45 אדם סמית חברה של אנשים פרטיים

 

חברה של אנשים פרטיים

כאשר מבטלים לחלוטין את כל שיטות השלטון המבוססות על העדפה או כפייה, מתברר כי השיטה הפשוטה והברורה של החופש הטבעי קמה מאליה. כל אדם שאינו עובר על החוק, זוכה בחופש גמור לחתור לקידום מטרותיו שלו בדרכו שלו, ובאפשרות להתחרות בעמלו ובהונו עם כל אדם אחר. השליט פטור לחלוטין מן החובה שהמאמץ לבצעה גורם תמיד לתעתועים רבים מספור, ושלעולם לא ימצאו תבונה אנושית או ידע אנושי די הצורך לבצעם כראוי; החובה לפקח על עמלם של אנשים פרטיים, ולכוונו אל העיסוקים הרצויים ביותר לחברה. במערכת שלטונית המבוססת על החופש הטבעי, מוטל על השליטים למלא שלוש חובות בלבד; חובות חשובות מאד, כמובן, אבל נהירות וברורות לכל מי שניחן בשכל-ישר: ראשית, החובה להגן על החברה מפני אלימות והסגת גבול של חברות עצמאיות אחרות; שנית החובה להגן, ככל שאפשר, על כל אדם בחברה מפני עוול או דיכוי שמקורם באדם אחר באותה חברה עצמה, כלומר החובה לאכוף את החוק בדקדקנות. שלישית, החובה לכונן ולקיים מפעלים ומוסדות ציבוריים מסויימים, שכינונם וקיומם אינם בתחום האינטרסים של הפרט, או של כל קבוצה קטנה של אנשים, זאת מכיוון שהרווח הכספי ממפעלים ומוסדות כאלה לא יכסה לעולם את הוצאותיהם לפרט או לקבוצה קטנה של אנשים, בעוד שלחברה גדולה עשויים הם להביא תועלת גדולה הרבה מעבר לכיסוי ההוצאות.

אדם סמית, מתוך "עושר העמים"

נתונים נוספים