לחוקק חוקת יסוד במדינת ישראל. כשהוא ישיב "הן" - תוכלו להמשיך בחקיקת חוקים לפי רוב מכני ובעמידתכם מעל לכל חוק. כל עוד לא יאמר העם כזאת, אינכם רשאים להחליט על דעת עצמכם, ויהיו הנימוקים אשר יהיו."


מתוך דיון בכנסת 1 פברואר 1950:

(מתוך דיונים בכנסת על הדו"ח של ועדת חוקה, חוק ומשפט בשאלת חוקת המדינה)

נתונים נוספים