50 מילטון פרידמן פילוסופיה פטרנליסטית כיסוד "אינטרס הציבור"
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1042
פילוסופיה פטרנליסטית
כיסוד "אינטרס הציבור"
לכאורה יש מן הפרדוכס בעובדה שמדינה אוטוקראטית ואריסטוקראטית כמו גרמניה שלפני מלחמת העולם הראשונה - רודנות ימנית בז'רגון הפוליטי של ימינו - היתה זו שפילסה את הדרך למדיניות החברתית המזוהה בד"כ עם הסוציאליזם והשמאל. אבל הפרדוכס לא היה ולא נברא - אפילו אם נתעלם ממניעיו הפוליטיים של ביסמארק. חסידי האריסטוקראטיה והסוציאליזם שותפים באמונתם בשלטון ממורכז, בשלטון באמצעות הפקודה והכפייה ולא באמצעות שיתוף פעולה מרצון. הם נבדלים אלה מאלה בשאלה מי ישלוט: האם תהיה זו אליטה שנקבעה על-פי מוצאה או שהכוח יינתן בידי מומחים האמורים להיבחר על ידי סגולותיהם. אלה ואלה מצהירים - בכנות, ללא ספק - על רצונם לקדם את רווחתו של "הציבור הכללי", על כך שהם יודעים טוב יותר מסתם בני אדם מהו "האינטרס הציבורי" ואיך לקיימו כהלכה. אלה ואלה דוגלים, לפיכך, בפילוסופיה פטרנליסטית. ואלה ואלה מגיעים בסופו של דבר, אם רק יינתן להם הכוח הדרוש, לקידום האינטרסים המעמדיים שלהם בשמה של ה"רווחה הכללית".
אין שום סתירה בין משק של שוק חפשי ובין החתירה ליעדים חברתיים ותרבותיים נרחבים, או בין משק של שוק חפשי ובין אהדה כלפי אלה שמזלם לא שפר עליהם, בין שחמלה זו לובשת צורה של פעילות צדקה פרטית, כפי שהיה במאה ה19, ובין שהיא מתממשת באמצעות סיוע ממשלתי, כפי שקרה יותר ויותר במאה ה20 - ובלבד שגם כאן וגם כאן מדובר בביטוי של רצון לעזור לזולת. אבל יש הבדל תהומי בין שני סוגים של סיוע באמצעות הממשלה הנראים על פניהם כדומים: האחד - 90% מאיתנו מסכימים לשאת בנטל של מסים כדי לסייע לעשירון התחתון; השני - 80% תומכים בהטלת מסים על העשירון העליון כדי לסייע לעשירון התחתון - בהתאם לדוגמה מפורסמת של ויליאם גראהם סמנר על ב וג המחליטים מה יעשה ד בשביל א. הגישה הראשונה יכולה להיות נבונה או לא נבונה, יעילה או לא יעילה במה שנוגע לסיוע לנחשלים - אבל היא מתיישבת עם האמונה בשויון בהזדמנויות ובחירות גם יחד. הגישה השניה חותרת לשויון התוצאה ועומדת בסתירה מוחלטת לחירות.
כאשר החוק מתערב בנסיונם של בני האדם לממש את ערכיהם, הם יחפשו דרך לעקוף את ההתערבות הזאת. הם יתחמקו מביצוע החוק, הם יפרו את החוק, או יהגרו. מעטים מאיתנו מאמינים בקוד המוסרי המאפשר לכפות על בני-האדם לותר על חלק ניכר מתוצרתם כדי לממן תשלומים לבני אדם שאינם ידועים להם למען מטרות שאינן נראות להן. כאשר החוק סותר את מה שנראה לרוב בני האדם כמוסרי ונאות הם יפרו את החוק - בין שחוק זה נולד בשמו של אידיאל נאצל כמו השויון ובין שראשיתו באינטרס הברור של קבוצה אחת על חשבונה של קבוצה אחרת. רק פחד מעונש, לא תחושת צדק ומוסר, גורם לבני אדם לציית לחוק זה.
מילטון פרידמן, מתוך "החופש לבחור"