35 הדת באור הסוציאליזם

 

הדת באור הסוציאליזם


דת השתקפות מסולפת, דמיונית, של כוחות הטבע והחברה במוחותיהם של הבריות, כוחות המשתלטים עליהם, "אחד מסוגי התעוקה הרוחנית, המעיקה בכל אתר ואתר על המוני העם, המדוכדכים על ידי עבודת התמיד למען אחרים, על ידי המצוקה והבדידות (לנין). הדת, שרשים גנוסיאולוגיים משותפים לה ולאידיאליזם הפילוסופי: ניתוקם של המושגים, הדימויים האנושיים מן הטבע, האלהתם או הנפשתם של כוחות הטבע. האידיאליזם הפילוסופי הינהו צורה ואמצעי להגנת הדת. האמונות הדתיות הינן תופעה בת-חלוף, המותנית בתנאיהם ההסטוריים המסויימים של חיי הבריות. במשך תקופה ארוכה מאד של ההסטוריה האנושית לא היה להם לבריות כל מושג על הדת.

הדת - האופיום של ההמונים - כך הגדירה מרכס. הדת, בהחדירה הכרה במציאותם של אל, שדים, עולם שלאחר המוות וכדו', מרחיקה את האדם מהכרת החוקים הממשיים של הטבע והחברה. "כל דת שהיא אינה אלא משהו הנוגד את המדע" (סטאלין). הסוציאליזם מחסל את השרשים החמריים המזינים את האמונות הדתיות. עם היעלמותו של המשטר החברתי המבוסס על ניצול, על רעב ועל דלות ההמונים, נעלם הצורך ביצירת דימויים דמיוניים על העולם הבא.


מתוך "מלון פילוסופי קצר" הוצאת מדע וחיים 1954

נתונים נוספים